הפסק בפסוקי דזמרה

——–

איסור דיבור – אין לדבר משהתחיל "ברוך שאמר" עד סוף תפילת העמידה (נא ס"ד). ויש להזהיר את המון העם שלא יודעים האיסור, ופעמים שמדברים כמה מילים, או שמעלים חזן לפני "ישתבח", ואומרים לו "בכבוד".

מי שהתאחר לבוא לבית הכנסת ומתפלל ביחידות, ובהיותו באמצע פסוקי דזמרה הגיעו הצבור לקדיש שלפני עלינו לשבח, והוא נמצא בתוך י"ב חודש לפטירת אביו או אמו, רשאי להפסיק בין מזמור למזמור, כדי לומר קדיש לעילוי נשמת הוריו. והוא הדין שרשאי לומר את הקדיש בין ברכה לברכה שבברכות קריאת שמע, או בין פרק לפרק שבקריאת שמע. שכשם שרשאי להפסיק בין הפרקים לאמירת שלום מפני הכבוד, כך רשאי להפסיק לאמירת קדיש לעילוי נשמתם. (שו"ת יביע אומר חלק ז סימן י. ד רמב)

ברכה – השומע ברכה מחברו בפסוקי דזמרה, עונה אחריו 'אמן'. ואין זה הפסק מפני שאמן נחשבת כשבח וזמרה ומהענין של פסוקי דזמרה. (בית יוסף ושו"ע סימן נא ס"ב)

'ברוך הוא וברוך שמו' – אין לענות בפסוקי דזמרה. שבכל מקום שאסרו חכמים להפסיק בשיחה, אסרו לענות 'ברוך הוא וברוך שמו', מאחר ואין חובה לענותו כלל. (ד רב)

קדיש או ברכו – השומע קדיש, עונה 'אמן' על כל הקדיש, גם בקדיש 'תתקבל', 'יהא שלמא' ו'על ישראל'. וכמו כן, עונה 'יהא שמיה רבא' עד 'דאמירן בעלמא'. וכן עונה עניית 'ברכו'. שכל אלו הם שבחים לה' יתברך, ככל פסוקי דזמרה שכולם שבח וזמרה לה'. (ה"ע א עח. ד רג) ומרן הראשון לציון שליט"א הורה, שאם הגיע עשירי בפסוקי דזמרה, שאז אומרים קדיש של הודו, בין פרק לפרק, שבודאי יענו הציבור 'אמן' אחריו על כל הקדיש.

שמע ישראל – אם הגיעו הציבור ל'שמע ישראל', לא יפסיק לומר עימהם, אך כדי שלא יראה כאילו אינו מקבל עול מלכות שמים עם הציבור, יניח ידו על עיניו, שיהיה נראה כאילו הוא אומר עמהם פסוק ראשון. (ד רה)

קדושה – השומע קדושה, אינו עונה את נוסח 'נקדישך' או 'כתר יתנו לך', אלא רק שלושה פסוקים בלבד: קדוש, ברוך וימלוך. וכמו כן, לא יאמר 'לעומתם משבחים ואומרים', או 'ובדברי קדשך כתוב לאמר'. (ד רג)

מודים דרבנן – אם הגיע השליח ציבור בחזרה לברכת 'מודים', לא יאמר עמהם מודים דרבנן, אלא ישחה מעט ויענה שלוש תיבות בלבד, 'מודים אנחנו לך'. (ד רה)

י"ג מדות – לא יענה עם הציבור. כיון שאינם מענין שבח וזמרה אלא תפלה ותחנונים. (ד רה)

אשר יצר – אם הוצרך לצאת לבית הכסא, ילך בין מזמור למזמור, וכשיסיים יטול ידיו, ויברך אשר יצר בין ישתבח ליוצר. אך אם חושש שישכח, יברך מיד. (ד קמו)

קריאת שמע – הקורא פסוקי דזמרה, ורואה שקרֵב סוף זמן קריאת שמע, ואם יתפלל על הסדר, לא יספיק לקוראה בזמנה, אם יכול להספיק לסיים פסוקי דזמרה על הסדר, ולקרוא בין ישתבח ליוצר קודם שיעבור זמנה, יקרא. ואם לא יספיק, ידלג מהזמירות ויאמר מזמור 'אשרי יושבי ביתך' וישתבח, ויקרא קריאת שמע. ואם גם זה לא יספיק, יפסיק באמצע פסוקי דזמרה, ויקרא קריאת שמע כולה. (ד רלז. ה"ב ד כב)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5