סימן : צ' – שאלה: היכן עדיף לקבוע מזוזה בחדר ילדים ?

——–

במסכת ברכות (דף כ.) במשנה נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. ובתוס' שם ובעירובין (דף צו:) פירשו והנהו קטנים על כרחין בלא הגיעו לחינוך איירי דבהגיעו לחינוך בתפילין נמי חייבין כדאמר בסוף לולב הגזול סוכה (דף מב.) קטן היודע לשמור תפילין אביו חייב ליקח לו תפילין אלא בלא הגיעו לחינוך איירי ולא קאי חייבין אקטנים אלא אנשים ועבדים ולא נקט קטנים אלא לענין פטור והא נמי אינו שום חידוש דפטירי בלא הגיע לחינוך ולא תני להו אלא לאשמועינן דנשים ועבדים כקטנים לענין תפילין דאי בעי לאנוחי לא שבקינן להו משום בזיון תפילין היכא דלא הגיעו לחינוך וכ"כ רבינו יונה שם והמהרש"א שם ושלטי הגבורים בשם סמ"ג ומימוניות אלא שרש"י פירש המשנה בהגיעו לחינוך וכ"כ שיטת ריב"ב (שקטנים בני חינוך פטורין מקריאת שמע ומן התפילין) נמצאנו למדים דלענין מזוזה לכו"ע קטן שעדיין לא הגיע לגיל חינוך פטור ממזוזה ורק בגיל חינוך יש חובה מזוזת לקטנים וודאי שחיובו רק מדברי סופרים גם הרי"ז כתב שם שקטנים פטורים מן הכל עיין עוד בזה בשו"ת תשב"ץ (חלק א סימן קסח).

נמצאנו למדים שאביו חייב ליקח לבנו רק בכדי לחנכו למצוות מדרבנן דהיינו החיוב על האב ואין חיוב מדאורייתא או דרבנן כלל על הקטן ועיין עוד בספר אור זרוע (חלק א הלכות תפילין סימן תקנה) דחינוך שמחנכים קטן למצות מדרבנן וביאור הלכה (סימן לז ד"ה וי"א וכו') ובשו"ת יביע אומר (חלק ג-או"ח סימן כז) שי"א מצוות חינוך אינה אלא על האב וי"א שמצוות חינוך רמיא על הקטן גופיה, ולא רק על אביו. עיין עוד להלן בזה.

אלא שבמכילתא דרבי ישמעאל (בא – מס' דפסחא בא פרשה יז) משמע שהחיוב מדאורייתא שנאמר ושמרת את החוקה הזאת למועדה למה נאמר לפי שנאמר והיה לך לאות על ידך שומע אני אף הקטנים במשמע, והדין נותן הואיל ומזוזה מצות עשה ותפילין מצות עשה אם למדת על מזוזה שהיא נוהגת בקטנים כבגדולים אף תפילין ינהגו בקטנים כגדולים ת"ל ושמרת את החוקה הזאת וכו' וכ"כ באותו לשון בילקוט שמעוני תורה (פרשת בא רמז רכב).

וקשה והלא קטן אינו בר חיוב כנ"ל וראיתי בספר העיטור שער ראשון – הלכות תפילין(דף סא:) שפירש ומזוזה דאמרינן במכילתין שנוהגת בקטן כגדול אי קטן ממש הוא קטן מי מחייב במצוות אלא לאו גדול ובמזוזה הוא דחייב אבל בתפלין לא מחייב אא"כ יודע לשמור תפלין ולהתעטף וכיון שיודע לשמור מדאורייתא מחייב ומתניתין דקתני קטנים פטורים מן התפלין גדולים שאין יודעין לשמור קאמר ואית דמפרשי שהגיע לחינוך הוא וחייב מדרבנן ושמרת את החוקה אסמכתא בעלמא.

והרמב"ם (בהלכות תפילין ומזוזה וס"ת פרק ה הלכה י) כתב הכל חייבין במזוזה אפילו נשים ועבדים, ומחנכים את הקטנים לעשות מזוזה לבתיהם, דהיינו החיוב הוא רק חינוך וכן כתב בהלכות נחלות (פ' יא ה' י) שעושין להם מזוזה וכד' אף על פי שאינן חייבין במצווה מכל אלו המצוות אלא כדי לחנכן ובטור וב"י (בחושן משפט סימן רצ) וגם ספר כלבו (בסימן צ) כתב בלשון מחנכין הקטנים שינחוה בבית שלהם וכ"כ הטור והב"י ושו"ע (יורה דעה סימן רצא סעיף ג) שהכל חייבים במזוזה, אפילו נשים ועבדים, ומחנכים את הקטנים לעשות מזוזה לפתחיהם. וכ"כ הב"י (או"ח בסימן קפו) (ובסימן קו) ומדרבנן ותיקנוה אף לנשים ולחינוך קטנים ובערוך השולחן (סימן רצא סעיף ד) ובן איש חי (ש"ב פרשה כי תבא אות א) .

ומלשונם ומלשון מרן משמע שהחיוב הקטנים רק מדין חינוך ועיין בש"ך שכתב (שם ס"ק ד) שטעם החיוב דהוי ליה מצות עשה שאין הזמן גרמא ועוד דכתיב למען ירבו ימיכם והנהו נמי בעי חיי משמע שדבריו על הנשים ועבדים ולא על הקטנים וכן כתב מרן באותו לשון בשו"ע (או"ח סימן תרפט סעיף א) הכל חייבים בקריאתה, אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים; ומחנכים את הקטנים לקרותה. ועיין שם במ"ב (ס"ק ג) דהיינו מי שהגיע למצוות חינוך נמצאנו למדים שאין חיוב מדאורייתא לקבוע מזוזה בחדרי הקטנים ורק בגיל חינוך מחנכים אותם שיקבעו המזוזה בחדרם בכדי לראותה בכניסה ויציאה ולכן עדיף שתהיה בגובה שתיראה להם (בגובה כתפיהם) כי אין חשיבות היכן יקבעו אותה רק כדי לראותה ואע"פ שלגדול יש פוסלים כך עיין בדברינו (בסימן נה) (שצריך לקובע בתחילת שליש העליון) זאת ועוד שנראה אף אם יקבענה בצד שמאל שפיר שאין עליו שום חיוב שאין המזוזה לשמירה במקום פטור ובקטן שאינו בגיל חינוך אין צורך לקבוע מזוזה כלל (כמו בכל מקום פטור) עיין עוד לקמן אם יש טינוף במקום.

וכן ראיתי בשו"ת ציץ אליעזר (חלק י"ד סימן עה) שכתב שקטנים קובעים עבור חדריהם בלבד, וכן אפשר לדייק וללמוד הדבר מהשו"ע והוא ממה שנפסק ביו"ד (סי' רצ"א סעי' ג) בלשון: ומחנכים את הקטנים לעשות מזוזות בפתחיהם, וסתמיות הלשון משמע שמחנכים אותם שהם בעצמם יקבעו המזוזות בפתחיהם, וכך נראה בעליל שפירש כן גם בנחלת צבי שם, וחוקר רק אם כשהגדיל הקטן יצטרך לברך מחדש כיעו"ש. עיין ליביע אומר (חלק ג-או"ח סימן כז) שציין שכתבו שלאחר שגדלו סומכים על מזוזה זו שנעשית בזמן פטור. ושו"ת תורה לשמה (סימן שז) גם כתב שאע"פ שזה קבע המזוזה בפתחו בזמן שהיה פטור מן התורה אפ"ה מאחר שעתה אחר שהגדיל קיימת המזוזה ההיא בפתח חשיב בזה קיים המצווה. וכתב בסוף דבריו מיהו על צד היותר טוב מאחר דהמזוזה נבדקת פעמים בשבע שנים יסירנה כדי לבדקה ויחזור ויקבענה.

אלא שכתב עוד בשו"ת ציץ אליעזר הנ"ל שהסתפק בדבריו וכתב התבוננתי דגם כשקבעה הקטן עבור עצמו ג"כ לא פשוט עדנה הדבר אליבא דכו"ע, דראיתי בספר ראש יוסף על ברכות מהבעל פרמ"ג ז"ל בד' כ' ע"ב ד"ה וחייבין, שכותב דהא דקטנים חייבין במזוזה אביו עושה לו מזוזה לפתחו אבל קטן לא בר מצווה הוא וכו' עיי"ש, הרי דס"ל להפרמ"ג דקטן לא יקבע מזוזה לפתחו אפילו לעצמו, וכפי הנראה פירש כוונת השו"ע הנ"ל דצורת החינוך לחנכם לעשות מזוזה בפתחיהם הוא שגדול יקבע עבורם והחינוך הוא שלא ישאירו אותם בלי מזוזות לפתחיהם, וא"כ גם בקטן שקבע לעצמו יש ג"כ ספק, ויש איפוא להדר בזה ג"כ ליטול את המזוזות שקבעו בעצמם לעצמם ושיחזור גדול ויקבעם בלי ברכה. ושוב הניף ידו (בחלק י"ח סימן לג) וכתב לדעתי יש מדינא להסיר את המזוזה מספק גם כשעדנו קטן, מתורת חנוך, ולחזור ולקבעה ע"י גדול, כי כך מתבאר מדברי הראש יוסף על ברכות מהבעל פרי מגדים ז"ל ובשו"ת מחנה חיים (חיו"ד ח"ג סי' ל"ה) סובר שאפילו אם נפלה המזוזה מעצמה אסור לקטן להחזירה עיי"ש. וכן נראה משו"ת יביע אומר (חלק ג-או"ח סימן כז) שהעלה שבודאי יש להורות לקטן שלא יעשה המצווה עד שיגדל ויעשנה בחיוב, ואפי' אם היא מצווה דרבנן, כדי שיעשנה בתורת גדול המצווה ועושה. וכן ראיתי שהפטור לא יברך בשיורי ברכה (סימן רפו אות ג) שהפטור ממזוזה שלושים יום אם בא לקבוע מזוזה תוך ל' יום לא יברך.

ומה שכתב מרן בשו"ע (בסימן רפו סעיף ה) במקום שיש טינוף, כגון שתינוקות מצויים שם, טוב לכסות המזוזה ובמקום טהרה טוב להיות נראית. משמע שיש לקבוע מזוזה בחדרי תינוקות אלא שצריך רק לכסותה ונראה לומר שכוונתו אע"פ שחדר זה משמש גם גדולים בני חיוב ורק לפעמים מצוי טינוף של התינוקות שמצויים שם ולכן מועיל לכסותה (אם יש תמיד טינוף אין לקובע כלל) וכ"כ הש"ך (שם בס"ק יב) שהוא עשוי לדירת כבוד אלא שלפעמים מצוי שם טינוף הלכך חייב מדינא אלא שיש לכסותה ובפתחי תשובה (בס"ק ז) שציין לספר יד הקטנה (פ"ג מהלכות מזוזה אות י"ג) שכתב דכל זה מיירי כשיזדמן לפעמים במקרה איזה דבר מטונף והוא מוכרח להיות נגד המזוזה דהיינו שא"א בענין אחר אז דינו לכסות אבל חלילה לעשות בקביעות שום דבר בזיון נגד המזוזה ולסמוך על הכיסוי כגון לכבס לפניה תמיד טינופת של בגדי קטנים או לקבוע שיעמוד לפניה כלי ששופכין בה כל המי שופכין כאשר בעו"ה מצוי בינינו וע"ז נאמר כי דבר ה' בזה. ועונשו גדול כו' עיין שם.

נמצא חדר שמשמש את הקטנים בלבד פטור ממזוזה ורק בקטנים בגיל חינוך יש לקבוע מזוזה לפתחיהם (לבתיהם בלשון הרמב"ם) בכדי לחנכם וכן ראיתי בספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות מזוזה שציין למהר"ם בתשו' שכל החדרים חייבין. וכתב שבביתו היו כ"ד מזוזות בכל הפתחים ובחדרי הבחורים. דייק בחדרי בחורים ולא בחדרי קטנים ובמידה וחדר הקטנים משמש גם גדולים וודאי שחייב כי כל פתח שמשמש את בני הבית חייב במזוזה ומה שפטרו הוא בדווקא פתח לקטנים בלבד עיין עוד בשו"ע (יו"ד סימן רפו) בסוגי פתחים שפטורים ממזוזה אע"פ שהשימוש בהם הוא לגדולים ויתרה מזאת לדעת הרמב"ם והמאירי שלהלן כל פתח ללא דלת פטור ממזוזה אף בחדרים של גדולים זאת ועוד גם אם יש דלת בעינן נמי פתח י' טפחים ואם לאו פטור ממזוזה וכן בעינן בגג משופע שיהיה גובה הכתלים עשרה טפחים עיין במאירי ביומא יא: ובשו"ת משיב דבר (חלק ב סימן פא) בית העשוי כמין צריף היינו שהכותלים משופעים וגגו וקירותיו אחד פשיטא שפטור ממזוזה כיון דקיי"ל דאינו סוכה משום שפוע אהלים לאו כאהלים. מכש"כ לענין מזוזה דבעינן דירת קבע לכ"ע ולכן נראה ברור שגם בחדר קטנים אין חיוב במזוזה מדאורייתא אלא לחינוך בלבד .

אלא שראיתי בערוך השולחן (יו"ד סימן רפו סעיף ג) שכתב גבי חדר המיוחד לקטנים שחדר זה בכלל ביתו וחייב מדאורייתא במזוזה וכן העלה ובספר חובת הדר (פ' א סעיף ו) ובשו"ת חיי הלוי (סימן סז סעיף א) וכן מספר שובע שמחות בהלכות מזוזה דאיירי הכא בבית המיוחד לקטנים בלבד ואינו בתוך דירת הגדול ולכן פטור וקשה הלא כל קביעת המזוזה בחדרו הוא רק לחינוכו כדאמרינן לעיל ומזוזה היא חובת הדר וחדר הקטנים אינו דר אע"פ שזהו גם ביתו כל תשמישו שם רק לצורך הקטנים מה שאין כן ברפת ולול ואוצרות ומקלחת מחסן מטבח וכד' שהתשמיש לצורכו כגון חלב בשר בצים וכד' והחילוק ברור.

ולכן בחדר הקטנים יקבענה בין כתפיו של הילד שבצאתו ובבואו יזכור השם יתברך וילך בדרכיו כנאמר על הגדולים שכל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מובטח לו שלא יחטא שנאמר (תהלים לד, ח) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם.

לסיכום: נראה שיש לקבוע מזוזה בחדר שמשמש ילדים בלבד בגיל חינוך בגובה שנראה להם לעיניים.

פירות הנושרים:

1. חדר תינוקות שאינם בני חיוב חינוך פטור ממזוזה.

2. אין לברך בקביעת מזוזה בחדר שמשמש ילדים בלבד .

3. חדר גדולים וקטנים יש חיוב מדאורייתא במזוזה אלא שצריך לכסות את המזוזה מפני שיש לפעמיים טינוף .

4. בחדר של קטנים בגיל חינוך יש להם או לגדולים לקבוע מזוזה מדרבנן לחינוכם.

5. כשקבע מזוזה בפתחו בזמן שהיה פטור מן התורה אפ"ה מאחר שהגדיל יש לקובעה מחדש . ועל צד היותר טוב מאחר דהמזוזה נבדקת פעמים בשבע שנים יסירנה כדי לבדקה ויחזור ויקבענה בברכה .

6. בית העשוי כמין צריף היינו שהכתלים משופעים וגגו וקירותיו אחד ואין בכתלים י' טפחים פטור ממזוזה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5