ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–
אחר שישבו כולם, לוקח שתי חלות ומניח גב החלה האחת על גב החלה השניה, ויאחזן בשתי ידיו, ויברך "המוציא לחם מן הארץ", ויכוון בברכתו להוציאם ידי חובה, וגם הם יכוונו לצאת. ובעודו אוחז בשתי החלות, יבצע על אחת מהן, וטוב שיטבל מעט במלח, ולא ידבר עד שיבלע מהפת. והטעם שאוחז בשתי החלות ובוצע על אחת, כי כך נאמר במן: "לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה", והיינו שאחזו בלחם משנה אבל לא בצעו על שניים. גם כשבוצע על אחת, רומז למן שאכלו ישראל מנה אחת ביום שישי, ומנה שניה הניחו עד למחרת בשבת בבוקר, "וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ". (שבת ב קסט, קע, קעב. ח"ג תתכט)
יש נוהגים לבצוע על הפת העליונה, ויש נוהגים לבצוע על התחתונה. והבוצע על התחתונה, טוב שיניחה קרוב אליו יותר מהעליונה (שבת ב קע. ה"ע ג פה). ולבני אשכנז, בליל שבת בוצע על התחתונה, וביום שבת בוצע על העליונה. (הרמ"א סימן ערד ס"א)
פרוסה גדולה – כתב מרן בשלחן ערוך (סימן רעד ס"ב): מצוה לבצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה. ואף על פי שביום חול אין לעשות כן, מפני שנראה כרעבתן, מכל מקום כיון שעושה כן רק בשבת, מראה שכוונתו לאכול יותר משום שחביבה עליו מצות עונג שבת. (מסכת ברכות לט ע"ב, ומסכת שבת קיז ע"ב. שבת ב קסט)
חלוקה למסובים – גם אם יש לכל אחד מהמסובים חלה קטנה לפניו, לא יטעמו עד שיטעם הבוצע. ואחר שטעם, יבצע להם, כדי שיצאו ידי חובת "לחם משנה". אולם אם יש לכל אחד "לחם משנה", יכולים לטעום קודם הבוצע. (שבת ב קעב. ח"ג תתכד, תתל)
לא יזרוק את הפת למסובים, כי אין זה כבוד הפת. ואם אינו מגיע אליהם, רשאי להושיט להם בדרך זריקה קצת על השולחן, ואם עדיין לא מגיע, יעביר להם על ידי אחר. וכמו כן, לא יתן את הפת בתוך ידם של המסובים, בין בחול בין בשבת, משום שזה דרך אבלות. [ובשבת, אף לאבל לא יתן ביד]. (ח"ג תתלב, תתלג)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…