מסכת שבת פרק יב – משנה ג (משניות)

מסכת שבת פרק יב – משנה ג

הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, בֵּין מִשְּׁנֵי סַמְמָנִיּוֹת, בְּכָל לָשׁוֹן, חַיָּב. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא חִיְּבוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם רֹשֶׁם, שֶׁכָּךְ הָיוּ כוֹתְבִין עַל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, לֵידַע אֵיזוֹ בֶן זוּגוֹ. אָמַר רַבִּי, מָצִינוּ שֵׁם קָטָן מִשֵּׁם גָּדוֹל, שֵׁם מִשִּׁמְעוֹן {יד} וּשְׁמוּאֵל, נֹחַ מִנָּחוֹר, דָּן מִדָּנִיֵּאל, גָּד מִגַּדִּיאֵל:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק יב – משנה ג

הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו כו': אמרם בין בימינו בין בשמאלו רוצה לומר מי שהוא משתמש בשתי ידיו והם קורין אותו שולט בשתי ידיו אבל שאר בני אדם אינה נקראת כתיבה אלא כתיבת ימין אבל כתיבת שמאל אינו אלא רושם לא כותב: סמניות הוא לשון רבים של סימן והם סימנים כמו שכותבין בני אדם א' שיורה על אחד וב' שיורה על שנים בכל לשון ובכל כתיבה ורבי יוסי אומר כי כותב שתי אותיות אינו חייב משום כותב אלא משום רושם ורושם אצלנו מאבות מלאכות כיון שהיה במשכן כי קרשי המשכן היו כ' מצד צפון וכ' מצד דרום וח' מצד מערב ותכלית מה שהיו מונין שם כ' והיו כותבים על הקרש הראשון בצדו האחד א' ועל הקרש השני ב' וכך היו עושין עד הקרש האחרון שהיו כותבין עליו כ' וכיון שכן הוא כמו שאמרנו מי שכתב בקרש אחד י"א והם שתי אותיות וככה עד הי"ט חייב משום רושם ותועלת היותו משום כותב או משום רושם כי לדעת האומר משום כותב יתחייב על ב' אותיות כשכתב כתיבה בשבת בשוגג ואחר כן כתב ב' אותיות בהעלם אחת אינו חייב אלא חטאת אחת לפי שהיא מלאכה אחת והאומר משום רושם מונה רושם מאבות מלאכות יתחייב שתים: ופירוש בן זוגו חבירו רוצה לומר שהוא בצדו בסדר ואמר ר' יהודה אם נתכוון לכתוב שמעון כיון שכתב (שמ) [שם] חייב לפי שגמר שם ואף על פי שמ"ם שם סתומה וזאת פתוחה לא נחוש אלא הלשון וזה הדבר אמת לפי שלא נחוש לכוונתו אלא בגמר מלאכה הראויה אילו נתכוין לארוג בגד מכ' אמה בשבת שלא יהיה חייב עד שיגמור הכ' אמה ויארוג כל השבת ויהיה פטור זה שקר אלא משעה שיארוג שני חוטים יתחייב אע"פ שכונתו להשלים אריגת הבגד ובזה תדון בכל המלאכות. ואין הלכה כרבי יוסי:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק יב – משנה ג

בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ. בְּאָדָם שֶׁהוּא שׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו, דְּאִלּוּ בִּשְׁאָר כָּל אָדָם כְּתִיבַת שְׂמֹאל אֵינָהּ כְּתִיבָה: בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד. שְׁתֵּיהֶן אַלְפִין: מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת. אָלֶף בֵּית: מִשְּׁנֵי סַמְמָנִיּוֹת. אֶחָד בִּדְיוֹ וְאֶחָד בְּסִיקְרָא. וְאִית סְפָרִים דְּגָרְסֵי מִשְּׁנֵי סַמָּנִיּוֹת, כְּלוֹמַר מִשְּׁנֵי סִימָנִים, כְּגוֹן שֶׁכּוֹתְבִים א' לְסִימָן אֶחָד וּב' לְסִימָן שְׁנַיִם {יג}: בְּכָל לָשׁוֹן. וּכְתָב שֶׁל כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה: מִשּׁוּם רֹשֶׁם. סִימָן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בְּקַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, מִפְּנֵי שֶׁמְּפָרְקִים אוֹתָן, וְלִכְשֶׁיְּקִימוּהוּ לֹא יַחְלִיפוּ סֵדֶר הַקְּרָשִׁים. וְאָתָא רַבִּי יוֹסֵי לְמֵימַר דַּאֲפִלּוּ לֹא כָּתַב אֶלָּא שֶׁרָשַׁם שְׁנֵי רְשִׁימוֹת בְּעָלְמָא לְסִימָן, חַיָּב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: מָצִינוּ שֵׁם קָטָן. כְּלוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִגְמַר מְלַאכְתּוֹ, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִכְתֹּב תֵּבָה גְּדוֹלָה וְכָתַב מִקְצָתָהּ, הוֹאִיל וְאוֹתוֹ מִקְצָת הַוְיָא תֵּבָה וּמִתְקַיֶּמֶת בְּמָקוֹם אַחֵר חַיָּב, וְכֵן הֲלָכָה:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק יב – משנה ג

{ד} הָכִי קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּבְּרַיְתָא. וְרַבָּנָן סְבִירָא לְהוּ שֶׁאֵין לֶאֱסֹר מִשּׁוּם מְעַבֵּד אֶלָּא כְּשֶׁעוֹשֶׂה כֵן בְּדָבָר הָעוֹמֵד לְהִתְקַיֵּם כְּמוֹ הַכְּבָשִׁים דְּהַשְׁתָּא דָּמִי לְעִבּוּד. אֲבָל לְצֹרֶךְ אֲכִילָה לִשְׁעָתוֹ לֹא דָמִי לְעִבּוּד. טוּר:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5