הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו זוֹ בָזוֹ, אוֹ בְשִׁנָּיו, וְכֵן שְׂעָרוֹ, וְכֵן שְׂפָמוֹ, וְכֵן זְקָנוֹ, וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת, וְכֵן הַכּוֹחֶלֶת, וְכֵן הַפּוֹקֶסֶת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת. הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב, חַיָּב, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב, פָּטוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה:
הנוטל צפרניו זו בזו או בשיניו כו': התולש מעציץ נקוב חייב כו': וכן שערו וכן שפמו וכן זקנו רוצה לומר מי שנטל אלו בידו מעצמו כמו צפרניו בזה הוא המחלוקת שזכר אבל מי שנטל אחת מהם במספרים ודומה לו מכלי הגלוח כיון שנטל שתי שערות יתחייב לו לדברי הכל וכמו כן אם עשה בזה לאדם אחר אפילו ביד שהוא חייב ודע כי שער הראש כשנפסק או נתלש רובו ונשאר תלוי מן הראש ומצער אותו מותר לו לכרתו בידו בשבת: וגודלת היא האשה היודעת לגדל השער ולעשותו עבות: ופוקסת היא הנות:ת שער על הצדעים והוא ממין גדילת השער: וכוחלת היא הנותנת בעין כחל: ור"א אומר כי כל אלו תולדות כי גודלת תולדות בונה וכוחלת תולדת *)כותב: וחכמים אומרים כי ענין גדלת השער אינו ענין בנין וענין הכוחל אינו ענין הכתיבה: והעיקר אצלנו עציץ נקוב הרי הוא כארץ ושיעור הנקב כדי שורש קטן וכבר בארנו זה בפרק חמישי ממסכת דמאי ורבי שמעון אינו ?כשער שיהיה כארץ לענין שיתחייב סקילה: ואין הלכה כרבי שמעון והלכה כחכמים:
וְכֵן שְׂעָרוֹ. הַתּוֹלֵשׁ שְׂעַר רֹאשׁוֹ בְּיָדוֹ: וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת. שְׂעַר רֹאשָׁהּ וְקוֹלַעַת אוֹתוֹ, תַּרְגּוּם עֲבוֹת (שְׁמוֹת כח) גְּדִילוּ: הַכּוֹחֶלֶת. נוֹתֶנֶת כָּחָל בְּעֵינֶיהָ: הַפּוֹקֶסֶת. מְחַלֶּקֶת שֵׂעָר שֶׁבְּאֶמְצַע הָרֹאשׁ מִכָּאן וּמִכָּאן אֵצֶל הַצְּדָעַיִם: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת. כּוֹחֶלֶת מִשּׁוּם כּוֹתֶבֶת {טו}, גּוֹדֶלֶת וּפוֹקֶסֶת מִשּׁוּם בּוֹנָה {טז}: וַחֲכָמִים אוֹסְרִים מִשּׁוּם שְׁבוּת. דְּסָבְרֵי אֵין דֶּרֶךְ כְּתִיבָה בְּכָךְ וְאֵין דֶּרֶךְ בִּנְיָן בְּכָךְ, וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְדַוְקָא הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו וּשְׂעָרוֹ בְּיָדָיו הוּא דְּפָטְרִי רַבָּנָן מֵחַטָּאת וּמִסְּקִילָה, אֲבָל הַנּוֹטֵל שְׂעָרוֹ אוֹ צִפָּרְנָיו בִּכְלִי מוֹדִים חֲכָמִים דְּחַיָּב חַטָּאת {יז}. וּמִכִּי נָטַל שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת חַיָּב. וְהַנּוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ בַּיָּד חַיָּב {יח}. וְצִפֹּרֶן שֶׁפָּרְשָׁה רֻבָּהּ אוֹ שֵׂעָר שֶׁנִּתְלַשׁ רֻבּוֹ וּמְצַעֵר אוֹתוֹ, מֻתָּר לִטְּלוֹ בַּיָּד לְכַתְּחִלָּה: הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב חַיָּב. דַּהֲוֵי כִּמְחֻבָּר, דְּיוֹנֵק מִן הַקַּרְקַע עַל יְדֵי הַנֶּקֶב, שֶׁמֵּרִיחַ לַחְלוּחִית הַקַּרְקַע, וַאֲפִלּוּ הַנֶּקֶב בְּצִדּוֹ. וְשִׁעוּר הַנֶּקֶב כְּדֵי שֹׁרֶשׁ קָטָן: וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה. דְּלֹא חָשֵׁיב לֵיהּ כִּמְחֻבָּר לְחַיְּבוֹ סְקִילָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
{טז} אֶחָד בָּאָרֶץ. רוֹצֶה לוֹמַר כָּתַב אוֹת אַחַת בָּאָרֶץ וְאַחַת בַּקּוֹרָה. הָרַמְבַּ"ם: {יז} וְהוּא הַדִּין בְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁיִּהְיֶה אוֹת פְּלוֹנִי סִימָן לְתֵבָה פְּלוֹנִית. וּפֵרוּשׁ נוֹטָרִיקוֹן כָּתַב הַתִּשְׁבִּי כִּי בִּלְשׁוֹן יָוָן וְרוֹמִי קוֹרִין לְסוֹפֵר נוטארי"ו, וְדַרְכָּם לִכְתֹּב בִּקְצָרָה, לָכֵן קוֹרִין לְסִימָנִים נוֹטָרִיקוֹן כְּלוֹמַר דֶּרֶךְ סוֹפְרִים:
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…