ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–
חייל העומד על משמרתו בשבת בשדה, והובא לו מהבסיס תבשיל ברכב, מותר לו לאוכלו. ואולם על הרבנות הצבאית לדאוג להבא שלא יקרה כן, ומערב שבת ידאגו לחיילים שבשדות, לבל יצטרכו לחלל שבת עבורם. והטעם שמותר לאוכלו, כיון שלא נעשה חילול שבת בגוף המאכל ממש כבישול וכיוצא, אלא רק העבירו את התבשיל באיסור ממקום למקום. ואף אם המאכל הובא מחוץ לתחום, יש להקל לאוכלו, על פי מה שכתב מרן (סימן תה ס"ט): "פירות שהוציאום חוץ לתחום בשוגג, מותרים לאוכלם". וגם כאן לא ברור כלל שהמביא את התבשיל ברכבו עשה כן במזיד, ויתכן שחשב שבתנאים אלו הוא כמו צורך פיקוח נפש, והרי לא קנסו חכמים אפילו בקרוב למזיד. וכל שכן שלצערנו הרב, רבים המה החיילים שאינם יודעים מאומה מהי שבת, ואינם מבינים את חומרת האיסורים שבה, ועושים זאת בחוסר ידע משווע, ורחוקים ממזיד כמטחווי קשת. ועיין חזון איש (יורה דעה ס"ס ב) בענין תינוקות שנשבו. (שבת ד תכז)
אם הביאו בשבת ברכב מאכלים ומשקאות לבית הכנסת, ראוי להמנע מלאוכלם. ואם הרב חושש מפרצה בשמירת השבת, ראוי שיורה לשומעי לקחו שלא יאכלו מהכיבוד, ובלבד שלא תהיה מחלוקת בציבור. (ג צד)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…