——–
עיקרו של הפרוזבול כך הוא: בא המלוה לפני בית דין חשוב [הבקיאים בדין ובפרוזבול, ושקיבלום רבים עליהם] ואומר להם: "מוסרני לכם פלוני, ופלוני, ופלוני הדיינים, שכל חוב שיש לי, שאגבהו כל זמן שארצה". וכותבים זאת בשטר, וחותמים למטה הדיינים. ומכל מקום אין חובה לבוא דוקא לפני בית הדין, ורשאי המלוה לעשות כן בפני שני עדים בלבד, כמבואר להלן. (שו"ע חו"מ סימן סז סעיף יח. תקסו)
הרעיון בפרוזבול פועל כך: יש לנו דין אחר, מלוה המוסר לבית דין את שטרות החוב שחייבים לו, אין השביעית משמטתו אפילו מן התורה, שנאמר: ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך, דהיינו כשאתה תובע את אחיך, השביעית משמטת, אבל כשאתה הסתלקת מלתבוע את אחיך, ובית הדין הם התובעים את החוב, אין השביעית משמטת. ובא הלל הזקן ותיקן שהכותב שטר פרוזבול, כאילו מסר את כל חובותיו לבית הדין, והם התובעים את החוב. (שביעית פרק י משנה ב, ד, ובמפרשים שם. תקסה)
אין הפרוזבול מועיל אלא כיום שהשמיטה מדברי חכמים. (רמב"ם שמיטה פ"ט הט"ז)
מאחר ואנו מצריכים בית דין חשוב, לכך יש להקפיד שהדיינים לא יהיו קרובים זה לזה, ובדיעבד אם היו קרובים זה לזה, הפרוזבול כשר. (יבי"א חלק י חו"מ סימן ג אות ח)
לזכור את הלל הזקן…
מעשה בגביר אחד, שהיה לו בן סוחר מצליח. בליל הסדר, בעת שהגיעו ל"כורך", ראה האב את בנו לוקח את המצה ואת המרור, כורך יחד כנהוג, ואומר בכוונה ובקול רם: "זכר להלל הזקן שהיה כורכן ואוכלן בבת אחת…". אמר לו אביו: "אל תשכח לעשות זכר להלל הזקן גם בערב ראש השנה הבא לחיים טובים ולשלום!". תמה הבן: "אבי, וכי אוכלים כורך בערב ראש השנה?" אמר לו אביו: "בני, שנה זו שמיטה היא, ואני מזכירך שתעשה פרוזבול, כתקנת הלל הזקן עליו השלום"…
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מצוות הארץ – בהלכה ובאגדה
מנחם אב התשס"ז
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…