——–
במשנה ברכות יג. לר"מ בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב. ולרבי יהודה באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. ופסקו הפוסקים כרבי יהודה. וכתב הטור ובאמצע אפילו באמצע פסוק שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד. וכתב הב"י שהוא מהירושלמי ר' ירמיה היה מרמז באמצע הפסוק, ורבי יונה היה שואל ומשיב, ורב יוסף מודברת בם היה מדבר. וא"כ ר' ירמיה שהיה מרמז הוא יחיד גבי רבי יונה ורב יוסף ואין הלכה כמותו. עוד כתב הב"י שבפסוק ראשון וברוך שם אין להפסיק כלל וכן בין פסוק שמע ישראל לברוך שם. ומפני היראה פירושו לרש"י והרמב"ם אדם שירא ממנו שמא יהרגנו, אבל הרא"ש והרשב"א הקשו הא מילתא דפשיטא שמפסיק משום פקוח נפש, ולכן פרשו יראת אביו או רבו וכ"כ הטור. וכתב הרשב"א שמי שגדול ממנו בחכמה אע"פ שאינו רבו הוי בכלל מפני היראה.
וכ"פ מרן בין הפרקים, שואל בשלום אדם נכבד, ומשיב שלום לכל אדם. ובאמצע, שואל בשלום מי שהוא ירא ממנו כגון: אביו או רבו, או מי שהוא גדול ממנו בחכמה וכ"ש מלך או אנס, ומשיב שלום לאדם נכבד ואפילו באמצע הפסוק, חוץ מפסוק שמע ישראל בשכמל"ו שלא יפסיק בהם כלל, אם לא מפני מי שירא שמא יהרגנו.
וכתב המ"ב (ס"ק א') שכל זה כשנפגשו באקראי אבל אסור להשכים לפתחו או לקום ממקומו ללכת למקום חבירו או אביו או רבו לומר לו שלום קודם התפילה, ואפילו במקום שמותר להפסיק.
עוד כתב (ס"ק ב') ששואל בשלום כל אדם אפילו בלע"ז. עוד כתב ודוקא אם יקפיד אם לא ישאל בשלומו אבל בלא מקפיד לא. ואם הפסיק אפילו במקום שלא רשאי להפסיק חוזר לראש הפסוק, ויש אומרים למילה שפסק בה אם הסתיים העניין. (ובהלכה ברורה אות ג' כתב הפסיק באמצע פסוק ימשיך ממקום שפסק, ואם הפסקתו משנה את משמעות הענין לא יפסיק, ואם הפסיק חוזר לראש הפסוק).
עוד כתוב (ס"ק ג') אדם נכבד הוא שראוי להקדים לו שלום כגון שהוא זקן או ת"ח, וכן אם הוא עשיר שראוי לכבדו מחמת עשרו: וכתב בביה"ל (ד"ה בין הפרקים) שאם אינו זקן רק גדול ממנו בשנים לא נחשב מפני הכבוד.
עוד כתב (ס"ק ד') בשם הרשב"א שמותר לכתחילה לשאול בשלום אדם שנמצא בין הפרקים אע"פ שיודע שיצטרך להשיבו. וכתב בביה"ל (ד"ה לכל אדם) שגם לגוי מותר להשיב. וגוי אלים נחשב מפני היראה.
עוד כתב (ס"ק ה') רבו שנחשב מפני היראה אפילו שעכשיו הוא גדול מרבו.
עוד כתב (ס"ק ו') שני ת"ח שהם שוים נחשב מפני הכבוד ואם הקורא גדול מחבירו לא מפסיק לחבירו התלמיד חכם.
עוד כתב (ס"ק ז') שהאחרונים חולקים על מרן וסוברים שאם הוא גדול ממנו בחכמה לא נחשב מפני היראה אלא מפני הכבוד, רק אם הוא ת"ח מופלג בדורו נחשב מפני היראה. (וכ"כ בהלכה ברורה אות א'. אולם אנו אין לנו אלא דעת מרן שפסק כהרשב"א בתשובה ח"א סימן שכא', ולא כמו שפירש הברייתא יג: בחידושיו).
עוד כתב (ס"ק ח') שגם מלך ישראל נחשב מפני היראה דכתיב שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך:
עוד כתב (ס"ק ט') שמלשין נחשב מפני היראה. וכתב בביה"ל (ד"ה אנס) בשם מהרש"ק שאפילו בשביל הפסד ממון מותר להפסיק באמצע.
עוד כתב (ס"ק י') י"א דבאמצע הפסוק לא יפסיק אם לא במקום דסליק ענינא ואם פסק חוזר אח"כ לתחלת הפסוק. (וכ"פ בהלכה ברורה אות ג'). וכתב המ"ב ולענין מעשה כשמפסיק לענות קדיש או קדושה כמו שיתבאר לקמיה אם א"א לו למהר לסיים הענין יכול לפסוק אפילו באמצע הענין ולסמוך על בעלי סברא הראשונה שלא חלקו בכך לצורך מצוה רבה כזו ולענות עם הצבור ואח"כ יחזור לתחלת הפסוק: וכתב בביה"ל שכ"כ בספר עבודת היום ולא כמ"ש בדרך החיים שלא יפסיק לקדיש או לקדושה במקום שלא סליק ענינא. (וכ"פ בהלכה ברורה שם שמפסיק ועונה עם הציבור).
עוד כתב (ס"ק יב') שבאמצע פסוק ראשון לא מפסיק אפילו לקדיש וקדושה וברכו. ואם היה קורא לאחר ג' שעות דהוא רק כקורא בתורה צריך להפסיק: וכתב בביה"ל (ד"ה שלא יפסיק) שצ"ע בפסוק ברוך שם לפי מה שכתב בביה"ל בסימן סא' שלא חוזר אם לא אמרו בדיעבד, א"כ אפשר שיהא מותר להפסיק בו לאמן יהא שמיה רבא וקדושה וברכו. ואת"ל שאסור להפסיק מה הדין בין שמע לברוך שם, ונשאר בצע"ג למעשה. (ובהלכה ברורה אות ו' כתב אין להפסיק בברוך שם כלל שאף הוא מכלל היחוד ויש בו קבלת עול מלכות שמים כמו בשמע ישראל).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5