מסכת שבת פרק ב – משנה ה (משניות)

מסכת שבת פרק ב – משנה ה

הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים, מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, וְאִם בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישַׁן, פָּטוּר. כְּחָס {ח} עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר {ט} בְּכֻלָּן חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק ב – משנה ה

המכבה את הנר מפני שהוא מתירא כו': רוח רעה קוראין לכל מיני החולין הנקרא בערבי מלקוני"א כי יש מין מן החולי הנזכר שיברח החולי ויבדל מן הטבע האנושי הממוצע כאשר יראה האור או כשיתחבר עם בני אדם וישתעשע ותנוח נפשו בחשך ובהתבודדות בעת השתוממות והדבר הזה נמצא הרבה בבעלי המרות: ושעור זאת המשנה כך מפני נכרים מפני לסטים מפני רוח רעה פטור ואם בשביל החולה שיישן מותר ומפני זה אמר פטור במקום מותר לפי שהדין בסוף המשנה חייב ולא יתכן שיצא מדין מותר לדין חייב וזה החולה הוא חולה שיש בו סכנה ובתנאי שאי אפשר להוציאו למקום אחר או להסתיר האור ממנו: ואמרו כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב ר' יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מה שאמר חייב הוא דעת רבי יהודה שהוא אומר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה ולפיכך יאמר שהוא חייב לפי שלא היתה כוונתו לכבוי הנר אלא שלא ישרף חרס הנר או שלא יכלה השמן ור' יוסי אומר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ולפיכך הוא פוטר בכולן חוץ מן הפתילה ובתנאי שיכוין להבהב מה שנשרף ממנה כדי שתאיר יפה כשידליקנה פעם שנית ואז תהיה מלאכה שצריכה לגופה. ואין הלכה כרבי יוסי:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק ב – משנה ה

מִפְּנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. כְּגוֹן פַּרְסִיִּים שֶׁאֵין מַנִּיחִין לְהַדְלִיק אוֹר בְּיוֹם אֵידָם אֶלָּא בְּבֵית עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם: מִפְּנֵי לִסְטִים. שֶׁלֹּא יִרְאוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם וְיָבֹאוּ עָלָיו: מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה. הַשּׁוֹרָה עָלָיו, וּכְשֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה נוֹחַ לוֹ. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ רוּחַ רָעָה, מִין מִמִּינֵי הַחֹלִי הַבָּא לְבַעֲלֵי הַמָּרָה הַשְּׁחוֹרָה, שֶׁלֹּא יָנוּחוּ אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשְׁבוּ בַּחֹשֶׁךְ וּבְהַסְתָּרָה מִבְּנֵי אָדָם: וְאִם בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישַׁן פָּטוּר. הַאי חוֹלֶה, חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה הוּא, דְּאִלּוּ מְכַבֶּה בִּשְׁבִיל חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה חַיָּב לְמַאי דְּסָבַר הַאי תַּנָּא דִּמְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ חַיָּב עָלֶיהָ. וְכֵן מִפְּנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מִפְּנֵי לִסְטִים, מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, כֻּלְּהוּ אִית בְּהוּא סַכָּנָה. וּבְדִין הוּא דְּלִתְנֵי מֻתָּר, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא חַיָּב, תָּנָא רֵישָׁא פָּטוּר: כְּחָס עַל הַפְּתִילָה חַיָּב. וְאַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ צָרִיךְ לְגוּף הַכִּבּוּי אֶלָּא לְצֹרֶךְ דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא תִּדְלַק הַפְּתִילָה אוֹ שֶׁלֹּא יִפְקַע הַנֵּר, חַיָּב, דִּמְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ חַיָּב עָלֶיהָ: פּוֹטֵר בְּכֻלָּן חוּץ מִן הַפְּתִילָה. שֶׁאֵין לְךָ כִּבּוּי הַצָּרִיךְ לְגוּפוֹ, אֶלָּא כִּבּוּי שֶׁל פֶּחָמִים, וְכִבּוּי שֶׁל הִבְהוּב פְּתִילָה, שֶׁעוֹשֶׂה הַכִּבּוּי לְהַאֲחִיז הָאוּר מַהֵר כְּשֶׁיִּרְצֶה לְהַדְלִיקוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם. שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ עַכְשָׁיו בְּכִבּוּי זֶה פֶּחָם, שֶׁתְּהֵא מְהוּבְהֶבֶת לְהָאִיר יָפֶה {י}:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק ב – משנה ה

{ה} לֹא יִתֵּן. וּגְרִיפָה וּקְטִימָה לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד [בְּתַנוּר], וְהִלְכָּךְ כָּל דְּשָׁרֵי בְּכִירָה דְּאֵינָהּ גְּרוּפָה וְאֵינָהּ קְטוּמָה, כְּגוֹן תַּבְשִׁיל שֶׁלֹּא בָּשַׁל כְּלָל כוּ' כְּדִלְעֵיל, אֲפִלּוּ בְּתַנּוּר נַמִּי שָׁרֵי וְהִלְכָּךְ לֹא שַׁיָּךְ נַמִּי פְּלֻגְתָּא דְּמַחְזִירִין, דְּהָא בֵּית הִלֵּל לֹא אָמְרוּ דְּמַחְזִירִין אֶלָּא בִּגְרוּפָה וּקְטוּמָה, וּבְתַנּוּר לֹא מְהַנֵּי גְּרִיפָה וּקְטִימָה כְּלָל. הָרַ"ן:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5