מעלת השמיעה – להיות מקבל – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. וישמע יתרו כהן מדין חותן משה וכו' (יח.א)

איתא ברמב"ן – כבר נחלקו רבותינו בפרשה זאת (מכילתא כאן. זבחים קטז.) יש מהם אומרים: כי קודם מתן תורה בא יתרו כסדר הפרשיות. ויש מהן שאמרו: שאחר מתן תורה בא וכו'.

ויל"ע למ"ד יתרו אחר מתן תורה בא – מדוע בכל זאת קדמה פרשת ביאתו קודם לפרשת מתן תורה?

ב. עוד יש להבין, במה זכה יתרו, שנקראה פרשה שלימה על שמו ועוד פרשת מתן תורה?

ג. וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו וכו' (יח.א)

פירש רש"י – מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

ויש להבין, הרי כבר אמרה התורה: כי "שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת"- דמשמע, כי אף שאר אומות העולם שמעו על קריעת ים סוף.

ויש להבין א"כ, מדוע רק יתרו הגיע להתגייר ולהדבק בעם ישראל?

ד. וישמע יתרו (יח.א)

פירש רש"י – שבע שמות נקראו לו וכו' "יתר", ע"ש שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה. "יתרו", לכשיתגייר וקיים המצוות הוסיפו לו אות אחת על שמו.

הקשה האלשיך הקדוש, איך קראו הכתוב "יתרו" קודם שנתגייר בשם המיוחד לו אשר קנאו אחר שזכה לכל השלימות בגירותו, והלא בשעה ששמע עדיין לא היה "יתרו"?

ה. עוד הקשה, אחר שהזכיר הכתוב המעלה הגדולה הזאת שזכה לה עד שקראו הכתוב "יתרו", למה מפילו עד תהום רבה וקורא אותו "כהן מדין" בשם הבעלים, שהיה כומר לעבודה זרה?

ו. וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את וכו' (יח.א)

יש להבין, מדוע היתה צריכה התורה ללמדנו הכא, כי היה יתרו "חותן משה", הרי כבר למדנו זאת לעיל בפר' שמות?

ז. ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם וירא חותן משה (יח.יג-יד)

פירש רש"י – והוקשה הדבר ליתרו שהיה מזלזל בכבודן של ישראל והוכיחו על כך שנאמר: מדוע וכו'.

וצריך להבין, כיצד היה בטוח יתרו [אשר רק כעת התגייר], כי יוכל להעיר למנהיגם של ישראל על דרך שיפוטו את העם, הערה מחודשת אשר מעולם לא העירוה לו קודם לכן?

ח. ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים וכו' (יט.ה)

איתא בשמות רבה (פכ"ז.ט) – שמעו דבר ה', הדא הוא דכתיב: שמעו ותחי נפשכם, היאך חביבים ישראל שהוא מפתה אותם. וכו' אני איני כך, אלא רמ"ח אברים באדם הזה, והאוזן אחד מהם, וכל הגוף מלכלך בעברות, והאוזן שומעת וכל הגוף מקבל חיים, שמעו ותחי נפשכם, לכך אמר שמעו דבר ה' בית יעקב.

וכן אתה מוצא ביתרו, שעל ידי שמיעה זכה לחיים ששמע ונתגייר, שנאמר: "וישמע יתרו את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו וכו'".

ויש להבין, מה שייכות ישנה בין "שמיעת" עם ישראל את דברי התורה, לבין ה"וישמע יתרו"?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }

יבואר ע"פ יסודו של הגר"י ניימן זצ"ל בספרו דרכי מוסר [על הפרשה] בעניין מעלת השמיעה. בהביאו את ביאור האלשיך, וז"ל – וביאר האלשיך, כי ראש דבר מלמדנו הכתוב האיך היא הדרך הישרה לזכות אל השלימות – שמיעת האוזן, ע"י השמיעה, שאדם נותן לב לשמוע אל דברי ה' ומוסריו ולימודיו, עולה במעלות האושר קו לקו, כמאז"ל על הפסוק "שמעו ותחי נפשכם".

וזהו שאמר "וישמע יתרו"- כי ע"י ששמע ושת לבו אל מעשה ה' הנורא, זכה להתקרב אל ה' עד הגיעו אל השלימות, עד כי קראו הכתוב "יתרו". וכו'

שמיעה טובה היתה לו. כולם שומעים, אך יש שומע ואינו מקבל, אזניו אטומות באוטם בלתי חדיר, ויש שומע ומקבל, ושם הדברים על ליבו, הוא שומע באזני לבו.

וזהו שאמר הכתוב "וישמע יתרו", הגם שבשעת שמיעה עדיין לא התגייר, אבל שמיעתו היתה בגדר כזה שהביאתו עד כדי התקרבות אל ה', שמיעה של נתינת לב שהביאה לידי "יתרו". וזהו שהדגיש הכתוב כי אף שהיה "כהן מדין" זכה למה שזכה בכח ה"וישמע" המיוחד שלו. עכ"ל.

ויש להוסיף את דברי הגר"י לוינשטיין בספרו אור יחזקאל – אמונה (עמ' ל"ח) ואל"ד – כל אדם הבריא בנפשו צריך להיות בהנהגותיו, שכאשר הוא שומע דברי התעוררות צריכים הדברים לחולל מהפיכה גמורה בנפשו, שחייב אדם להיות מקבל בתורה ומוסר ולהפנים את דברי המוסר וההתעוררות שאחזו בו.

ואנו שאיננו מושפעים ומודרכים ע"י שמיעתנו, הרי זו הוכחה שחולים אנו במחלת הנפש ורק שאיננו מכירים ויודעים שלוקים אנו במחלה זו. עכ"ד.

א"כ מבואר – עד כמה חשובה היא מעלת "השמיעה" בעבודת ה', להיות "מקבל" בכל ענייניו – בתורה ובכל מעשיו, לשמוע את דברי ההתעוררות אשר סובבים סביבו.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }

הקושיות א'. ב'. ג'. ד' וה' מתורצות – זכה יתרו שקדמה פרשת ביאתו קודם לפרשת מתן תורה שלא כסדר, [אף זכה שבשבילו יתרה התורה פרשה מיוחדת של "ואתה תחזה"], ואף זכה, שנקראה פרשה שלימה על שמו ועוד פרשת מתן תורה. ללמדנו, כי בשביל "לקבל תורה" מוכרחים להיות בבחינת "יתרו"- אשר ע"י ששמע ושת לבו אל מעשה ה' הנורא, זכה להתקרב אל ה' עד הגיעו אל השלימות, עד כי קראו הכתוב "יתרו".

על אף ש"שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת"- ואף שאר אומות העולם שמעו על קריעת ים סוף, בכל זאת, רק יתרו בהיותו "מקבל"- "שמע ובא"- להתגייר ולהתקרב אל ה'.

מוסיף הגר"י ניימן בשם האלשיך, כי זהו שאמר הכתוב: "וישמע יתרו", הגם שבשעת שמיעה עדיין לא התגייר, אבל שמיעתו היתה בגדר כזה שהביאתו עד כדי התקרבות אל ה', שמיעה של נתינת לב שהביאה לידי "יתרו".

וזהו שהדגיש הכתוב כי אף שהיה "כהן מדין" זכה למה שזכה מכח ה"וישמע" המיוחד שלו – כי רק השומע ו"מקבל", ושם הדברים על ליבו, הוא "שומע" באזני לבו.

לפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – ידע יתרו כי משה הינו "מקבל" בטבעו, ואף מקבל הוא אפילו מגר שרק עתה התגייר. לכן היה בטוח כי הערתו המחודשת על דרך שיפוט משה את העם תתקבל ברצון ובקשב רב.

לזה יתרה התורה להשמיענו כי יתרו היה "חותן משה", על אף שכבר ידעינן הדבר. כי רצתה התורה ללמדנו, כי אף הצלחת הערתו המחודשת של יתרו למשה, עלתה יפה מכח היות משה "מקבל" כיתרו, אשר אף הוא זכה "לשמוע ולבא" מכח היותו "מקבל" כמשה חתנו. (ועי' בגר"י ניימן (שם) דהביא לתרץ הדבר באופן אחר).

לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – לימדנו המדרש, כי רמ"ח אברים באדם הזה, האוזן אחד מהם, וכל הגוף מלכלך בעברות, והאוזן שומעת וכל הגוף מקבל חיים, דכתיב: שמעו ותחי נפשכם, לכך אמר שמעו דבר ה' בית יעקב – כי הדרך הישרה לזכות אל השלימות – הינה דווקא בשמיעת האוזן, ע"י השמיעה, שאדם נותן לב לשמוע אל דברי ה' ומוסריו ולימודיו, עולה במעלות האושר קו לקו, כמאז"ל על הפסוק "שמעו ותחי נפשכם".

והוסיף המדרש, כי יסוד זה אתה מוצא ביתרו, כי אף הוא מכח מעלת ה"שמיעה" אשר היתה בקרבו, זכה לחיים בהיותו "מקבל" לשמוע ולבא להתגייר, שנאמר: "וישמע יתרו את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו וכו'". ללמדנו, כי הזכייה "לקבל תורה" הינה בהיות האדם בבחינת "יתרו".

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5