ח. מה שיש להזהר בפניית בקשת עזרה מבשר ודם

——–

ובעצם רק מפני כך הותר לנו לבקש טובות מבני אדם, שהרי לכאורה ישנה כאן תמיהה גדולה בהיתר בקשת האדם צרכיו דרך בני אדם. ונבאר זאת בייתר ביאור.

ידועה ומפורסמת היא העבירה הגדולה – אחת מג' עבירות שדינם יהרג ואל יעבור – עבודה זרה.

ומהי עבודה זרה?

מבאר הרמב"ם (בהלכות עבודת כוכבים פ"א ה"א), שאותם שעבדו עבודה זרה, האמינו בכח עליון המאציל אין סוף ברוך הוא שחידש את עולמו, האמינו שהעולם לא קדמון אלא האלקים ברא ויצר ועשה את כל המעשים, אלא שטעו וטענו: האלקים בשמים הוא – לאחר שברא עולמו סילק את עצמו מתפקיד קיום העולם, והשליכו על גורמים מסויימים, ובכן הללו טענו שהשליך את עולמו לגזירת השמש שהיא היא הכח שממנו אפשר לשאוב את השפע לצרכי העולם, והחלו משתחווים לשמש, והללו טענו שכח השליטה ניתן לירח או לכוכבים, ועבדום בכל לבם ובכל ממונם, וטעותם של עובדי אלילים אלו היתה בכך שהאלקים באמת לא ניתק את כוחו והשפעתו מהבריאה, והוא ורק הוא המחיה ומשפיע חיות וקיום לבריאה, ואין עוד מלבדו, ורק אליו יש לפנות, ורק ממנו יש לבקש.

ובכן כאן נבוא לשאלה הנשאלת:

אם לזאת תיקרא עבודה זרה, הרי שכל הפונה לדבר זולתו יתברך שמו, נחשב כמאמין בעבודה זרה, לפי שאין לפנות אלא רק אליו ישירות, אם כן איך הותר לבני אדם לבקש טובות זה מזה, לבקש הלוואה זה מזה, לבקש רפואה זה מזה, מה לי הפונה לעץ ואבן או לשמש ולירח ולכוכבים שנחשב כמאמין בעבודה זרה היות ופונה לזולתו יתברך, ומה לי הפונה לבשר ודם – לחבירו ולרעהו להושיעו מצרתו, או לעשיר לחלצו מעוניו, לרופא לחלצו מחוליו, הרי שפונה הוא אל כח זר, ואיך הותר הדבר ואין פוצה ומצפצף לילך לרופא, וכמו שנאמר "ורפא ירפא" ודרשו חז"ל: מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות, וכן ניתנה רשות לילך למלווה לבקשת הלוואה וכנאמר: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו והחזקת בו", "השמר לך פן יהיה… לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עינך באחיך האביון וגו"', הרי שהתורה מצווה להלוות לעני, וכמובן שניתנה רשות לעני לבקש הלוואה וכדומה.

והתשובה פשוטה!

אדם הפונה לשמש או לירח פונה הוא לעובדה בתורת ישות וכח עצמי זר, ולכן הרי הוא כמאמין בעבודה זרה, לפי שחייבים אנו להאמין שאין להם שום כח עצמי, וכולם נתונים לגזירתו יתברך ואין בכוחם לעשות מאומה, ולכן הפונה אל האלילים כופר בעיקר, לפי שפונה אליהם באמונה שיש להם כח עצמי משלהם, ומכוחם העצמי מבקש הוא את בקשתו.

ואמת, אדם שיפנה לרעהו באמונה שיש לו כח עצמי משלו, גם הוא כמאמין בעבודה זרה, וכמו שפרעה הרשע עשה עצמו עבודה זרה, וכמו כן נבוכדנצר ביקש לעשות עצמו אליל, וכן נמרוד עשה עצמו אליל וביקש להשתחוות לו, ולבקש ממנו, זהו עבודה זרה ממש, כיון שהפניה אליהם בראות בהם ככח עצמי מנותק מהאלקים.

ומכאן תבין מה שהותר לנו לפנות לבני אדם לבקש עזרתם, הלוואה, רפואה וכדומה. זאת הותר בתנאי שהפניה שלנו אליהם בתורת שליחים – שלוחי ה' – להעביר לנו את העזרה, ולראותם תלויים ועומדים לרצון ה', דהיינו אני פונה לבקש עזרה כהלוואה או רפואה מרופא או ממלווה, באמונה שלימה שאם ירצה ה' יתן בלב המלווה לעזור לי, אם ירצה יתן ה' חכמה ותבונה ברופא לכווין את הרפואה המתאימה לי, ורק בתנאי זה הותר לנו לפנות לבני אדם, ואין זה סותר את האמונה ש"אין עוד מלבדו", לפי שלב מלכים ושרים ביד ה' לכל אשר יחפוץ יטנו, אין אנו פונים לרופא או למלווה בכח עצמו כאליל המנותק מהאלוקות, אסור לנו להפריד את המחשבה מהאלוקים גם בפניותינו לבשר ודם לבקש עזרה, חובתנו להאמין שמצד עצמם אין ביכולתם לעשות מאומה, ותפוסים המה בידיהם ובבינתם מלעזור לזולתם, ונתונים המה לגזירת הבורא האם יהוו כשליחים לעזרת זולתם או לא, והכל תלוי במעשינו אם טובים המה אם לאו, ורק רצון ה' הוא שיקבע את ביצוע הישועה, ואם כן אין בכך שום אלילות ושום עבודה זרה, כי האמונה רצופה לבקשת העזרה, שבאם לא ירצה ה' בישועתנו לא יעזור שום רצון ושום כח של אף אחד לחלץ את הנגזר מגזירתו.

א"כ אחר שראש השנה עיקרו מלכויות, היינו דעיקרו הרגשת העבדות, ואמרו בגמרא (ראש השנה טז, ב): כל שנה שהיא רשה בתחילתה עשירה בסופה, ופירש"י: שישראל עושים עצמם רשים בתחילתה לדבר תחנונים בתפילה, א"כ כמה שנעמיק בזה בימים שנותרו לנו קודם ר"ה בברכות השחר ובייתר הברכות – נבוא מתורגלים לר"ה בהרגשת עני ודל, וכפי שנכין כלים לכך, כך נקבל בר"ה מסגולת היום הרגשת מלכות לכל השנה כולה.

ע"כ ביארנו פרט ראשון בהבהרת "מלכות", והוא האמונה "כי ממך הכל ומידך נתנו לך".

פרטים נוספים בהבהרת ה"מלכות" שהמה בהתבטלות להנהגת שמים, נתינת הלב בעבודת ה', ועוד פרטים, נבארם בפרשת "וילך".

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5