כב. מעביר ראשון ראשון – עבירה ראשונה שלאחר קימה מחדש אינה נחשבת, אולם עבירה שמחמת יאוש מעוררת לדון גם על עבירה ראשונה

——–

ובזה נבין את מה שאנו אומרים בתפילה – "מעביר ראשון ראשון", עבירה ראשונה שנפל לה אדם, הרי שהיא מתוך קימה שהיה בה קודם לכן, ומדוע אם כן נפל לה מעמדתו הטובה – גבר עליו יצרו, וחשקו לרע השתלט עליו, שמע לו, נתפתה, והרגיע את יצריו, כי מצד השתדלותו עשה הוא את המוטל עליו, ומעידתו היתה רק מחמת טומאת עוונותיו הקודמים שעדיין מקשקשים בקרבו לחזור ולשנותם, כך שהפשע הוא לא מצד העוון של עתה מצד עצמו, וזהו בגדר "ראשון" לגביו, ולכך עדיין אינה נחשבת לו לחשבון עוונותיו מצד להחשב פושע עליה, ואף שמחוייב הוא לשוב ממנה להתנקות, אבל אם לאחריה נפל שוב, הרי למה נפל לאחריה עוד נפילה, הלא לאחר שסיפק את יצריו וחום תוקף חשקו לעבירה כבר פג ממנו – היה צריך תיכף לרגוז על יצרו שהכשילו ולקום מחדש? אלא נפילה שניה היתה כבר מתוך יאוש, לא מתוך חשק ורצון הרע שהרי כבר פג מקרבו. נמצא, עבירה ראשונה שבאה מתוך מצבו הטוב, שהרי ראשונה היא לאחר שהיה במצב קימה, בזה אין הקב"ה מדקדק באוון של ישראל, דאומנם צריכים תשובה על כך, אולם אינם בגדר פושעים בזה, לפי שיצר לב האדם רע מנעוריו, וכמו כן ישנן תועלות בנפילות, אולם זאת בתנאי שינצלם לקום מחדש ולא ליפול שוב מחלישות הדעת. נמצא, נפילה שניה הסמוכה לראשונה ללא הבדל קימה באמצע, זו נפילה מחמת יאוש, וזו חמורה יותר.

ואין הכי נמי, אם לאחר הנפילה הראשונה אכן יקום מיד ויתחדש ושוב יפול, נחשבת נפילה זו כמו כן נפילה ראשונה, כיון שראשונה היא לאחר הקימה ולא קדמה לה נפילה שתיחשב לשניה. וגם עליה יש לדונו לזכות ולראות תועלת בנפילה זו.

וזהו "מעביר ראשון ראשון". מתי מעביר הקב"ה על עוונותיהם של ישראל? כשהם בבחינת ראשון ראשון. דהיינו שלאחר כל נפילה קם מחדש, שנפילה שכזו הסמוכה לקימה נחשבת לראשונה, על זאת מעביר, אולם כשהנפילות סמוכות, הרי זה לא מתחיל מחמת חשק העבירה, שהרי סיפק יצריו בעבירה ראשונה והיה לו לקום ממנה, ומה שנפל עוד, זה לסיבת יאושו וחוסר אמונתו ובטחונו בבוראו, ובכך שנתייאש ממנו, נכשל, ועל זה אין הקב"ה מעביר ואינה נקראת ראשונה, כיון שלא הפסיקה קימה באמצע, ואין הצדקה לנפילה זו, אחר שנובעת היא מחוסר אמונה ובטחון באימון בה' שציוה על התשובה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5