——–
א. בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות (ח.ב)
פירש רש"י – אל מול נר אמצעי שאינו בקנים, אלא בגוף של מנורה. "יאירו שבעת הנרות"- ששה שעל ששת הקנים, שלשה המזרחיים, פונים למול האמצעי הפתילות שבהן, וכן שלושה המערביים וכו'.
ויש להבין, מה העניין בנטיית כל הנרות כלפי הנר האמצעי?
ב. והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר (יא.ד)
לכאורה מבואר – כי בכיית עם ישראל לאמר "מי יאכילנו בשר" באה דווקא מכח האספסוף אשר התאוו תאוה קודם לכן. והדבר צ"ב!
ג. זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר וכו' (יא.ה)
יש להבין, מה המיוחד במאכלים "אשר נאכל במצרים" שהחוטאים השתוקקו כ"כ במאכלים אשר במצרים?
ד. ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים (יא.לד)
צ"ב, מדוע נקרא המקום קברות "התאוה" דווקא, ולא קברות "המתאוים", שהוא שם ראוי יותר להקראות ע"ש הסיבה -"כי שם קברו את העם המתאוים"?
ה. עוד יל"ע, מדוע היה הכרח לקרוא למקום על שם חטא המתאוים?
ו. ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח וכו'. ויחר אף ה' בם וילך. והענן סר מעל האהל והנה מרים מצורעת כשלג (יב.א-י)
צריך להבין – מדוע היה הכרח בהסרת הענן, והליכת השכינה מעל האוהל, רק מכח חטאה של מרים?
ז. ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים וכו' (יב.טו)
יש להבין, מדוע היתה מרים חייבת להסגר "מחוץ למחנה" דווקא, ולא בתוך המחנה?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הבית הלוי (בפרשת נח) בעניין כחו של מעשה בהשפעתו על העולם כולו. וז"ל – וכמו כן הוא פועל במעשיו בכל העולם התחתון בכלל, ולא מבעי אם חטא בפרהסיא הרי ודאי דגורם לאחרים הרואים שילמדו ממנו. אלא אפילו אם חוטא בצנעא בינו לבין עצמו, מ"מ ע"י המשכו אחר איזו תאוה הוא מגביר כחה של התאוה הלזו עד שמשריש זה בטבע של כל הברואים ובהעולם להיות טבעם נמשך לזה יותר ממה שהיה מקודם. כי כן יסד מלכו של עולם בהטביעו טבע לכל בריותיו להיות טבעם נשתנה ונמשך אחר מעשה האדם והרגלו.
וכפי רוב עשיית האדם כן ישתנה טבע של כולם אם מעט ואם הרבה. ולא לבד בבריות החיים אלא גם בדוממים נעשה טבע חדשה הגורמים להשוכן בתוכם להיות להם נטיה לזה. וכמו שאמר הכתוב: "ותבאו ותטמאו את ארצי"- דע"י מעשיהם טמאו לגוף הארץ כי טבע המדינות חלוקים ג"כ. וכמו שאמרו בגמרא (קידושין מ"ט) עשרה קבין זנות ירדו לעולם תשעה נטלה כו', וכן בכל המדות.
וענין זה הגם כי לא נוכל להשיגו בשכל, מ"מ כל אדם יוכל להרגישו בחוש ממש בבואו לאיזה מדינה אחרת חדשה שהיא פרוצה, באיזו פרט מן הפרטים ימצא גם בעצמו איזו נטיה והמשכה לזה הפרט יותר ממה שהיה לו כשהיה במדינה אחרת. וכו'.
וכן היה בדור המבול שהגבירו כל כך התאוה להזדקק לשאינם מינם עד שנעשה כן בטבע ונתחדשה זאת הטבע גם להבהמה לעשות כן, וזהו מה שאמר הכתוב: "וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה", כי טבע הארץ בעצם נשחת עד כי השחית כל בשר את דרכו גם הבהמה. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי האדם בכח מעשיו, משפיע לא רק על עצמו, אלא אף על כל הבריאה כולה לטובה או לרעה.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיא הראשונה מתורצת – עניין נטיית כל הנרות אל מול נר האמצעי באה ללמדנו, כי היחיד יכול להשפיע ממילא על כל סובביו לטובה (ולרעה ח"ו). בכח אווירת המקום שהוטבע בו טבע המצווה או העבירה, מושפעים ממילא כל הסובבים, לנטות כטבע הנר האמצעי המשפיע על אווירת המקום.
לפ"ז גם הקושיות ב' וג' מתורצות – האספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה בתחילה, אותו שורש חטא השפיע אף על הסובבים את החוטאים, ומכח השפעת אוירת הטומאה אשר המקום עצמו הושפע ע"י אותן עבירות, הושפעו אף עם ישראל לבקש לחטוא ולהתלונן על משה על המן וכו'.
אף הוסיפו החוטאים לומר "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים"- רצו הם לחזור למצרים, והשתוקקו כ"כ לאכילה גשמית במצרים הטמאה, אשר המקום עצמו מכח חטאי תושביו משפיע על אוירת הטומאה, [להרגיש ו]להתאוות יותר לתאוות העוה"ז.
לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – קברות התאוה נקראו קברות "התאוה" דווקא, ולא קברות "המתאווים", ואף הוכרח ששם המקום יקרא ע"ש החטא שחטאו בו, ללמדנו, כי החוטא משפיע טומאה אף על המקום עצמו, עד שהמקום עצמו משפיע על תושביו ממילא לבקש לחטוא ולהטמא – כביכול המקום עצמו נהפך ל"תאות" החוטאים.
ולפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – הסרת הענן והליכת השכינה מן האוהל רק מכח חטאה של מרים, מלמד אותנו, שחטא האדם משפיע על המקום עצמו, לטמאות את המקום עד להשפעת המקום על האחרים טומאה, לכן השכינה היתה מוכרחה לצאת מאותו המקום אשר נטמא בכח החטא (לפי דרגתה של מרים).
אף מרים היתה מוכרחה להסגר שבעת ימים, "מחוץ למחנה" דווקא, ולא בתוך המחנה. היות והיתה מוכרחה לתקן את חטאה ולטהר אף את המקום, עליו השפיע חטאה היכול להשפיע על האחרים.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…