י. עוד מגודל חפץ ורצון ה' בתשובה

——–

ובעוד אופן ניתן להסביר את סיום ברכת השיבנו – "הרוצה בתשובה", על פי מה שאמרו בגמרא ברכות ל"ד ע"ב: רבי אבהו אומר: במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים, הרי שמעלה מיוחדת ישנה לבעלי תשובה שחפץ ה' בם יותר מצדיקים, והוא מצד שזה רצון ה' לחפוץ בהם, ואף שהתשובה אינה הגיונית ושכלית, וכמו שהארכנו בזה לעיל, ובפרט עוד להחשיב את הבעלי-תשובה יותר מצדיקים, שהוא תמוה, (ועיין לקמן שהארכנו בזה בפרשת "וילך"). אלא כל זה הוא מכח רצונו יתברך שכך רצה, ומבחינתנו יש לנו לראות זאת כחוק ברצונו הפשוט של הבורא, ואף שבודאי לבורא יש טעם לרצון זה, אלא שמבחינתנו לא מובן לנו הטעם, ואין לנו לראות בזה אלא רצון פשוט שכך רצה הבורא.

ועוד יובן על פי מה שביאר בספר – "בית אלקים" למבי"ט, על הפסוק: "ארפא משובתם אוהבם נדבה", וכדי שנבין דבריו נקדים להסביר.

אדם המשלם חובותיו, אין הוא ראוי לכבוד ולתפארה, אחר שמחובתו לשלם חובו, שהרי לווה ממונו של המלווה ועליו להחזירו.

וכן המשלם מיסים וארנונות, בודאי כמו כן אין הוא ראוי לכבוד, אחר שזה מחובתו לשלם מיסים.

אולם התורם ונודב מכספו לצדקה וחסד, זהו הראוי לכבוד ולתהילה, אחר שאין הוא חייב, ומנדבת לבו בא הוא ותורם מכספו.

יחסו של הקב"ה לחוטא אינו כבעל חוב שפרע חובו, אלא כנודב ותורם מטהרת לבו, מחבבו הקב"ה ומכבדו כאחד שתרם להקב"ה כביכול, וזהו "ארפא משובתם אוהבם נדבה", מסביר המבי"ט: מבטיח הקב"ה שירפא את משובתו של החוטא, ולא זו בלבד אלא גם שיאהבהו כאחד הנודב ולא כאחד הפורע חובו.

והזוכה יותר, ושב מאהבה, זדונותיו נהפכים לזכויות, וזהו "הרוצה בתשובה", לומר שרצון מיוחד יש לו להקב"ה במצות התשובה, ומתרצה הוא להתרצות ולהתפייס בתשובת השב לאוהבו כמתנדב, ואת כח רצון זה כאמור, אנו מעוררים, ובאים לעורר רחמי ה' והבטחתו בשבועה – "חי ה' אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשובו מדרכו וחיה" – לקבל את השבים אליו, ומעוררים אנו רצון מיוחד זה כדי שישיבנו לתורתו ויחזירנו בתשובה שלימה לפניו.

וזהו "בנים אתם לה' אלקיכם", היינו לומר דאף שאין הקב"ה מוותר על כלום, ואדרבא וסביביו נשערה מאד, ודקדוקו עִם עַם ישראל הרבה יותר מדוקדק וקפדני מאומות העולם, ואם כן במה מתבטאים יחודנו וסגולתנו להקרות דוקא אנו בניו של מקום? התשובה לכך היא, דוקא בשל היותנו בניו של מקום מועילה לנו תשובה ולא לאומות העולם, וכן להיותנו בניו של מקום תשובתנו מתקבלת כנדבה ולא כפרעון חוב, ומצד עצם דקדוקו עמנו במשפט על כל פרט מחשבה ודיבור, אדרבא, מורה הדבר על גודל חשיבותנו, להיות שישנה משמעות מכל מעשה דיבור ומחשבה שלנו לרע או לטוב, היא הנותנת שנהיה נשפטים על כל פרט, והוא לרוב חשיבות אצילות נשמותינו שחוצבה ממקור גבוה וקדוש יותר מאומות העולם.

וכאמור לעיל, דתכלית רצון העליון בזה לקרבנו אליו לבל נתפשר עם מחדלינו וקשיינו בעבודתו, אלא נקום בכל פעם מחדש לעובדו, וזאת ביודענו כי על ידי התיקון בתשובה שבה נפשנו להיות אהובה וקרובה לה'.

ודברי המבי"ט הנ"ל הם כדברי הרמב"ם שכתב (הלכות תשובה פ"ז ה"ו): "אמש היה זה שנאוי משוקץ מרוחק ומתועב, והיום אהוב וקרוב נחמד וידיד", הרי שבתשובה שעשה לא רק שפרע חובו, שעל פריעת חוב אין לכנותו אהוב וקרוב נחמד וידיד, אלא בהכרח שבתשובת השב נחשב כמתנדב, ועל נדבת לבו נקרא אהוב וקרוב.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5