סעי' א' – בין תבשיל של גבינה לתבשיל של בשר אין צריך נט"י, וזה באופן שאוכל רק המרק של הגבינה כשהוא צלול, אבל אכל גבינה ורוצה לאכול תבשיל של בשר צריך נט"י. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' חולין קה: מים אמצעיים רשות אמר רב נחמן לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל אבל בין תבשיל לגבינה חובה. וכתבו התוס' והרא"ש שיש מפרשים בין תבשיל לתבשיל, בין תבשיל של בשר לתבשיל של בשר, או בין תבשיל של גבינה לתבשיל של גבינה, שהנטילה בינהם רשות, אבל בין תבשיל של בשר לגבינה בעין שאכל לפני כן, חייב ליטול ידיו. ופירשו הגמ' כן כיון שסוברים שאסור לאכול בסעודה אחת גבינה אחר תבשיל של בשר. ור"ת סובר שמותר לאכול תבשיל של גבינה אחר תבשיל של בשר, וכן מותר לאכול בשר אחר תבשיל של גבינה, וכן מותר לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר באותה סעודה. ופירש הגמ' כך. בין תבשיל של בשר לתבשיל של גבינה לא צריך ליטול ידים, אבל בין תבשיל של בשר לגבינה עצמה צריך ליטול ידים, וכן בין תבשיל גבינה לבשר עצמו צריך ליטול ידים . (ולא כמו שהגיהו והוסיפו בטור החדש מילת 'אינו' בב"י "והבא לאכול בשר אחר תבשיל של גבינה [אינו] צריך ליטול ידיו". אלא כמ"ש בטור סימן פ"ט שחובה ליטול ידיו). וכתב הב"י שגם בהגהות מימוניות בשם הסמ"ג ורבנו יונה (ברכות מ: מדפי הרי"ף) כתב הטעם לסברא זו שלא הצריכו שהיה אלא כשאוכל בשר מפני הבשר שבין השיניים אבל במרק דליכא להאי חששא ודאי מותר. וכ"כ רבנו ירוחם שכן נהגו רבותינו לאכול גבינה אחר מרק בשר צלול אבל אחר מרק בשר וירקות ואוכל הירקות אסור שמא יש בהם פירורי בשר שאינם נראים. והגהות מימוניות כתבו בשם סמ"ק שנסתפק אם מותר לאכול גבינה אחר שאכל רוטב של בשר שיתכן שמה שהתירו לאכול גבינה אחר תבשיל בשר הכוונה לביצים המטוגנים בשומן בשר שאינם מושכים טעם בפה אבל ברוטב בשר שמושך טעם בפה יהא אסור. והמרדכי כתב ראיתי מורי שאסר לאכול גבינה אחר ביצים מטוגנים בשומן משום גזירה אטו בשר בחלב. וכתב הב"י וכן נהגו העולם שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כלל ואין לפרוץ גדר. (וכתב הכה"ח יו"ד סימן פט' אות ז"ן והאידנא נהוג גם בתבשיל של בשר ואחריו תבשיל של גבינה ששוהים בינהם שש שעות. והאוכל תבשיל של גבינה ובא לאכול תבשיל של בשר להצריך נט"י וקנוח והדחת הפה וכן נוהגים אף בבשר עוף. ובהלכה ברורה אות ג' כתב האוכל עוף אחר גבינה לא צריך קינוח הדחה ונטילה, ומכל מקום טוב להחמיר בזה). וכתב הב"י ואם אכל תבשיל שהתבשל בקדירה בשרית (בת יומא) לא נהגו להחמיר ומותר לאכול אחריו גבינה. ואם מותר לאכולו עם גבינה כתבו רבינו בסימן צ"ה (ושם כתב הב"י בבדק הבית אפילו היא בת יומא מותר לאכול עם גבינה דהוי נ"ט בר נ"ט).

וכך כתב מרן מים אמצעים רשות והני מילי בין תבשיל לתבשיל אבל בין תבשיל לגבינה חובה {(עיין ביורה דעה סימן פ"ט)} (ופירוש דבריו ע"פ הב"י בין תבשיל של בשר לתבשיל גבינה וכן להפך בין תבשיל גבינה לתבשיל בשר [שמותר לאכול זה אחר זה בין מצד הדין ובין מצד המנהג] הנטילה בינהם אינה אלא רשות. ובין תבשיל בשר לגבינה עצמה שמותר לאכול מצד הדין זה אחר זה צריך נטילת ידים בינהם ומצד המנהג אסור לאכול בלא המתנה. ואם אכל גבינה עצמה ורוצה לאכול תבשיל של בשר צריך נטילה בינהם. וכבר כתבנו שהמנהג היום שאין לאכול אפילו תבשיל גבינה אחר תבשיל של בשר בלא המתנה. וכן אחר תבשיל גבינה צריך נטילת ידים לפני אכילת תבשיל בשר).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5