סעי' א' – לא יגהק ולא יפהק ואם צריך לפהק מתוך אונס, יניח ידו על פיו, שלא תראה פתיחתו. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור מגמ' ברכות כד: ולא יגהק ויפהק, ואם עשאו לרצונו הרי זה מגסי הרוח, ואם צריך לעשותן מתוך אונס יניח ידו על פיו שלא תראה פתיחתו. והביא רש"י ב' פירושים מהו גיהוק, פירוש אחד מה שאנו קורים היום שיהוק, או גְרֵפּץ. ופירוש שני הוא מה שאנו קורים היום גיהוק. ופיהוק הוא מה שאנו קורים פיהוק. ומה שכתב הטור וכשמפהק צריך להניח ידו על פיו, הוא מהירושלמי פרק מי שמתו (ה"ה) א"ר חנינא אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו. וכתבוהו שם ה"ר יונה (טו: ד"ה ואי) והרא"ש.

עוד כתב הטור לפי גרסת הרי"ף בגמ' ולא יניח ידו על סנטרו בשעת תפלה כדרך גסי הרוח. וכתב הב"י ופירושו לא יניח ידו על לחיו ויסמוך לחיו על ידו שכן דרך גסי הרוח לעשות. ושכך כתב רבינו ירוחם.

עוד כתב הב"י שהטור לא מפרש סנטרו מלשון סטרו שהם חלציו כמו שפירש הב"י את הרמב"ם שהביאו הטור בסימן צה' שכתב ואל יניח ידו על חלציו, וכתב הב"י שמקורו מגמ' זאת אל יניח ידו על סנטרו, אלא מפרש דסנטרו היינו לחי התחתון, וכמו שפירש רש"י בסוף מכות (כ. ד"ה חמש פיאות) על פאות הזקן ואחת למטה שער שבין השבולת באמצע הסנטר שלועזין מנטו"ן וכן פירש גם כן בפרק מי שמתו דסנטרו היינו מנטו"ן.

וכ"פ מרן לא יגהק {(מוציא מגופו לפיו נפיחה מתוך שובעו רייטי"ר בלע"ז),} ולא יפהק {(פותח פיו להוציא רוח הפה);} ואם צריך לפהק מתוך אונס, יניח ידו על פיו, שלא תראה פתיחתו. {(ויזהר שלא יניח ידו על סנטרו בשעת התפלה, דהוי דרך גסות הרוח), (טור והרי"ף).}

וכתב המ"ב (ס"ק א') שגם בגיהוק אם הוצרך לגהק מתוך אונס מותר, ומה שלא הצריך מרן להניח ידו על פיו בגיהוק אפשר משום דבו ליכא חיובא להניח ידו שאין פתיחת פיו רב כ"כ וגם הוא לזמן מועט מאוד משא"כ בפיהוק:

עוד כתב (ס"ק ב') וחזנים המניחים ידם על הלחי בשעת הזמר מותר, לפי שאינם מתכוונים לגסות אלא להנעים את הקול, אבל שלא בשעת הזמר אסור:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5