ב. ב' דרגות במצות הדביקות

——–

אלא – שבמצות הדביקות יש אמנם מדריגות לאין סוף, אבל בכללות – נחלקת היא לשתים:

אחת, היא הדביקות באופן הנעלה שהוא בהרגשה נכספת ובעריגה עמוקה לאל חי, עד שממש נפש האדם קשורה בנפש בוראו. וכלשון הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"י ה"ג): "וכיצד היא האהבה הראויה? שיאהב את ה' אהבה גדולה עד שתהיה נפשו קשורה באהבת ה' וכו' והוא שוגה בה תמיד, בין בשבתו ובין בקומו וכו"'.

וכענין זה פסוקים רבים בתהילים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי" ועוד, ובשיר השירים כולו מתאר חולי האהבה הראוי להיות בין ישראל לאביהם שבשמים. כל אדם לפי זיכוך וטהרת נפשו, כן משיג עונג הדביקות בעודו בעולם הזה, וככל שמושללים ממנו תאוות וחומריות העולם הזה, כן יותר דבקה נפשו בה' וחשקה וחפצה לאל חי.

בחינה שנית של הדביקות שיכולה להיות אצל כל אחד, היא – "שויתי ה' לנגדי תמיד". גם בלא הרגשה עמוקה של כיסופים וגעגועים, גם בלי הרגשת עונג והעידון האמיתי מעין עולם הבא – אלא דביקות מצד קשר המחשבה, שאינו מפנה דעתו וזכרונו מלחשוב על השם יתברך, ואף שאין מרגיש איזושהי התפעלות בליבו.

ולכן תיקנו לנו חז"ל תפילות וברכות; ברכות המצוות והנהנין, וברכות ההודאות, כ"אשר יצר" ברכות השחר וברכת המזון. וכל זה למה? כדי שמצות הדביקות בו תהא נחלת כל אחד ואחד. שהרי ידועים דברי הרמב"ם (הלכות תפילה פ"א): קודם שתיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה נוסח התפילות, היה כל אחד ואחד מתפלל כפי צחות לשונו, מודה על העבר, מבקש על להבא, ובזה היה יוצא ידי חובת התפילה. ועתה, שנחלשו המוחות, תיקנו לנו נוסח מסודר ומטבע ברכה על כל פרט ופרט, כדי שנזכיר לעצמנו בכל פעם שנהנים אנו מטובות ה', את כוחו יתברך ושלטונו על כל פרט ופרט. ומה גם, שהברכות נתקנו לאומרם בלשון נוכח: "ברוך אתה", המורה על קרבה יתירה ללא מחיצות בינינו לבין הבורא, המאפשרת לנו בייתר שאת לקיים "ובו תדבק".

ועל כך נצטווינו החל מיד בקומנו מהמיטה בברכות השחר – הודאה על כל תפקוד גופנו הנפלא המלא מחכמתו יתברך, וכן הודאה על שאר הדברים. ואנו – גם אם לא מתרגשים, גם אם לא גואה וגועשת האהבה להשם יתברך בלבותינו כמו בעלי המדריגה הטהורים שזכו לכך – לפחות זוכים אנו לתכלית כל המצוות, שהיא הדביקות והזכירה בו בבחינה השנית הנ"ל.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5