מגדלות וקדשת חכמי ישראל

——–

לאחר הקדמות שהזכרנו, ניגש לתיאור חכמתם של גדולי ישראל במדע, בתורת האלקים, ובנבואה, ונתחיל בעניני מדע. ובכן, אין חכמה ישנה בעולם שאינה רמוזה עיקרה בתורה באיזה מאמר קצר. חכמת התכונה, שהוא מהלך השמש והירח והכוכבים שהיא חכמה גדולה, רמוזה עיקרה במצות עשה של קדוש החודש שנמסר לזה בעל פה כללי סוד העבור, והכל מבואר במסכת ר"ה וברמב"ם הלכות קדוש החודש. ואצטט לו כאן מספר "עלי שור" מה שכתב בנושא זה:

יבר אשר כל חכמי האומות התקשו בו עוד בימי הביניים, הוא קביעת הלוח והשוואת חדשי הירח עם שנת החמה בידי חכמי ישראל היתה ידיעה ברורה בענין עמוק זה; להם היתה בזה קבלה איש מפי איש עד משה רבינו מפי הגבורה. כאשר בטלה קביעת החודש על פי עדים, גילו חז"ל את סוד המולד וחכמת עיבור השנים, ונודע בעולם, כי חשבון השנים על פי התורה בנוי על המחזור של י"ט שנה, שבו משתווים חדשי הלבנה עם שנות החמה. והיתה קבלה בידי חז"ל, שלעולם יקבעו שבע שנות עיבור בתוך כל מחזור של י"ט שנה. (כלומר, במשך 19 שנה יש להוסיף 7 פעמים במשך 7 שנים חודש אדר ב' נוסף ל 12 חודשים). נמצא שיש בכל מחזור 235 חדשים, שהם 2/3 6939 יום עם 595 חלקים, ואלה הם 19 שנות החמה בלי תוספת וגרעון. (חשבון זה מבוסס על הידיעה, כי סיבוב הלבנה סביב לכדור הארץ היינו חודש הלבנה ! – נמשך כ"ט יום י"ב שעות ו – 793 חלקי שעה לפי חשבון של 1080 חלקים לשעה).

והנה, בערך בזמנו של רבנו הקדוש, היה חי באלכסנדריא האסטרונום הגדול פטולימייוס, מחבר ספר האלמגסט שמתוכו למדו אסטרונומיא עד הזמן החדש. כאשר נודע לפטולימייוס זה על מח ור הי"ט שנה והידיעות הברורות בחשבון סיבוב הלבנה וכו' עליהן הוא מתבסס השתומם מאד, כיצד היתה בידי חכמי ישראל ידיעה שחכמי האומות טרם עמדו עליה. וכתב שזה מוכיח שהיתה ביניהם נבואה. דבר זה מספר ר' יצחק אברבנאל בפרושו על התורה פ' בא עה"פ החדש הזה לכם ראש חדשים ד"ה והלימוד הג' (מביאו וייזל בספרו גן נעול, חדר ז' חלון ה' בהרחב ביאור).

אכן, זוהי ראיה ברורה שהיתה נבואה בישראל וכי התורה היא מן השמים. (עלי שור עמ' נו)

וכן הוכיחו מדעני זמנינו ראה חוברת "תורה ומדע".

וכן חכמת נתוח אבריו של אדם גם כן רמוזה בהלכה אחת שנמסרה למשה רבנו עליו השלום, ונמסר לו כמה אברים יש באדם, ומקומן של כל האברים, והיא משנה אחת בסוף פרק א' דאהלות, ראה שם מנין האברים ומקומן אשר הוא עיקר חכמת הנתוח.

וכן חכמת המדידה והנדסה יש במסכת כלאים פרק ג' ופרק ה' ובשבת פרק ד' וערובין ע"ז וסוכה ח'.

וכן חכמת השרשת הזרעים והרכבת האילנות יש גם כן בתורה. וכן כל חכמה וחכמה וטבעיות כל הברואים גם כן רמוז בתורה עיקריהן ויסודותיהן. ועיין במדרש רבה שפילוסוף אחד בקש לידע לכמה זמן נחש מוליד, כיון שראה זכר ונקבה של נחש מתעסקין זה עם זה, נטלן ונתנן בחבית והיה מספיק להם מזונות עד שילדו. כיון שעלו הזקנים לרומי, שאל לרבי גמליאל לכמה הנחש מוליד? ועין שם שמצא רבי יהושע ראיה מן הכתוב שזמן עבורו ז' שנים, ואמר לו דבר זה. התחיל הפילוסוף מטיח ראשו בכתל ואמר: כל מה שעמלתי בז' שנים, בא זה והושיט לי בקנה אחד. והכל נמסר למשה בסיני. וכן מה שגילה קולומבוס שהארץ היא בצורת כדור וכך נתברר לכל המדענים שאחריו, מבואר הוא בזוה"ק (ויקרא דף י') (וראה בחוברת "תורה ומדע" פרטים שגילו מדעני הדורות ורבים מהם מבוארים בתלמוד ובמדרשים).

חכמת תורת האלקים של רבותינו

וכתב ה"חפץ חיים": הלא ידוע גדולתן של הראשונים, כגון הרמב"ם, האלפס. וכדומה, שהוא עצום מאד, וכשנעריך אותן נגד רבנן סבוראי, שהיו דורות הרבה קודמין להן, היו הסבוראים גדולים הרבה מהן, כי כל הקודם בזמן הוא קודם במעלה, וכמאמרם: אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם וכו', וכן כשנערוך את הסבוראים נגד האמוראים הראשונים כגון רב אשי ורבינא, בודאי היה רב אשי ורבינא גדולים מהם, וכן הם נגד האמוראים הראשונים כגון רב ושמואל, וכן רב ושמואל נגד רבי חייא ורבי אושעיא בעלי הברייתות. וכן הם נגד התנאים רבי מאיר ורבי יהודה, וכדומה, וכן הם נגד רבם רבי עקיבא, וכן רבי עקיבא נגד רבו רבי אליעזר, וחבריו נגד רבם רבי יוחנן בן זכאי, שעליו אמרו בגמרא, שלא הניח מקרא משנה גמרא הלכות ואגדות וכו' שיחת מלאכי השרת דבר גדול ודבר קטן. דבר גדול מעשה מרכבה, ודבר קטן הויות דאביי ורבא.

ועתה, כשנתבונן ממנו על רבו הלל הזקן האיך היה ידיעתו בתורה, בודאי היה עצום מאד, כיון שרבן יוחנן בן זכאי, על כל מעלותיו והשגותיו, היה הקטן שבתלמידי הלל הזקן. ששמונים תלמידים היו לו, והוא הקטן שבהם.

ולא נחשוב שבהלל נסתים ידיעת התורה, כי גם לו היה רב והוא בודאי היה גדול ממנו, וכידוע שהוא קבל התורה משמעיה ואבטליון רבותיו, ורבותיו הם קטנים נגד הקודמים להם, שהיו נביאים, וידוע דמלאכי זה עזרא, שהיה תלמידו של ברוך בן נריה, ובודאי רבו ברוך בן נריה גדול ממנו, וברוך בן נריה קטן נגד רבו ירמיה הנביא, וירמיה נגד הנביאים הקודמים לו, ונדלג בחשבונות הדורות הרבה דורות באמצע עד שנגיע ליונה בן אמתי הנביא, ויונה קטן נגד אחיה השילוני רבו, ואחיה נגד דוד המלך עליו השלום רבו, ודוד המלך היה רבו של רבו של אליהו הנביא, זכור לטוב.

א"כ, דוד המלך בודאי הוא השיג התורה הרבה מאד, ובכל זאת הוא אמר בעצמו:

"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך",

כאומר, שעיני סתומים להבין את דברי התורה כראוי. וכזה איתא במדרש על הפסוק: "גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך".

וכי דוד גר היה, והלא היה בן ישי? אלא מה גר אינו יודע מה שכתוב בתורה אף אני כן. ובאמת, וכי דוד שהוא מארבעים ושמונה נביאים שעמדו לישראל, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה, והוא רבו דרבו של אליהו הנביא, וגם מובא בילקוט שמואל א' (רמז ע"ט) דבשעה שברח דוד מפני שאול אל שמואל למדו בלילה אחד מה שתלמיד ותיק ילמד למאה שנה, נוכל לומר שלא היה יודע את התורה? אך שבאמת אף שהיה גדול מאד עם כל זה, התורה אין גבול וקץ ותכלית לחכמתה. ומי לנו גדול משלמה מלך ישראל שכתוב עליו:

"וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו"

וכתוב עליו: "ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע"

שהם האבות הקדושים, ואפילו הוא כתב בעצמו: "אני אמרתי אחכמה כלומר, חשבתי שהשגתי את התורה, אולם והיא רחוקה ממני"

והכל מצד שהיא בעצמה אין גבול וקץ לחכמתה, ולפיכך אמר בעצמו:

"אשת חיל מי ימצא".

שכידוע, פרק זה נאמר בדרך משל על התורה (עד כאן מדברי החפץ חיים).

ועוד נתבונן, וכי בחידושי המדע של ימינו מתחילה ומסתימת החכמה? איפה חכמת כוחות הנפש של האדם, שבה לא עסקו כלל חכמי ומדעני הדורות, (פילוסופים היו מאז ומעולם וכמו כן מכשפים, חוזים בכוכבים ואין זה חדש בדורנו). המדענים האחרונים

כל עסקם היה בחיבור וקישור כוחות החומר של הדומם והצומח, אולם בכוחות הנעלמים של הנפש והעולם, מי מהם שעוסק בהם. ואילו בדורות קודמים אנו רואים שעיקר עיסוקם היה בבירור כוחות הנפש וחידוש ובריאת העולם אשר ע"ז בנוי ספר קהלת ומשלי מהחכם מכל האדם, שלמה המלך ע"ה. וכל חכמי התלמוד ומוסר הנביאים היה על כיצד ואיך שלמות הנפש. להעמיק כמדעי מננו

בחומריות, ולעסוק בנסיונות רבים של הכוחות הדוממים ולהוציא תוצאות שונות אין זו חכמה אלא מלאכה, נסיון מוצלח מוליד תוצאה וגילוי אחר, וגילוי מוליד גילוי נוסף, לא דרוש ולא יעזור לשם כך העמקה שכלית, אלא נסויים פיזיים ונסיון מוליד תוצאה, ותוצאה מושכת נסיון אחר וכן הלאה.

ושבתי ואתבונן על מה יש יותר לשבח אדם, על שגילה את הטלפון או המחשב, או על שגילה איך אדם יכול להיהפך למלאך, לבטל רצונותיו ולכוף את רגשי תאוותיו לשכלו. בודאי שהרבה יותר שבח מגיע לאדם שנותן עצות ועוסק כיצד יוכל האדם לשתנות, מאשר לאדם שעשה ניסוי כזה או כזה ויצא לו גילוי מסוים. והעובדא לאחר שאותו מדען גילה גילוי מסויים, כבר נהיה אותו גילוי פשוט לכל. ויד הכל נתונה להשתמש בו, ובמה שעמל אותו מדען עמל רב בכמה פרוטות הולכים ורוכשים את יצירתו המדעית. על זה יאמר "אדם לעמל יולד"?! שאחד יעמול ויתייגע, ולאחר מכן כולם יהנו בקלות מאותו עמל. הלא ודאי כוונת שלמה המלך ע"ה "אדם לעמל יולד", נאמר על כל אדם בפרטות שעל כל אדם מוטל לעמול ולהתיגע, וא"כ המדובר בעמל השווה לכל נפש, ומהו?

תיקון נפשו והשלמת עצמו. ובזה עסקו וטרחו קדמונינו ופשוט, לא הקדישו מזמנם לעמל הבל וריק המרבה דאגה וקנאה כידוע מתוצאות הטכנולוגיה והלוקסוס. ובמקום זה השקיעו את עמלם בשלמות נפשם. ובעצם אפשר לומר עוד, שראו את הקלקול הגדול שיצמח מכל הגילויים של המדע ונמנעו מלגלותם מאחריות עתידם של בני האדם, ואילו הבאים אחריהם, מחוסר אחריות גילו כל אשר צעקה בטנם ללא אחריות לתוצאות כגילוי האטום וכלי המשחית בעולם, ואת גדולת רבותינו בחכמת הנפש והנבואה נראה בפרקים הבאים.

נבואה באישי ישראל

כתב בספר "עלי שור":

תקופת הנבואה בישראל נמשכה ממשה רבינו ע"ה עד אנשי הכנסת הגדולה, שאליה נמנו הנביאים האחרונים חגי, זכריה ומלאכי. הנבואה עצמה הנה מופת חותך להשראת שכינה בישראל.

התנאים להשראת הנבואה על המתנבא לא פשוטים וקלים המה, ומבוארים בדברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה:

"מיסודי הדת לידע שהאל ברוך הוא מנבא את בני האדם, ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה, גבור במדותיו, שלא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם, אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד, והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד. אדם שהוא ממלא בכל המדות האלו, והוא מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן, ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו שום מחשבה כלל באחד מהבלי העולם וחמדותיו, ודעתו פנויה תמיד למעלה, קשורה בעבותות אהבת ה' ויראתו הטהורה, ונפשו דבוקה תמיד בשם יתברך, ומקדש ומטהר עצמו במחשבות קדושות וטהורות, מיד רוח הקדש שורה עליו. ובעת שתנוח עליו הרוח, תתערב נפשו במעלת המלאכים ויהפך לאיש אחר, ויראה וישיג דברים נעלמים ונפלאים, מה שאין בשכל אנוש להשיגם".

נבואה היא מדרגה עצומה בשלמות, ובזמן הבית השני כבר לא הגיעו הדורות אליה. אך רוח הקודש היתה מצויה בישראל. ר' ישמעאל בן אלישע, שהיה מאחרוני הכהנים הגדולים בבית שני, שהרי הוא היה מעשרה הרוגי מלכות. סיפר: "פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל י' ה' צב' שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני ברכני ! ואמרתי לו, יה"ר שיכבשו רחמיך את כעסך וכו' ונענע לי בראשו" (ברכות ז, א). הרי בזמן התנאים עוד זכו לדרגות גבוהות של רוה"ק.

חכמי התלמוד השתמשו ב "בת קול", שהיא מדרגה יותר נמוכה מרוה"ק ("קול" בתורה מציין רוה"ק: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", היינו ברוה"ק שבה רש"י מחז"ל. "בת קול" מדרגת "בת" של רוה"ק). וגם אחרי חתימת התלמוד לא פסקה רוה"ק מישראל. מתלמידי האר"י ז"ל יש לנו עוד ספר הדרכה כיצד להגיע לידי רוה"ק. ואם כי בשורותיו הראשונות ניכר שאין ספר זה שערי קדושה לרבנו חיים ויטאל זצ"ל מדבר אלינו אלא אל דרגות שאין לאל ידנו להשיגן, הרי מעצם הספר הזה נוכל להווכח בודאות גמורה שיש אלקים בישראל, עד לדורות האחרונים ממש.

נביא בזה קטעים מתוך ההקדמה לספר "שערי קדושה":

"ראיתי בני עליה והמה מועטים משתוקקים לעלות והסולם נעלם מעיניהם, ויתבוננו בספרי הקדמונים לחפש ולמצוא ארחות חיים… להעלות נפשם אל שרשה העליון ולדבקה בו ית'… כענין הנביאים שכל ימיהם נדבקו בקונם, ומאמצעות הדבקות ההיא שרתה עליהם רוה"ק… ואחריהם באו החסידים הראשונים הנקראים פרושים ובקשו לצאת בעקבותיהם של נביאים. ולא נודעו, ונסו להתדמות להם בהתבודדות במערות צורים ומדברות, ופירשו מדרכי בני אדם, ומהם פרושים בבתיהם כדמיון הולכי מדברות, וכל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו להלל את בוראם בעסק תורה ובשירי דוד המע"ה המשמחים את הלב, עד אשר תדבק מחשבתם בכח וחשק נמרץ באורות העליונים והתמידו בכך כל ימיהם עד אשר עלו במדרגת רוח הקודש… ואם כי לא ראי זה כראי זה לא נמצאו אופני דרכיהם ושימושיהם איכה יעבדו הקדושים האלה את השי"ת ונעשה כן גם אנחנו…

ארבעה גדולי ישראל שנכנסו לפרדס לא נמלט מהם איש כי אם ההוא חסידא רבי עקיבא, ואף הוא בקשו מלאכי השרת לדחפו לולא ה' עזרתה לו נכנס בשלום ויצא בשלום. והאמת כי הם בקשו מדרגות גדולות קרובות אל הנבואה, ועל כן נסתכנו קצתם, ואנחנו הלואי שנזכה אל רוח הקודש מועט, כענין גילוי אליהו ז"ל אשר רבים זכו אליו כמפורסם, וכענין גילוי נשמות הצדיקים הנזכר הרבה פעמים בספר התיקונים. ולא עוד, כי גם בזמננו זה ראיתי שיש קדושים זכו לכל זה, ויש אשר נפשו של האדם עצמה בהזדככה במאד מאד תתגלה לאדם ותנהיגהו בכל דרכיו, וכל אלה הדרכים קרובים ישיגו אף בזמננו זה אל הראויים אליהם…

ולכן הציקתני רוח בטני להתיר לפרושים ולתמוך בימינם להורות להם הדרך ילכו בה, ועל כן חיברתי חיבור זה… ובו אבאר סתרים לא שערום ראשונים אשר היו לפנינו כי אני קבלתי מפה איש קדוש מלאך ה' צב' מורי האר"י לוריא זללה"ה. ולהיותם רזי עולם ותעלומות סתרים אגלה טפח ואכסה אלפים אמה ואפתח בדוחק שערי הקדושה כמחט סדקית… והחלק הד' באופני הייחודים עצמם אשר על ידם יושג רוה"ק כאשר בחנתי ונסיתי ונתאמתי מזיוו.

אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלקיו !

מהמחבר, מרן יוסף קארו ז"ל, יש לנו ספר "מגיד מישרים". בו מסר כל מה שגילו לו בקביעות מן השמים, וכמו כן מהרמח"ל ידועים לנו גילויים נפלאים, וכמו כן מהגר"א, וכן בכל הדורות ידועים ומפורסמים סיפורים אמיתיים על גילוי רוה"ק ויכולת מופתית אצל גדולי וקדושי ישראל, ומי ישער ויתאר גודל מעלת ה"בעל שם טוב" ותלמידיו דורות שלמים של בעלי רוח הקודש ועובדי ה' בכל לבם ונפשם. ופן רבינו ישראל מסלנט ותלמידיו גדולי המוסר, חכמי תורת הנפש. שאין דוגמתם לאלפים ולרבבות.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
משפטי ישראל – על חגי ומועדי ישראל

הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5