מצווה גוררת מצווה עבירה גוררת עבירה בביטול כח הבחירה – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (כא.א)

איתא בשמות רבה (ל, ג) – מה כתיב למעלה מן הפרשה: "ושפטו את העם בכל עת" ואמר כאן "ואלה המשפטים" והדברות באמצע. משל למטרונה שהיתה מהלכת הזין (חיילים מזוינים) מכאן והזין מכאן והיא באמצע, כך התורה, דינין מלפניה ודינין מאחריה והיא באמצע.

ויש להבין, מה העניין שנמשלה התורה דווקא למטרונה וחיילים הסובבים אותה?

ב. ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי. והגישו אדוניו אל האלקים וכו' ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם (כא.ה-ו)

יש לתמוה, כיצד מבקש אדם לאבד את חירותו "לעולם"- עד היובל, רק מפני סיבת "אהבתי את אשתי השפחה, ואת בני העבדים" וכו'?

ג. מכה איש ומת וכו'. וכי יזיד איש על רעהו וכו'. וגונב איש וכו'. ומקלל וכו'. וכי יריבון אנשים וכו' (כא.יב-יח)

מצינו, כי עירבה התורה את ענייני הבין אדם לחברו, וענייני ממונות הקלים, ביחד עם ענייני רציחה החמורים, ועם ענייני בין אדם למקום החמורים, ולא הקפידה התורה לסדר האיסורים כל אחד לחוד. הדבר צ"ב!

ד. אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת אין לו דמים (כב.א)

פירש רש"י – כאן למדתך תורה, אם בא להרגך השכם להרגו, וזה להרגך בא, שהרי יודע הוא שאין אדם מעמיד עצמו ורואה שנוטלין ממונו בפניו ושותק. לפיכך, על מנת כן בא, שאם יעמוד בעל הממון כנגדו, יהרגנו.

ויל"ע, כיצד אותו גנב אשר מבקש ליטול ממון חבירו בלבד, מסוגל להגיע אף לידי רציחה החמורה?

ה. כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה (כב.ה)

יש לבאר כוונת הפסוק! דמה העניין שייתר קרא לפרט את דרך שריפת האש – קוצים, גדיש, קמה וכו'?

ו. על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר אמר כי הוא זה עד האלקים יבא דבר שניהם אשר ירשיעון אלקים ישלם שנים לרעהו (כב.ח)

יש לבאר כוונת הפסוק, במה שכפל וייתר לפרט שור, חמור, שה, שלמה – דמספיק היה לו לומר רק "על כל אבדה וכו'" וכל השאר בכלל?

ז. ואם גנב יגנב וכו' (כב.יא)

יש לדקדק, מדוע ייתר הכתוב באומרו: גם "גנב" וגם "יגנב"?

ח. לא תבשל גדי בחלב אמו (כג.יט)

פירש רש"י – "לא תבשל גדי"- אף עגל וכבש בכלל גדי, שאין גדי אלא לשון ולד רך. ובג' מקומות נכתב בתורה, אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה, ואחד לאיסור בשול (חולין קטו:).

ויש לתמוה, הרי אם ישנם ג' איסורים בתערובת בשר וחלב: אכילה הנאה ובישול. מדוע א"כ נקטה התורה בכל ג' המקומות לשון "לא תבשל" דווקא, ולא שינתה בכל מקום כפי איסורו "לא תאכל גדי וכו'" "לא תהנה מגדי וכו'"?

ט. לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם וכו' (כג.כד)

יש לדקדק, הרי היה יכול הכתוב לומר ולא "תעבדם" וממילא יודעים אנו: ש"לא תשתחוה, ולא תעשה כמעשיהם", ומדוע יתרה התורה תיבות יתירות?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"א, בקונטרס הבחירה ח"א) בעניין נקודת הבחירה. וז"ל – אמנם נקודה זו של הבחירה אינה עומדת תמיד על מצב אחד, כי בבחירות הטובות האדם עולה למעלה, היינו שהמקומות שהיו מערכת המלחמה מקודם, נכנסים לרשות היצה"ט, ואז המעשים הטובים שיוסיף לעשות בהם יהיה בלי שום מלחמה ובחירה כלל, וזהו "מצוה גוררת מצוה".

וכן להיפך, הבחירות הרעות מגרשות היצה"ט ממקומו, וכשיוסיף לעשות מן הרע ההוא יעשנו בלי בחירה, כי אין עוד אחיזה ליצה"ט במקום ההוא. וזהו אז"ל (אבות ד.ב) "עבירה גוררת עבירה", וכן "כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו" (יומא פו:). עכ"ל.

א"כ מבואר – גדר "מצוה גוררת מצוה עבירה גוררת עבירה"- כי העושה מצווה אחת, נכנס לרשות היצה"ט ועתידו להוסיף מצוות רבות ללא מלחמה ובחירה.

ולהיפך, "עבירה גוררת עבירה"- כי העושה עבירה יחידה, עתידו להוסיף עבירות רבות וקשות יותר, ללא תושיית היצה"ט אשר יכוונו לבחור בטוב.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיא הראשונה מתורצת – נמשלה התורה למטרונה ולשומרים הסובבים סביבה דווקא. בכדי ללמדנו, כי מצווה גוררת מצווה, ותמיד בעקבות מטרונה אחת – זכות התורה, יקיפוה ממילא מצוות ושומרים נוספים רבים, כי מצווה גוררת מצווה.

לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – "אהבתי את אדוני את אשתי"- כידוע, אותו עבד אשר כבר נמכר בעבר לאדונו לשש שנים, לא נמכר אלא מפני שגנב ונמכר בגניבתו אשר לא יכל להשיבה.

כאשר מבקש אותו עבד להישאר בבית אדונו לעולם [עד היובל], תוך בקשתו לעבור על דבר ה' "כי לי בני ישראל עבדים"- ולא עבדים לעבדים. מגלה הוא כי לא שב הוא בתשובה מדרכו הרעה, והמשיך בדרך עצלותו וריחוקו מבוראו, לבקש להיות עבד לעבד, להישאר ולהיות נשוי לשפחה נכרית, וכל זרעו יהיו עבדים כנענים.

והיינו, כי דווקא מחמת חטא ה"אהבתי" את "אדוני"- חטא היותו עבד לעבד, נמשך הוא בשפלותו הרוחנית, וממילא נגרר אף לאהבתי "את אשתי"- השפחה הגויה (רש"י), "ואת בני"- העבדים הנכרים. כי עבירה גוררת עבירה בביטול כח הבחירה, ומחטא גניבתו הראשון, המשיך דרדורו של העבד עד להיותו עבד נרצע לעולם.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – עירבה התורה בפרשתנו ענייני בין לחבירו ובין אדם למקום, חמורים וקלים. ללמדנו, כי עבירה גוררת עבירה ומצווה גוררת מצווה, כל איסור תלוי בשני, וכל מצווה תלויה בשנייה, כי אם עושה האדם עבירה או מצווה, אף הקלים ביותר, ממילא יגיע הוא לעבירות או להיפך למצוות גדולות וחמורות עוד יותר. כי עבירה גוררת עבירה ומצווה גוררת מצווה תוך ביטול כח הבחירה.

לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – "על מנת כן בא, שאם יעמוד בעל הממון כנגדו, יהרגנו"- אותו גנב אשר החליט לילך ולגנוב וחטא בחטא גניבת ממון, בודאי שיוכל אף לרצוח את בעלי הממון. כי עבירה גוררת עבירה, ואף מאיסור קל – בביטול כח בחירתו, ימשיך הוא לחטוא, ויוכל להגיע בודאי אף לידי רציחה החמורה.

לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – "כי תצא אש ומצאה קוצים וכו'"- רצתה התורה לרמז לנו את יסוד עבירה גוררת עבירה – כי אם ח"ו "תצא אש"- עבירה טמאה, וחטא אדם ולא שב מחטאו, ממילא יתבטל כח בחירתו, יימשך הוא מ"ואכלה קוצים"- עבירות קלות, לבחינת "ויאכל הגדיש"- ג"כ, היותר מעולה.

עבירה גוררת עבירה, עד שתכלה האש אף את ה"קמה" הבודדת, וידרדר האדם לשפל גדול כל כך ברוחניותו – הכל מכח אותה עבירה קלה ראשונה של "ותצא אש".

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – "על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה"- רצתה התורה לרמז לנו, כי "על כל דבר פשע"- אף הקל ביותר שיעשה האדם, עבירה גוררת עבירה, וימשיך הוא לחטוא עוד ועוד – "השור" יגרור "החמור" הטמא, אל "השה" התמים, ואף אל "השלמה" הדוממת. "על כל אבדה"- את הכל תטמא ותכלה העבירה בביטול כח בחירתו, אם לא ישוב מדרכו הרעה.

לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – "ואם גנב יגנב"- באה התורה לרמז לנו, כי אם "גנוב"- ויחטא, ממילא ימשך "ויגנב"- לגמרי וייטמא בעבירות וטומאות, כי עבירה גוררת עבירה.

לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – "לא תבשל גדי בחלב אימו"- אף את איסורי האכילה וההנאה שבבשר וחלב אסרה התורה בלשון "לא תבשל", בכדי ללמדנו, כי מי שיגיע רק לכדי "בישול" בשר וחלב בלבד [כגון שרק יבשל לעכו"ם עבדו, אך ח"ו לא יאכל בעצמו, וכלל לא יהנה הוא עצמו מן האיסור], עבירה גוררת עבירה ובודאי יגיע הוא לבסוף ל"אכילת בשר וחלב" בעצמו, ולכדי "הנאה" ממנו לעצמו – כי עבירה גוררת עבירה בביטול כח הבחירה, ומאיסור קל ורחוק של מעשה בישול בלבד, "בודאי" יגיע הוא לכדי איסורים חמורים ממש תוך היטמאותו הוא בעצמו באכילת ובהנאת האיסורים.

אף נראה כי לזה נקטה התורה לשון "גדי" דווקא ולא "עגל וכבש", בכדי ללמדנו, כי כך הוא דרך היצר, אשר מבחינת "גדי" רך – עבירה קלה אשר עושה האדם, בודאי יגיע הוא לבחינת "עגל וכבש" גדולים וחמורים הרבה יותר – כי עבירה גוררת עבירה.

ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – "לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם"- הזהירה התורה את האדם, ליזהר מכל עניין של ע"ז, כי אם יחטא הוא אף חטא קטן בע"ז – ורק "ישתחוה להם", ממילא ימשך בביטול כח בחירתו לעבור כבר על "ולא תעבדם"- להיות עובד ע"ז בקביעות. וימשיך מכח עבירה גוררת עבירה עד לסופו המר – להיות "עושה כמעשיהם"- וחלק מעיקר העכו"ם.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5