סעי' א' – לא יתחיל להתפלל אם לא יספיק לסיים ולומר קדושה או קדיש, אא"כ השעה עוברת. וכן אם יכול להגיע למודים, או לאחת מהברכות ששוחים בהם, כשיגיע שליח צבור למודים, יתפלל. ואם צריך להתחיל כדי לסמוך גאולה לתפלה, ונזדמן לו שמגיע ש"צ למודים כשהוא באחת הברכות באמצע, ישחה עמו; אבל אם הוא בתחלתה או בסופה, לא ישחה. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' ברכות כא: אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שמתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח ציבור למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל, רבי יהושע בן לוי אמר אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח ציבור לקדושה יתפלל ואם לאו אל יתפלל. במאי קא מיפלגי מר סבר יחיד אומר קדושה ומר סבר אין יחיד אומר קדושה. וכן אמר רב אדא בר אהבה מנין שאין יחיד אומר קדושה שנאמר (ויקרא כב לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל. ופסקו הפוסקים כרבי יהושע בן לוי דאין היחיד אומר קדושה. ומשמע לכאורה דרבי יהושע בן לוי לא חייש למודים כלל וכן נראה מדברי הרמב"ם בפ"י מהלכות תפילה (הט"ז) שכתב הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שמתפללין בלחש אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח ציבור לקדושה יתפלל וכו' ולא הזכיר שיגיע שליח ציבור למודים. אבל מדברי התוספות (ד"ה עד) והרא"ש (סי' יח) משמע שצריך גם שיגמור קודם שיגיע שליח ציבור למודים. ולכן כתב הטור ואם נכנס אחר קדושה אם יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע ש"צ למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל. שסוברים דרב יהושע בן לוי לא פליג אדרב הונא דמודה הוא דבעינן נמי שיגמור קודם שיגיע שליח ציבור למודים. וטעמא דרב הונא פירש רש"י משום דאע"ג דיחיד אומר מודים אם אינו אומרו עם הציבור הרואה את כולם כורעים והוא אינו כורע נראה ככופר במי שחביריו משתחוים לו:

וכתב הטור והוא הדין נמי אם יכול להגיע למודים או לאחת מן הברכות ששוחין כשיגיע ש"צ למודים שפיר דמי כיון שמשתחוה עם האחרים. וכן כתבו שם התוספות והרא"ש. וכתב סמ"ק (סי' יא עמ' יד) אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח ציבור למודים יתחיל ואם לאו אל יתפלל ואם שעה עוברת שפיר דמי וכן כתבו הגהות מיימוניות (דפוס קושטא תפלה פ"י הט"ז):

עוד כתב הטור ואם צריך להתחיל כדי לסמוך גאולה לתפלה והזדמן לו שמגיע ש"צ למודים כשהוא באחת מהברכות באמצעה ישחה עמו אבל אם הוא בתחילתה או בסופה לא ישחה שאין שוחין בתחילת ברכה או בסופה אלא באבות ובהודאה. וכן כתבו שם התוספות והרא"ש שהיה מנהגו של ר"ת. וגם ה"ר יונה (יג. ד"ה ומנהגו) כתב מנהגו של ר"ת אלא שמשמע מדבריו שאין חילוק בין עומד באמצע ברכה לעומד בתחלתה או בסופה לעולם שוחה כדי שלא יראה כפורש מן הציבור. וכתב עוד ה"ר יונה (שם) והוא שלא יאמר שום דבר אלא שישחה בלבד:

וכתב הטור ומיהו לכתחלה אין לעשות כן אם לא שהוא מוכרח להתפלל כדי לסמוך גאולה לתפלה. וכתב הב"י פשוט הוא מדאמרינן דאם אינו יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח ציבור למודים לא יתפלל ולא סמכינן שישחה באמצע ברכה. וכן כתבו שם התוספות והרא"ש. ועוד אכתוב בזה בסימן קי"ג (צז. ד"ה ומ"ש ודוקא) בסייעתא דשמיא:

עוד כתב הב"י כתב המרדכי בפרק מי שמתו (סי' סט – ע) פסק ר"י דלא יתחיל להתפלל אלא אם כן יודע שיכול לגמור עד שלא יגיע שליח ציבור ליהא שמיה רבא דלא גרע מקדושה ומודים:

וכ"פ מרן הנכנס לביהכ"נ ומצא צבור מתפללין, אם יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע ש"צ לקדושה או לקדיש, יתפלל. וה"ה אמן דהאל הקדוש ושומע תפלה, דינן כקדיש וקדושה (תוס' והרא"ש ומרדכי פרק מי שמתו ותרומת הדשן סי' י"א). ואם לאו, אל יתפלל אם אין השעה עוברת; ואם נכנס אחר קדושה, אם יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע ש"צ למודים, יתפלל, ואם לאו אל יתפלל; וה"ה אם יכול להגיע למודים, או לאחת מהברכות ששוחים בהם, כשיגיע שליח צבור למודים, יתפלל; ואם צריך להתחיל כדי לסמוך גאולה לתפלה, ונזדמן לו שמגיע ש"צ למודים כשהוא באחת הברכות (באמצע), ישחה עמו; אבל אם הוא בתחלתה או בסופה, לא ישחה, שאין שוחין בתחלת ברכה או בסופה, אלא באבות ובהודאה.

וכתב המ"ב (ס"ק א') אם רוצה לצאת להתפלל בעזרה חוץ לביהכ"נ מתפלל וא"צ להמתין . (ובהלכה ברורה אות ו' כתב שיכול לצאת לעזרה להתפלל ולא צריך להמתין לאמירת מודים. ומשמע שלקדושה צריך להמתין).

עוד כתב (ס"ק ב') זה הסעיף מיירי בתפילת המנחה וה"ה בשחרית אם היה עומד בק"ש וברכותיה בשעה שהצבור התחילו שמונה עשרה אם יכול להתחיל ולגמור התפילה [עד אלהי נצור] קודם שיגיע הש"ץ לקדושה יתפלל ואם לא אל יתפלל רק ימתין בשירה חדשה ועיין מה שנכתוב לקמן בשם הח"א בענין זה: (ובהלכה ברורה אות יא' כתב ויתפלל מלה במלה עם חזרת הש"צ, ואף למנהג האשכנזים יעשה כן כשיש קצת צורך).

עוד כתב (ס"ק ד') גם בתפלת ערבית צריך להמתין שישמע הקדיש שאחר שמונה עשרה ואח"כ יתפלל. או שיודע שיגמור התפלה עכ"פ קודם שיגיע ש"ץ ליהא שמיה רבא. ולא יענה אמן כשהיה מתפלל כשהש"ץ אמר ואמרו אמן, רק יענה יש"ר בלבד, מטעם דכיון דלא מתכוין אז על מה לומר האמן מקרי אמן יתומה, ואם נותן לבו ויודע אז על מה עונה האמן רשאי. ודע דאיש"ר עדיף מקדושה ע"כ אם בא סמוך לקדושה ואם ימתין עד אחר קדושה לא יגמור תפילתו עד אחר קדיש ולהמתין עד אחר קדיש אינו יכול מפני שזמן תפילה עובר טוב שיתחיל להתפלל קודם קדושה ויהיה יכול לענות איש"ר. וקדושה עדיף ממודים ע"כ אם בא סמוך לקדושה ואם יתחיל מיד לא יוכל לאמר קדושה ואם ימתין עד אחר קדושה לא יוכל לומר מודים עם הצבור ולהמתין עד אחר מודים אינו יכול מפני חשש שיעבור זמן תפילה מוטב שיתחיל להתפלל אחר קדושה כ"כ המ"א ולפי מה שביארנו לקמן בסקי"ד בשם המ"ג טוב שיתחיל בזה להתפלל עם הש"ץ בשוה ויהיה לו קדושה ומודים. וכ"ש דאיש"ר עדיף ממודים ע"כ מי שבא לביהכ"נ תיכף אחר קדושה ואם ימתין עד אחר מודים לא יוכל לענות איש"ר אחר הקדיש שאחר י"ח ואם ימתין עד אחר הקדיש יעבור זמן התפילה יתחיל מיד דמוטב לבטל מודים מלבטל איש"ר ועוד דמודים אפשר לשחות באמצעיתן. וכן עדיף איש"ר מתפילה בצבור ע"כ אם בא סמוך לקדיש שאחר מנחה והוא עדיין לא התפלל מנחה ואם יתפלל תיכף יבטל איש"ר ואם ימתין עד אחר קדיש לא יוכל להתפלל ערבית עם הצבור, איש"ר עדיף ותיכף אחר זה יתחיל להתפלל שמ"ע לשם מנחה, ואין לו לחוש למה שהצבור מתחילין ערבית כיון שהוא עדיין יום. ועיין מה שכתבנו עוד בבה"ל בשם הפמ"ג:

עוד כתב (ס"ק ה') מה שכתב הרמ"א שצריך להמתין ולענות על אמן של האל הקדוש, מדובר באופן אפילו אם שמע קדושה קודם לכן מ"מ צריך להמתין ולא יתחיל להתפלל משום אמן דהאל הקדוש שלא שמע עדיין. וגם לענין שלא יעמוד להתפלל תיכף אחר קדושה כי אם אחר שיענה האמן על הברכה דגם זה הוא שייך לקדושה. וה"ה אם יודע שהצבור יאמרו ברכו והוא לא שמע עדיין אם יוכל לגמור תפילתו טרם שיאמרו הקהל ברכו מתפלל כדרכו ואם יודע שלא יוכל לגמור תפילתו קודם ברכו צריך להמתין בשירה חדשה עד שישמע ברכו ואם כבר שמע קדושה או ברכו או יודע שישמע אח"כ א"צ להמתין מיהו למודים אפילו שמע כמה פעמים מודים בצבור צריך להמתין דהא הטעם שלא יהא נראה ככופר אם אינו משתחוה [אחרונים] וכן לקדיש צריך להמתין דהא אין לו קצבה ואפשר דהקדישים מעלינו ואילך אינם בכלל זה כ"כ המ"א וש"א והדה"ח והח"א כתבו דכל הקדישים אם שמע כבר וענה איש"ר א"צ תו להמתין:

עוד כתב (ס"ק ו') מה שכתב מרן אם נכנס אחר קדושה צריך לסיים קודם שיגיע ש"צ למודים הוא לאו דוקא, דה"ה אם נכנס קודם קדושה והמתין מלהתפלל עד אחר קדושה צריך ג"כ לשער בעצמו אם יוכל לגמור עד שיגיע ש"ץ למודים:

עוד כתב (ס"ק ז') ולרמ"א הנ"ל בהג"ה אם נכנס אחר קדושה צריך לגמור קודם אמן של שומע תפילה או שישער בעצמו שיוכל להגיע בתפילתו בברכת שומע תפילה עם הש"ץ בשוה וא"ל לא יתחיל עד מודים וכן העתיקו האחרונים לדינא: (ובהלכה ברורה אות ח' כתב למנהג הספרדים תפלה בציבור קודמת לאמנים אלו של האל הקדוש ושומע תפלה).

עוד כתב (ס"ק ח') כששוחה עם הציבור במודים די בזה, ואע"פ שלא יכול לומר מודים דרבנן שהצבור אומרים אין בכך כלום כיון ששוחה עמהם וזה מותר אפילו לכתחילה, אך יצמצם שברכת שומע תפילה יאמר עם הש"ץ בשוה וכדלקמיה בס"ב:

עוד כתב (ס"ק ט') מה שכתב מרן שצריך להתחיל כדי לסמוך גאולה לתפלה, פי' שטעה ואמר עד גאל ישראל שממילא מחויב להסמיך לה התפילה מיד, וה"ה אם מצד שהשעה עוברת מחוייב לעמוד תיכף להתפלל דאל"ה צריך לכתחילה להמתין משום קדושה בשירה חדשה וכמש"כ בסימן ס"ו ס"ט:

עוד כתב (ס"ק י') מה שכתב מרן שישחה עמו באמצע הברכות, הוא שחיה לבד בלא שיאמר מודים, והשחיה הוא כדי שלא יהא נראה ככופר במי שהצבור משתחוים לו, ומ"מ אם אינו מוכרח לו להתחיל מיד לא הותר לו להתחיל התפילה ע"ד שישחה באמצע הברכות אף דמותר לשחות באמצע כל הברכות וכדלקמן בסימן קי"ג משום דשמא ישכח מלשחות כיון שאינו מחוייב שם לשחות בלא"ה ואם יתן לבו לזה יטרד ולא יכוין בתפילתו:

ובביה"ל (ד"ה הנכנס לביהכ"נ) נסתפק באדם שמדרך טבעו להאריך בתפלה ואינו יכול לסיים קודם שיתחילו קדושה אם מותר לו להתחיל להתפלל, או צריך להמתין עד שישמע קדושה ואח"כ יתחיל להתפלל, שיתכן לומר שכשמתחיל עם כולם מתפלל תפלה בציבור מושלמת ולכן עדיפה משמיעת קדושה ולא דומה לנזכר בסעי' זה שקדושה עדיפה כיון שהציבור כבר התחילו להתפלל ובאופן זה אינה תפלה בציבור מושלמת ולכן צריך להמתין עד שישמע קדושה. וצריך לעיין בדין כללי אין מעבירין על המצות: (ובהלכה ברורה אות ז' כתב מותר לו להתחיל להתפלל עם הציבור אפילו לכתחילה, ובשחרית נכון שיקדים מעט להתפלל).

עוד כתב בביה"ל (ד"ה לקדושה) עיין בפמ"ג דקחשיב סדר המדרגות איזה עדיף מחבירו ונ"מ לענין אם שומע שתיהן כאחת בשתי מניינים איזה מהם קודם או אם אינו יכול לקיים את כולם וכתב שם את סדרם כך איש"ר דקדיש עדיף מקדושה וקדושה עדיף ממודים ומודים וגם ברכו עדיף משתי אמנים היינו דהאל הקדוש ושומע תפלה ואלו האמנים עדיפי מאחרים אך שהוא מסתפק שם לענין מודים וברכו איזה עדיף ומצדד שם דמודים עדיף [ודה"ח כתב דלפעמים ברכו עדיף ממודים דהא לענין מודים יכול לכוין להגיע באמצע ברכה ולשחות עי"ש]. עוד כתב שם דעניית שתי אמנים אלו עדיף מתפלה בצבור דהרי דחינן אותו מלהתפלל בצבור בשביל עניית האמנים אלו [אך שכתב שם בא"א דצבור זה גרע במקצת מאחריני משום דבא באמצע] . (ובהלכה ברורה אות ח' כתב למנהג הספרדים תפלה בציבור קודמת לאמנים אלו של האל הקדוש ושומע תפלה). ומסמך גאולה לתפילה בשחרית עדיף אפילו מאיש"ר ותדע שהרי אין לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפילה וכדלעיל בסימן ס"ו ס"ט ואם נזדמן לו לענות מודים אחר שאמר גאל ישראל ישחה ולא יאמר כלום. ובלילה עדיף אפילו תפילה בצבור מסמיכת גאולה לתפלה וכדלקמן בסימן רל"ו במ"א סק"ג:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5