טלטול בעלי חיים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–

בעלי חיים הרי הם מוקצים מחמת גופם ואסור לטלטלם. על כן, תרנגול המקפץ על גבי כלים, וחושש שישברם, אסור לתופסו בידים כדי לסלקו. (שבת ג קיג. שבת ה קח)

בעלי חיים המיוחדים לשעשוע ככלבים ננסים שאינם מזיקים, אסור לטלטלם. ואף על פי שמוקצה מחמת גופו שייחדו לשימוש אינו מוקצה? מכל מקום בבעלי חיים לא שייך היתר זה, כיון שישנו איסור נפרד שלא להשתמש בבעלי חיים בשבת. (שבת ג קיד. ועיין שבת ה צו)

עופות שמגדלים אותם לנוי, כעופות המצפצפים בקול נאה וקול זמר, או תוכי המחקה קולות של חיות ובני אדם וקורא בשמם, או אקווריום שיש בו דגי זהב לנוי, וכל כיוצא בהם, אסור לטלטלם. (שבת ה צו, קח)

ויש לשאול מדוע לא נתיר לטלטל עופות אלו ככל מוקצה מחמת גופו שמותר אם ייחדו, והלא אינו משתמש בהם ממש כמו בכלבים קטנים הנ"ל? ויש לומר שחכמים לא חילקו בין בעלי החיים ואסרו בכל אופן, אף כשאינו משתמש בו ממש (הרא"ש). גם כי לא נחשב שייחדו לשימוש, אלא כשמשתמש ממש במוקצה, אבל כאן שלא משתמש בהם, לא נחשב שייחדו (מהרש"ם). והתוספות כתבו (ביצה ב ע"א ועוד) { ,} שבעלי חיים הם מוקצה חמור ביותר. (שבת ג קטו. שבת ה קח. ב שעט)

מה רבו מעשיך ה'

מעשה במשפחה שגידלה תוכי מדבר – ענק, ססגוני ושובה לב. היה התוכי ממש כבן בית, הכלוב שימש לו רק כמעון לשינה, ובכל שעות היום היה מעופף בבית, נתלה על הכתף, ואף מטייל להנאתו בחצר, הכיר את כל בני הבית בשמם, ורכש אוצר מילים נכבד. כאשר זכו וחזרו בתשובה – זכה גם התוכי להגדיל את אוצר המילים שלו: כשצלצל הטלפון, היה קורא: הלו, שלום, ברוך ה', בעזרת ה"', וביום שישי, מבלי שאיש יאמר, היה מתחיל לקרקר: "שבת שלום, שבת שלום". יום אחד יצא התוכי לחצר ליהנות מקרני החמה, אותה עת התקלקל דוד השמש על הגג. עלה אחד מבני הבית לתקנו, שחרר את הצינור – וזרם מים חמים ניתז למרחוק ושטף את התוכי הנופש. נבהל התוכי, פרש כנפיים ופרח. כששבה אליו רוחו, הביט למטה ולא ראה עוד את הבית, לא זיהה את החצר, המשיך במעופו מבוהל ונסער, עבר מעל שדות ופרדסים, שכונות ומגרשים, עד שאפסו כוחותיו, והוא צנח אי שם מעולף.

ובבית – צער רב. חיפשו בקדחתנות, ולתוכי אין זכר, נעלם ואיננו. נקפו ימים ונקפו שבועות, ואין קול ואין עונה. חלפה שנה, ואיש לא דיווח על הימצאות התוכי ברשותו. והנה באחד הימים פנו אל בעל הבית בבקשה: פלוני, חובב תוכים מושבע, התחיל לאחרונה לצעוד את צעדיו הראשונים אל היהדות, ואתה, הרי היה לך בעבר תוכי בביתך, ודאי תמצא אתו שפה שותפת, ותחזקו בדרכו החדשה. נענה והתקשר אל רעו התוכיין. ברכו על הצטרפותו למשפחת השבים, והחלו לדבר על תחביבם המשותף. סיפר כמובן אף על התוכי המיוחד שהיה לו, אשר היה קורא: ברוך ה', בעזרת ה', ובישר על בוא השבת. התוכיין התפעל עד בלי די. כשהשיחה הסתיימה, שאלה אשתו: "מי היה זה?" הביט בכלוב התוכי שבביתו במבט מהרהר, ואמר: "בעליו של התוכי"… אכן היה זה התוכי ההוא שאיבד את דרכו, וצנח באפיסת כוחות במגרש ריק. ילדים, שידעו על תחביבו של האיש, הזעיקוהו לטפל בתוכי המעולף. טיפל בו במסירות ונקשר אליו. דבר אחד הפריע לו – בכל פעם שהטלפון היה מצלצל, היה התוכי קורא: "ברוך ה', בעזרת ה'!" וביום שישי היה צוהל: "שבת שלום, שבת שלום!" וכך יום אחר יום, שבת אחר שבת, ובני הזוג החלו להתעניין ביהדות, והחליטו להרשם לסמינר. והנה עכשיו התגלה להם בעליו של התוכי היקר… אך כיצד יוכלו לוותר עליו? אבל דווקא האשה היתה נחרצת: "ה' מעמיד אותנו בניסיון! אם תשובתנו כנה – נחזיר את התוכי לבעליו!" וכך הושב לבעליו – תוכי שהשיב לבבות אל אביהם שבשמים…

ומעשה במרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א, שהתארח בשבת קודש אצל יהודי נכבד. והנה לערך בשעה שלוש לפנות בוקר, כשכל בני הבית נמו את שנתם, קם מרן משנתו לעסוק בתורה. לאחר דקות מספר, שמע מישהו אומר לו "שבת שלום", השיב לו מרן "שבת שלום" מבלי להוציא עיניו מהספר. לאחר כמה רגעים שוב שומע מרן שמישהו אומר לו "שבת שלום", והשיב לו "שבת שלום" והמשיך בלימודו. אך הלה לא סיים, ומידי דקה דקותיים חזר ואמר "שבת שלום", "שבת שלום". התפלא מרן, מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו להפריע לו בלימודו, וישא עיניו וירא והנה – תוכי! בפינת החדר שהורגל בשבת לומר "שבת שלום". מה רבו מעשיך ה'!

צער בעלי חיים – אקווריום עם דגים והחמה זורחת עליהם בתוקף, מותר להעביר את האקווריום למקום מוצל, משום צער בעלי חיים. וכן אפרוחים קטנים מאוד שאינם מסוגלים לאכול לבדם, מותר להאכילם. (שבת ג קכא, קכב)

עיור שאינו יכול ללכת לבית הכנסת אלא על ידי כלב מאולף, מותר לו לאחוז ברצועה הקשורה בצואר הכלב, כדי שיובילהו למחוז חפצו. ואף שאסור להשתמש בבעלי חיים בשבת, מכל מקום כאן אינו צריך לטלטלו בידיו, ורק הכלב מושכו כשמחזיק הרצועה. (שבת ג קכד)

יש ליידע את הציבור שאסור לגדל כלב רע כלל ועיקר, מלבד במקומות שיש בהם חשש סכנה או גנבים שהקילו חכמים בתנאי שיקשרהו בשלשלאות של ברזל. ואותם המגדלים כלבים ומשחררים אותם לחוץ ללא שמירה צמודה עם שרשרת, אוי להם בעולם הזה ואוי להם בעולם הבא, וגדול עוונם מנשוא. ואמרו חז"ל (מסכת שבת סג ע"א) כל המגדל כלב רע, מונע חסד מביתו, ופורק ממנו יראת שמים. ואיך לא יפחד מקללת חז"ל שקללוהו (מסכת בבא קמא פג ע"א): "ארור המגדל כלבים". כי ענין זה חמור מאוד שיכול לסכן בני אדם או להבהילם, וכל שכן נשים בהריון שיכול לגרום להן הפלה חס ושלום, וגורם לשכינה שתסתלק מישראל, כמובא בגמרא שם. וכתב הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת הנפש פי"א ה"ד): כל מכשול שיש בו סכנה, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה, שנאמר: "רק השמר לך ושמור נפשך", ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאים לידי סכנה, ביטל מצות עשה, ועבר גם על לא תעשה שנאמר: "לא תשים דמים בביתך". ה' יצילנו.

שילוח הקן בשבת – אם נקרתה לפניו יונה הרובצת על הגוזלים או על הביצים, ואינו צריך לצודה, כגון שהיא תקועה בין חלון ביתו לתריס, רשאי לתפוס את היונה בידו ולשלחה, כי מצות שילוח הקן שהיא מהתורה, דוחה את איסור מוקצה שהוא מדרבנן (שבת ג קכה). ואף אם אינה תקועה, רשאי לשלחה בעזרת מקל בלי לאוחזה בידו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5