——–
בברכות מה: תניא שנים שאכלו כאחת מצוה ליחלק, במה דברים אומרים כששניהם סופרים אבל אחד סופר ואחד בור סופר מברך ובור יוצא. ופירש"י מצוה ליחלק בין ברכת המזון בין ברכת המוציא. אולם הרא"ש והתו"ס והמרדכי ורבנו יונה, כתבו שרק בברכת המזון מצוה ליחלק אבל בברכה ראשונה לא והחילוק ביניהם, שבברכה ראשונה כיון שבאים לאכול יחד יש קביעות ודעתם להצטרף יחד לכן יוצא אחד בברכת חברו, משא"כ בברכת המזון שסיימו לאכול בטל הקביעות. ועוד שברכת המזון דאוריתא לכן החמירו בה שלא יצא לכתחילה מדין שומע כעונה, משא"כ בברכה ראשונה שהיא דרבנן. ורק אם אחד לא יודע לברך ברהמ"ז מברך היודע ומוציאו ידי חובה .(ומה שמוציא האיש את אשתו בקידוש הלילה שהוא של תורה אע"פ שהיא יודעת לקדש, יש לומר כיון שצריך להיות כל איש שורר בביתו חשיב כבקי המוציא את שאינו בקי. ועיין מה שכתב הב"י בסימן קפה' סעי' ג' בשם הכל בו לענין ברכת המזון שבעל הבית עם בניו ואשתו הוו כסופר מברך ובור יוצא). וכתב המרדכי והסמ"ג בשם רבינו מאיר שצריך שיתכוונו השומע לצאת והמשמיע להוציא ואפילו למאן דאמר מצוות אין צריכות כונה לצאת לשמוע צריכות כונה. וכ"כ הטור שצריך לכוין מילה במילה לכל מה שיאמר חברו. וכתב הרא"ש שסופר מברך ומוציא הבור, דוקא אם הבור מבין לשון הקודש רק שאינו יודע לברך, אבל אם לא מבין לשון הקודש לא יוצא, ודלא כרש"י שהביא ראיה ממשנה מגילה יז. הלועז ששמע אשורית יצא משמע שאפילו לא מבין הלשון יוצא בלשון הקודש, שיש לדחות שפרסומי ניסא שאני. וכן כתב התוספות ורבנו יונה והמרדכי וכ"כ הטור שאם אינו מבין לשון הקודש אינו יוצא בשמיעה.
וכ"פ מרן שניים שאכלו, אע"פ שבברכת המוציא פוטר אחד את חבירו, מצוה ליחלק שיברך כל אחד בהמ"ז לעצמו; במה ד"א כשהיו שניהם יודעין לברך בהמ"ז, אבל אם אחד יודע והשני אינו יודע מברך היודע ויוצא השני אם מבין לשון הקודש אלא שאינו יודע לברך; וצריך לכוין מלה במלה לכל מה שיאמר. הגה: וצריך המברך שיכוין להוציאו (מרדכי ר"פ ג' שאכלו וב"י בשם סמ"ג). אבל אם אינו מבין, אינו יוצא בשמיעה.
וכתב המ"ב (ס"ק ב') שרק לכתחילה מצוה ליחלק ובדיעבד יוצא. וכתב הפמ"ג שנכון לחוש לטעם הראשון שמצוה ליחלק משום שברכה אחרונה אין לה קביעות, ולכן גם אם אכל כזית וחיובו מדרבנן, מצוה ליחלק.
עוד כתב (ס"ק ה') שיש סוברים שבלשון הקודש יוצא אפילו אם לא מבין הלשון, רק בשאר לשון אם לא מבין לא יוצא. (וכתב בהלכה ברורה אות ג' לדעת מרן אם לא מבין לשון הקודש, לא מועיל שישמע מאחר). וכן המנהג להוציא הנשים בקידוש אפילו לא מבינות כלל לשון הקודש. ובכל אופן עדיף שיחזרו מילה במילה אחר המברך. וגם המבינים הלשון עדיף בברכת המזון שיאמרו מילה במילה עם המברך שקשה לכוין בשמיעה לבד כל הברכה. וכתב בביה"ל (ד"ה וצריך) שאם לא כיון השומע לא יצא ואם כיון עיקרי הברכות פתיחתן וחתימתן יצא בדיעבד. ואם שמע ברהמ"ז כשהוא מתנמנם לא יצא. עוד כתב בביה"ל (ד"ה אינו יוצא) בשם הברכת אברהם, שדוקא אחד לא יכול להוציא חבירו כשלא מבין לשון הקודש אבל כשיש זימון בשלושה ובעשרה יכול להוציאם אפילו אינם מבינים. והעתיקוהו הרבה אחרונים, ומהב"ח והלבוש משמע שלא כדבריו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5