——–
בברכות יז: מי שמתו מוטל לפניו פטור מק"ש ומן התפילה ומן התפילין ואסיק רב אשי בגמרא (יח.) דכל שמוטל עליו לקברו כמוטל לפניו דמי: ונחלקו הראשונים אם צריך שיהא מוטל עליו בפועל לקוברו ורק אז פטור, או אפילו שיש מי שיתעסק בקבורה כגון אחותו הנשואה שבעלה מתעסק בקבורתה גם יהא פטור. לדעת ר"ת והרשב"א אם יש מי שיתעסק חייב, וכך עשה מעשה ר"ת שאכל בשר כשנפטרה אחותו הנשואה. ולדעת הרא"ש והרמב"ם פטור, וכ"כ הרמב"ם פטור מק"ש עד שיקברנו מפני שאין דעתו פנויה לקרות עד שיקברנו. וכתב הב"י וכיון דהרמב"ם והרא"ש בחדא שיטה אזלי הכי נקטינן:
ואם רצה להחמיר ולקרא האם רשאי, מדברי הרמב"ם בסימן הקודם גבי חתן משמע שהוא רשאי, וכן נראה מדברי רש"י ריש פרק מי שמתו, אבל התוס' וה"ר יונה והרא"ש ובהגהות מרדכי וכן איתא בירושלמי שאם רצה להחמיר אין שומעין לו וכ"כ הטור. ובאופן שיש מי שישא משאו ורצה להחמיר על עצמו כתב הראבי"ה שיש לו על מה שיסמוך משום שהירושלמי הסתפק מה טעם אינו רשאי להחמיר על עצמו אם משום כבודו של מת, או מפני שאין לו מי שישא משאו. וא"כ אם יש מי שישא משאו הוי ספיקא במידי דרבנן ולקולא. וכך הסכים מרן בב"י שהרוצה להחמיר ולקרא היכא שיש מי שישא משאו אין מוחין בידו, ובפרט שלרש"י והרמב"ם רשאי להחמיר על עצמו בכל אופן.
וכ"פ מרן מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו, אפילו אינו מוטל עליו לקברו, פטור מק"ש ומתפלה. ואפילו אם רוצה להחמיר על עצמו ולקרות, אינו רשאי. ואם יש לו מי שישתדל בשבילו בצרכי קבורה, ורצה להחמיר על עצמו ולקרות, אין מוחין בידו. {(עיין בי"ד סי' שמ"א).}
וכתב המ"ב (ס"ק א') שבעה קרובים שחייב להתאבל עליהם הם אב ואם בן ובת אח ואחות ואשתו:
עוד כתב (ס"ק ג') אם קרא האונן בזמן פיטורו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות אחר הקבורה. (ובהלכה ברורה כתב באות ב' ומכל מקום לא יברך ברכות ק"ש).
עוד כתב (ס"ק ד') שהאונן פטור מכל הברכות אפילו ברכת הנהנין ומכל מצות האמורות בתורה. ואם רוצה לאכול פת אף דאינו צריך לברך המוציא מ"מ צריך ליטול ידיו ולא יברך על הנטילה [ברכ"י יו"ד שמ"א]. וכתב בביה"ל (ד"ה מי שמת) במצוות לא תעשה חייב ואפילו בדבר שהוא מדרבנן בעלמא [ברכי יוסף]. כתב הדה"ח אם נקבר המת לאחר שאכל ועדיין לא עבר הזמן שיתעכל המזון, חייב לברך בהמ"ז. וכן באשר יצר אם עשה צרכיו בעודו אונן חייב לברך אשר יצר אחר שנקבר המת אפילו כל היום, ואם נצרך שוב לצרכיו יברך ברכה אחת על שתיהן. (ובהלכה ברורה אות ו' לא יברך ברכת המזון ואשר יצר ואפילו עבר רק זמן מועט. ונכון להחמיר שימהר סעודת הבראה ויברך ברהמ"ז). עוד כתב שם מקום שמוליכין המת מעיר לעיר אם מקום קרוב הוא הוי אונן ופטור מן ק"ש ותפלה אבל אם המקום רחוק כגון מהלך ב' ימים לא הוי אונן עד שיבואו לעיר קבורתו עיין שם.
עוד כתב במ"ב (ס"ק ד') ואם יש חבורה בעיר שנוהגין שכתפים מיוחדים להוציא המת ולאחר שנתעסקו הקרובים בצרכי המת ימסרוהו להם והם יקברוהו משמסרהו להם מיד חייב בכל המצות ואפילו קודם שהוציאוהו מהבית ששוב אינו מוטל עליהם ולפ"ז לא יפה עושים האוננים שממתינים להתפלל עד אחר קבורה דתיכף כשנתפשרו עם הח"ק בעד מקום קבורה ונתנו להם כל הוצאות ותכריכים חייבים להתפלל ואמנם לפעמים שעדיין אינן שוין באיזה מקום יקברוהו והוא כבודו של מת או כ"ז שמספידין אותו אזי פטור ותיכף אח"ז מותר להתפלל וחייב אבל במקום שאין חבורה המיוחדת לזה אף שיש לו מי שיתעסק בקבורה עבורו נמשך האנינות עד שיקברוהו וישליכו העפר עליו ומיד שמתחילין להשליך העפר עליו ילך האבל לבית של הקברות ויקרא ויתפלל שם. ואם נמשך אנינות עד סמוך לסוף זמן ק"ש שהוא עד רביע היום כפי ערך השעות של יום ואם יתפלל כסדר יעבור הזמן של ק"ש יקרא ק"ש בלא ברכות ואח"כ יתפלל כסדר ויקרא עוד הפעם ק"ש עם הברכות. ואם נמשך האנינות עד לאחר ארבעה שעות דעת המ"א דברכות השחר דהיינו מה שקודם ב"ש לא יאמרם אף שיש לו פנאי כיון שבשעת עיקר חיובו שהוא בבוקר היה אז פטור ויש חולקין עליו וספק ברכות להקל זולת ברכת התורה וברכת שלא עשני גוי ושלא עשני עבד ושלא עשני אשה אותן הברכות אף להמגן אברהם יכול לברך. (ובהלכה ברורה אות ג' כתב רשאי לברך ברכות השחר ואפילו בלילה. וכ"ש שמברך ברכות התורה). עוד כתב [ולא יניח תפילין עיין לעיל בסימן ל"ח ס"ה] ויתפלל הי"ח ברכות לבד אבל ברכת ק"ש משמע בשו"ע לעיל בסימן נ"ח ס"ו דכבר עבר זמנם (אחר ארבע שעות) ולפי מה שכתבתי לעיל בסוף סי' נ"ח במשנה ברורה מותר לו לומר אף ברכת ק"ש כיון דבאונס עבר הזמן ולכו"ע אפשר דיכול לומר פסוקי דזמרה עיין לעיל בסימן נ"ב בחידושי רע"א. (ובהלכה ברורה אות ח' כתב לא יתפלל תפילת שחרית אחר ארבע שעות). עוד כתב ואם עדיין לא כלו הארבע שעות שהוא שליש היום רק שהוא סמוך לזמן ההוא ואם יתפלל כסדר יעבור זמן התפלה ויצטרך להתפלל ש"ע אחר שליש היום ידלג פסוקי דזמרה וכאופן שנתבאר לעיל בסימן נ"ב בדין איחר לבוא לבית הכנסת אבל לא ידלג מק"ש וברכותיה כלל אף שעי"ז יהיה מוכרח להתפלל ש"ע אחר שליש היום [דה"ח עי"ש טעמו ויש לעיין לפמש"כ מתחלה] (ולהלכה ברורה שם, לא יתפלל שחרית לאחר ארבע שעות). עוד כתב בדה"ח דאלו הברכות שלא עשני גוי ועבד ואשה ובה"ת זמנן כל היום ואפילו אחר חצות אם נקבר יאמרם אבל תפלת י"ח לא יתפלל רק עד חצות ולא יותר . (ובהלכה ברורה כל ברכות השחר זמנם כל היום. ולא יתפלל שחרית אחר ארבע שעות, כנ"ל). עוד כתב גם א"צ להשלים אותה תפלה בתפלה הסמוכה כגון אם לא התפלל שחרית לא ישלים במנחה דלא דמי לשכח או נאנס ולא התפלל שחרית דמשלימה במנחה דהתם באמת היה מחויב רק שע"י סיבה לא התפלל משא"כ כאן דהוי פטור מדין וכן הדין במנחה ומעריב וה"מ אם היה מתו מוטל לפניו מעת התחלת חיוב התפלה עד השלמת זמנה כגון שהיה מתו מוטל לפניו מעלות השחר והאיר פני כל המזרח עד אחר חצות אבל אם מת לאחר שכבר התחיל החיוב עליו כגון לאחר שהאיר כל פני המזרח אע"פ שלא קברוהו עד אחר חצות משלים בזמן מנחה דהואיל וחל עליו החיוב מתחלת עת שבא זמן התפלה אע"פ שלא היה שהות לגמור התפלה מ"מ כיון שחל עליו החיוב חייב להשלים אח"כ התפלה בזמן מנחה. ואפשר דבזה חייב ג"כ לברך ברכת השחר אם לא בירכן בבוקר כשקם ממטתו דהא בשעת חיובן היה חייב ועיין לעיל בסימן נ"ב בבה"ל: (ובהלכה ברורה אות ח' כתב קודם תפילת התשלומין יעשה תנאי שאם אינו חייב תהא זו תפילת נדבה).
עוד כתב (ס"ק ה') שהבאר היטב פירש מה שכתב מרן שאינו רשאי להחמיר לקרוא דוקא בשאין לו מי שיעסוק בצורכי המת. ובאי נמי כתב המ"ב שמרן סובר שאפילו יש מי שיתעסק בצורכי הקבורה אינו רשאי מפני כבודו של מת שלא יאמרו קל הוא בעניו ולא חרד על מיתתו, רק שאין אנו מוחים במי שנוהג לקרא שיש לו על מי שיסמוך באופן שיש מי שישתדל בצורכי הקבורה. (וכ"כ בהלכה ברורה אות א').
עוד כתב (ס"ק ו') מה שאין מוחין בידו זה לדעת הראבי"ה, אבל הרש"ל כתב שלא נהגו כהראבי"ה. (ובהלכה ברורה אות א' כתב כדעת מרן שפסק כהראבי"ה שאין מוחין בידו).
עוד כתב (ס"ק ז') בן שהוא אונן על אביו ויש מתעסקין בלעדו מותר לו לילך לבהכ"נ לומר קדיש עליו כי זהו כבודו של אביו ומותר לכו"ע ומכ"ש בשבת ויו"ט ודוקא כשאין אבלים אחרים אבל כשיש אבלים אחרים לא [פמ"ג ודה"ח ]: (ובהלכה ברורה אות ד' כתב מנהג ארץ ישראל שהבן אומר קדיש על אביו בשעת הלוייתו ביחד עם איש אחר שאינו אונן. ובשבת רשאי לומר קדיש בבית הכנסת).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5