——–
במשנה לה. על הירקות אומר בורא פרי האדמה. ובגמ' לח: מדייקים ירקות דומיא דפת מה פת נשתנה ע"י האור אף ירקות שנשתנו ע"י האור, ולכן על שלקות מברך בורא פרי האדמה. ואמר רב חסדא שלרב מברך על שלקות אדמה, ולרב יוחנן מברך שהכל, ואני אומר כל שתחילתו שהכל כמו כרוב סלק וקרא, אם שלקו מברך אדמה וכל שתחילתו אדמה כמו שום וכרתי, שלקו מברך שהכל. וכתב רש"י שרב חסדא מפרש שאין כאן מחלוקת ומר אמר חדא ולא פליגי. וכתב הב"י כיוון שכן שמפרש שאין מחלוקת נוקטים כך להלכה. וכן דעת התוס' והרא"ש ורבינו יונה בשם רבני צרפת וכן דעת הרמב"ם. ודלא כהרי"ף שכתב שעל שלקות מברכים בורא פרי האדמה ואפילו תומי וכרתי, ופירש דעתו רבנו יונה שסובר שרב חסדא שחילק בין טובים חיים לטובים מבושלים זה דעתו דיעה שלישית והמחלוקת בשלקות בעינה עומדת, וכיוון שהרבה אמוראים סוברים ששלקות ברכתם האדמה ואפילו נשתנו לגריעותא, כך הלכה, ולכן לדעת הרי"ף שום וכרתי שבשלם נשארת ברכתם אדמה. והטור לומד בדעת הרי"ף שסובר ששאר האמוראים חולקים על רב חסדא בתומי וכרתי וסוברים שטובים מבושלים יותר מחיים ולכן כשהם מבושלים מברך אדמה וכשהם חיים מברך שהכל. ודחה דבריו הב"י שלא כתב הרי"ף לברך על תומי וכרתי חיים שהכל, אלא לשונו מבואר שבין חיים ובין מבושלים ברכתם אדמה וכדברי רבנו יונה. ולהלכה פסק מרן כדעת הראשונים הנ"ל המחלקים בין שלקות הטובים חיים לטובים מבושלים ותומי וכרתי טובים חיים. ובכל זה אזלינן בתר רוב העולם, ואפילו יש למי שחפץ בהן יותר מבושלים בטלה דעתו כך כתב הטור וכתב הב"י שכן הם דברי הרא"ש והגהו"מ. ולענין השום איך אמרינן שהוא טוב יותר חי ממבושל והרי אנו רגילים לאוכלם מבושלים, כתבו ע"ז התו"ס ורבנו יונה והרא"ש שמודדים ע"י בישול במים לבד בלא בשר וכיוצא ובאופן זה השום טוב יותר חי מאשר מבושל במים, וכתב רבנו יונה שאף שבישלו במים עם בשר ונעשה טוב יותר מחי ברכתו שהכל.
וכ"פ מרן על הירקות מברך בורא פרי האדמה, ואפילו בשלם; וכן כל פירות וקטניות שטובים חיים ומבושלים, מברך עליהם לאחר בישולם כברכתם הראויה להם קודם שיבשל; אבל קרא וסילקא וכרוב וכיוצא בהם, שטובים מבושלים יותר מחיים, כשהם חיים מברך שהכל, לאחר בישולם בורא פרי האדמה; ותומי (פי' שומים) וכרתי (פי' פורט בלע"ז) כשהם חיים, בורא פרי האדמה; לאחר שבישלם, שהכל. הגה: דמחשבי נשתנו לגריעותא, אפילו בשלם עם בשר ונשתבחו אין השבח מצד עצמן אלא מחמת הבשר שבהם (הר"י פ' כיצד מברכין).
וכתב המ"ב (ס"ק ג'-ו') שבמקום שדרך רוב בני אדם לאכול גם שהם חיים אף שטובים יותר מבושלים מברך אדמה כשאוכלם חיים. ובזמננו בשומים שאין דרך לאוכלם חיים כלל אם אוכלם חיים מברך שהכל, וגם אם בשלם וכן בבצלים שבשלם אפילו עם בשר ברכתם שהכל שבישול במים לבד משנה אותם לגריעותא ומה שנישתנו למעליותא הוא בגלל הבשר, לכן יברך עליהם את ברכת הבשר. אבל אם מה שרגילים לבשל בצלים בישול רב ועל ידי הבישול הרב משתנים למעליותא ברכתם אדמה. וכן אם נתן בצלים ושומים בתבשיל בשר על מנת לאוכלם בעצמם ולא על מנת ליתן טעם בתבשיל, אף שטיבם להשתנות לגריעותא כיוון שלא באו להטעים התבשיל מברך עליהם בורא פרי האדמה, לכן אם טיגן בצלים במעט שמן או שומן להטעימם הבצלים הם העיקר ונשתנו לעלויא ומברך אדמה. (ובאמת שכל ענין זה של דרך שהביא המ"ב לא נזכר בשו"ע אלא רק החילוק בין טובים יותר כך, אלא שברמב"ם פ"ח ה"ג הזכיר רק הענין של דרך ולא הזכיר כלל ענין טובים מבושלים או חיים וכן משמע מרש"י שהביא הב"י, אלא שמרן נקט לשון הטור. ועיין בסימן רב' סעי' יב' שכתב מרן גם ענין של טובים יותר וגם ענין של דרך, וכתבנו שם דכדי לברך שהכל בעינן תרתי לגריעותא גם שפחות טוב לאוכלו כך וגם אין דרך לאוכלו כך. וכך משמעות הדברים בהלכה ברורה כאן אות ג'). וכתב בביה"ל (ד"ה וקטניות) שחומוס וקיטניות שאוכלם שהם לחים בין חי בין מעושן וכן ארבס מבושל או מטוגן ברכתו אדמה. עוד כתב (ד"ה שטובים חיים ומבושלים) שדווקא אם דרך בני אותו מקום לאכול פרי או ירק זה גם כשהוא חי מברך עליו כברכתו אבל אם אין דרך לאכול חי אף שהוא טוב לאכול חי שלא על ידי הדחק אינו חשוב פרי ויברך שהכל. (וזה כמ"ש בדעת מרן דאיכא תרתי לגריעותא גם אין דרך לאוכלו חי וגם הוא פחות טוב ממבושל). עוד כתב (ד"ה כשהם חיים) להסתפק בעניין קלחי הכרוב אם לברך אדמה כיוון שהם טובים לאכילה כך בלא להחמיץ או לבשל או שיברך שהכל כיוון שאינו עיקר הכרוב שעל פי רוב חותכים הקלחים ומשליכים לבהמות. (ובזמנינו נראה שאין הבדל בין עלי הכרוב לקלח ונאכל בטוב כולו חי ומבושל).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5