——–
במשנה לה. על פירות האילן אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שמברך עליו בורא פרי הגפן, וכתב הטור בין חי ובין מבושל ברכתו הגפן וכתב הב"י שכן דעת התוס' והרא"ש הר"ן הסמ"ג והרב המגיד בשם הרמב"ן, והרשב"א והמרדכי והגהומ"י ותרומת הדשן, ושבולי הלקט כתב שכן מפורש בירושלמי. וכתב הב"י שכן הלכה, ודלא כרש"י והר"ש שמברכים על יין מבושל שהכל. וגם רבנו ירוחם כתב שלדעת הרמב"ם מברכים שהכל, וכתב עליו הב"י ואני לא מצאתי שכתב כן, דאי משום שכתב שאין מקדשים עליו, הרי פירש שהטעם מפני שאינו ראוי לנסך על גבי המזבח ולעולם ברכתו הגפן. עוד כתב הב"י בשם האורחות חיים שעל הארופי (יין קרוש) מברך שהכל ופשוט הוא. עוד כתב בשם הרשב"א שיין תוסס מברך בורא פרי הגפן וראיה לכך שהרי מקדשים על מיץ ענבים, כמ"ש בב"ב צז: סוחט אדם אשכול ענבים ואומר עליו קידוש היום. (ובאופן שהמיץ ענבים מבושל לכאורה אין ראיה מסוחט אדם דאיכא ליממר שאני התם שעתיד להיות יין משא"כ כשמבשלו שוב לא יכול להיות יין. אולם בהלכה ברורה אות ה' כתב שאפילו נתבשל מברך עליו הגפן). עוד כתב בשם הרשב"ץ אם נתערב יין בשכר תאנים אם הרוב יין מברך הגפן ואם הרוב שכר מברך שהכל, דכל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר. (ושונה מיעוט יין המעורב, ממיעוט דגן המעורב שלא בטל, שבדגן כשמברך מזונות לא משקר בברכתו שהרי מזונות פוטר כל דבר בדיעבד, לכן בתערובת מברך על הדגן החשוב ופוטר שאר התערובת, משא"כ הגפן לא פוטר בדיעבד שאר משקים, לכן אף שהוא חשוב אזלינן בתר הרוב. ודו"ק).
וכ"פ מרן על כל פירות האילן מברך בתחלה: בורא פרי העץ, חוץ מהיין שמברך עליו: בפה"ג, בין חי בין מבושל בין שהוא עשוי קונדיטון דהיינו שנותנין בו דבש ופלפלין. הגה: ואם נתערב יין בשכר, אזלינן אחר הרוב, אם הרוב יין, מברך: בפה"ג, ואם הרוב שכר, מברך: שהכל (ב"י בשם התשב"ץ).
וכתב במ"ב (ס"ק ג') שמבואר בסימן רח' סעי' ט"ו במשנה ברורה שבדיעבד את בירך על היין העץ לא חוזר ומברך דסב"ל.
עוד כתב (ס"ק ד') שגם אם בישל ענבים או צימוקים מברך על היין בורא פרי הגפן.
עוד כתב (ס"ק ה') שבקונדיטון אפילו שנשתנה טעם היין וריחו כיון שנשאר טעם היין ולא השתנה לגריעותא והיין עיקר לגבי התבלינים לפיכך מברכים עליו בורא פרי הגפן.
עוד כתב (ס"ק ו') אפילו הדבש והפלפלים יותר משני שלישים לא מבטלים היין כיון שבאו להטעימו ולהשביחו.
עוד כתב (ס"ק ז') שאם נתערב היין בשכר אזלינן אחר הרוב, זה דווקא במיני שכר שטבעם לחזק היין אבל שאר המשקים שפוגמים ומפסידים טעם היין אפילו נתערבו בו מעט מברך שהכל.
עוד כתב (ס"ק ח') שאזלינן בתר רובא משום כל שהוא עיקר מברך על העיקר, והמין שהוא הרוב הוא עיקר והמיעוט טפל לו.
עוד כתב (ס"ק ט') שגם אם הרוב יין ומיעוט שכר צריך שלא יתבטל טעם היין ע"י התערבות.
עוד כתב (ס"ק י') לחלק בין תערובת מים ביין, לשכר ביין, שאם נתערב מים כיון שזה דרך מזיגת היין אפשר למזוג לדעת הרמ"א עד שיהא היין מעט יותר משישית מהמים, אבל שכר שאין דרך למזוג היין בו נחשב כשני מינים שכל מין שהוא הרוב הוא עיקר. ולדעת הגר"א אין הבדל בזה וגם בשכר צריך שיהיה ביין שישית מהתערובת כדי שיתבטל, וכמו במים. וכתב בביה"ל ד"ה (אם הרוב יין) מה שכתב הרמ"א שברוב יין נגד השכר מברך הגפן, אם מעורב ביין מים, צריך שלא יהא נגד היין שכר ומים יותר מששה חלקים. (ונראה שצריך גם שלא יהא בשכר רוב נגד היין לבדו, ולא אמרינן שהיין והמים מצטרפים יחד ודין יין יש להם וכל שאין רוב בשכר כנגדם מברך הגפן). ולשיטת הגר"א שהבאנו במ"ב לעיל דין השכר כדין המים ואפילו יש שש חלקים שכר ומעט יותר מחלק אחד יין מברך בפה"ג. עוד כתב בביה"ל (ד"ה ואם הרוב) שכל משקה שנתערב ביין אם דרך לערבבם ביין להשביח טעמו אפילו אם הם רוב נגד היין כל זמן שאינם שישה כנגדו אינם מבטלים את היין וכמו בקונדיטון כיוון שהם טפלים לגבי היין וממילא מברך על העיקר, והרמ"א מדבר בשכר שאין דרך העולם לערבו ביין כדי להשביח טעמו דהגם דמשמע דשכר מחזק כח היין מ"מ אין דרך העולם לערב בזה כדי להשביחו ולכן לא הוי טפל לגבי היין וע"כ תלוי הדבר ברובא: עוד כתב (בד"ה מברך שהכל) כיוון שלדעת הגר"א ששכר שווה למים ע"כ אם הרוב שכר כל עוד שאין בשכר שש ידות נגד היין מברך הגפן ולדעת הרמ"א מברך שהכל, לכן לענין ברכה ראשונה לכתחילה יברך שהכל ואם ברך הגפן יצא ידי חובה, דסב"ל. ולענין ברכה אחרונה ישתה רביעית יין ויפטור גם את זה. ואם היין חלש גם מים אין להוסיף בו שש חלקים אלא יוסיף מים רק בשיעור שדרך העולם לשתות יין במזיגה כזאת, ואם ערב יותר ברכתו שהכל, וכ"ש שאם ערב שכר שמברך שהכל, גם לדעת הגר"א שהרי לדעתו מים ושכר שוים. (וכל זה לדעת הרמ"א ומנהג האשכנזים. אבל לדידן לעולם צריך רוב יין לברך הגפן על היין כיוון שהיינות שלנו חלושים וכנודע דעתו של מרן שליט"א. וכמ"ש בהלכה ברורה סימן רד' אות יז').
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5