——–
בגמ' גיטין ס: ותמורה יד: דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ. וכתב הב"י הטעם כיון שיש הרבה דרשות הנלמדים מחסרות ויתרות שבכתב, ואם יאמר בע"פ לא ירגיש בהם. וכתבו הראשונים כמה אופנים שבהם מותר לומר בע"פ דברים שבכתב. התוס' בתמורה בתירוץ הראשון כתב שדוקא מה שכתוב בתורה אסור ולא מה שבנביאים וכתובים. ובתירוץ שני כתב שדוקא בדברים שמוציא אחרים ידי חובתם אסור אבל אם קורא לעצמו מותר. וכ"כ הטור בשם הרא"ש, וכ"כ הר"ף. והר"ן בשם הרב שלמה מן ההר כתב שבדבר שיש חובה או מצוה לאומרו כמו ק"ש או ברכת כהנים וקורבנות בתפילה אין איסור לאומרו בע"פ, וכיון שניתן לאומרן בעל פה לחובה יכול לאומרן אפילו שלא לחובה מתי שירצה. (ונראה שסובר שהאיסור לומר דברים שבכתב בע"פ הוא מדרבנן, ולא העמידו חכמים דבריהם במקום חובה או מצוה, וכן התירו כל אלו הדברים שיש בהם חובה או מצוה אף בשעה שאין בהם חובה). והכל בו כתב שאם אי אפשר להביא ספר לקרא מתוכו מותר לאמר בע"פ בכל בוקר פרשת התמיד וברכת כהנים משום עת לעשות לה' הפרו תורתיך. עוד כתב שיש אומרים שדוקא בטעמי המקרא אסור לומר בע"פ. ובירושלמי מפרש שרק בס"ת אסור לומר בע"פ שלא יאמרו חסר הס"ת אבל לא בתפילה וכ"כ ה"ר דוד אבודרהם. אבל ר"ת כתב שדבר שהוא שגור בפיו מותר לאומרו בע"פ, וכ"כ הטור בשם דודו רבי חיים ז"ל וכ"כ גם הכל בו שבשביל שנים או שלושה פסוקים הואיל והן שגורים אין לחוש.
וכ"פ מרן אע"ג דקיימא לן: דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה, כל דבר שרגיל ושגור בפי הכל, כגון ק"ש וברכת כהנים ופרשת התמיד וכיוצא בהן, מותר.
וכתב המ"ב (ס"ק א') סומא מותר לקרא ע"פ משום עת לעשות לה'. וכן הדין לאדם שנמצא בבית האסורים ולא יכול להשיג חומש.
עוד כתב (ס"ק ב') שהרדב"ז כתב שאינו מוחה למי שקורא בע"פ הפרשה עם הש"צ כיון שהרבה פוסקים סוברים שדוקא אם מוציא אחרים אסור לקרא בע"פ, אבל לעצמו היה נזהר שלא לקרא. וכ"כ בעט"ז וביאור הגר"א . (ובהלכה ברורה אות א' כתב פסוקים שאינם שגורים ורגילים בפי הכל, אסור לאומרם בע"פ).
עוד כתב (ס"ק ג') מי שדורש ברבים בהרבה פסוקים שבתורה וקשה לו לחפש בכל שעה בחומש מפני כבוד הצבור אפשר שיש להקל.
עוד כתב (ס"ק ד') אם אינו שגור בפי הכל אע"ג ששגור בפיו אסור: (ובהלכה ברורה אות א' כתב נכון להחמיר שלא לאומרם בע"פ ואם יתבטל מלמודו יש להקל).
עוד כתב (ס"ק ה') שכן בפסוקי דזמרה נחשב שגור בפיו. ובביה"ל (ד"ה כגון) כתב שגם בהלל יש להקל אם שגור בפיו היטב.
עוד כתב (ס"ק ו') כתב המ"א המעיין בב"י יראה שיש דיעות שונות בטעם היתר אמירת אלו הדברים בע"פ לכן יש ליזהר שלא לומר שום דבר בע"פ כי אם מה שנזכר פה בש"ע ובתשובת חו"י מתיר לומר כל ס' תהלים בע"פ דכיון שהוא לעורר רחמי ד' הו"ל כתפלה ונ"ל שיש לסמוך עליו דבלא"ה דעת העט"ז והגר"א כהפוסקים דדוקא להוציא רבים ידי חובתן אסור:
עוד כתב (ס"ק ז') ובמוציא אחרים באמירתו את הכתובים מצדד המ"א להחמיר שלא לומר בע"פ בכל גווני וכן משמע מדברי הגר"א בביאורו: (ובהלכה ברורה אות א' כתב פסוקים השגורים מעיקר הדין מותר לאומרם על פה אפילו במקום שמוציא את אחרים ידי חובתם, ומכל מקום אם אפשר נכון להחמיר בזה).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5