יד. יראת העונש שכלית קרובה היא למדריגת "יראת הרוממות"

——–

ובאופן זה קרוב להיות החכם משיג יראת הרוממות שביארה ה"מסילת ישרים" בהמשך דבריו:

"המין השני הוא יראת הרוממות, והוא שהאדם ירחק מן החטאים ולא יעשה, מפני כבודו הגדול יתברך שמו, כי איך יקל או איך יערב לבו של בשר ודם שפל ונמאס לעשות נגד רצונו של הבורא יתברך ויתעלה שמו".

אם כן החכם המתבונן בשכר ועונש וביכולת ה' להעניש או לתת שכר, הרי מיד יתבונן שהבורא הוא כל יכול, וכנאמר: "אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל", הרי שמיד תיכנס יראת רוממותו יתברך בליבו. כלומר שיראת העונש כשבאה היא מתוך חכמה והתבוננות, שמשקיע אדם עמל לצאת משאננותו ולהיות חכם הרואה את הנולד, לא רחוק הוא משתיכנס בלבו יראה מרוממותו יתברך, וכמעט היא בדרגת יראת הרוממות.

ובודאי שיראה כזו היא לא לנשים ועמי הארץ, ומה שכתב הרב דיראת העונש הינה יראה לנשים ועמי הארץ הוא כאמור, יראה רגשית הבאה מתוך "מעשה שהיה" – פתאום נשמע אסון כזה על פלוני מהקרובים והידידים, או שהאסון פגע באדם עצמו שאז הינו מפוחד ומאויים, שאז היראה מה' כאמור רגשית ותוקפה קיים רק כל זמן שהאימה עדיין מוטלת, וכשיוסר איום האימה כמו כן יוסר תוקף היראה מן האדם. וזאת משום שהיראה היתה בהתייחסות לעונש בלבד מבלי התבוננות במורא מתוך רוממות המעניש המתבטאת בכח עוצמתו ויכולתו להעניש.

ואחר כך ראיתי יישוב זה לדברי המסילת ישרים המוקשים בין הקדמתו לפרק כ"ד, בדברי רבי ירוחם ממיר זצ"ל, והנה לך דבריו על דברי המסילת ישרים בפרק כ"ד שכתב יראת העונש אינה יראה הראויה אלא לעמי הארץ ולנשים אשר דעתן קלה, ועל כך כותב רבי ירוחם:

אל נבין חלילה כפשוטו כי יראת העונש אין זה מידה גבוהה, הלא ביארנו וביררנו כי מידת יראת העונש היא מעיקר סוד היחידות (קירבת אלקים שאין למעלה ממנה – וסביביו נשערה מאד, מלמד שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה), וכי זה יסוד כל התורה כולה, ואדם הראשון הלא בראשית אשר צוה לו ה', נאמר לו: כי ביום אכלך ממנו מות תמות, ואיך נאמר על זה כי זו יראת נשים? אלא, כוונתו לבקר את אלה אשר יראים כנשים, אבל בעיקרה של המידה – אין גבוהה כמותה, אין יותר גבוה מיראת שכר ועונש. ע"כ.

וכונתו "אשר יראים כנשים" דהיינו שיראתם היא "רגשית" כאמור, כדרך הנשים שהינן רגשניות הרבה יותר מאשר שכליות.

וכאמור שמצמצמים יראתם בעונש בלבד, מבלי להתבונן ברוממותו המתבטאת ביכולת להעניש המורה על שליטתו על כל ברואיו, ולכן באופן כזה בקלות ישתלטו הנוגדנים שבאדם לסלק מורא המקל מעליו אחר שאין הוא משתף במוראו מהעונש גם את מורא רוממות יכולת המעניש.

ולכך גם יובן מדוע המסילת ישרים בפרק כ"ד קובע את דרגת היראה הפחותה שהיא יראת העונש לנשים, ולדרגה שניה קובע את יראת הרוממות, ואף שיש עוד דרגת ביניים נוספת והיא יראת העונש הראויה, שהיא דרגה גבוהה שאין כמוה, כלשון רבי ירוחם, ולמה לא כתבה הרב. אלא כאמור לפי שיראת העונש מתוך התבוננות במורא רוממותו וכבודו המתבטאת ביכולת הענישה ומכוחו ושלטונו על ברואיו, באמת קרובה היא ליראת הרוממות שמאימת עונשי שמים יבוא למורא מרוממותו יתברך גם שלא מצד העונש, אלא רק מתוך שהינו כל יכול ובידו נפש כל חי.

כך שלסיכום, ישנה דרגה נמוכה של יראת העונש המצטמצמת בפחד המכה פן תיגע בבשרו. וישנה דרגה אמצעית שמתוך יראת העונש ומפחד פן תיפגע בו הרעה, ירא הוא מעוצם רוממותו ית' וכוחו הבלעדי. ומדריגה הגבוהה ביותר היא, שמגיע האדם למורא שמים מפני כבוד שמים בלבד ללא סיבה פן יענש, אלא מצד עצם רוממותו ית'.

מדריגה ראשונה היא מדריגת נשים ועמי הארץ, מדריגה שניה היא מדריגה חשובה שתוביל לבסוף למדריגה הגבוהה והיא כמעט מכללה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5