חשיבות הגירסא דינקותא – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. ואת שני בניה אשר שם האחד גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נכריה. ושם האחד אליעזר כי אלקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה (יח.ג-ד)

יש להבין, מדוע חזרה התורה על סיבת קריאת שמות משה לבניו, הרי התורה גילתה לנו הסיבה כבר בפרשת שמות, ומדוע חזרה ושנתה הדברים ג"כ הכא?

ב. עוד יש לידע, כיצד הצליחו בניו של משה להיות צדיקים [וכדאיתא בפר' פנחס שביקש משה שיהיו בניו מנהיגים תחתיו – דמשמע שהיו צדיקים והגונים], על אף שהיו במדין הטמאה, ללא משה אביהם אשר יחנכם וידריכם?

ג. אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה (יח.ג)

איתא בילקוט שמעוני (רמז, רסח) – רבי אליעזר המודעי אומר: "בארץ נכריה"- אמר משה, הואיל וכל העולם כולם עובדים עבודה זרה, למי אני אעבוד, למי שאמר והיה העולם. שבשעה שאמר משה ליתרו תן לי את צפורה בתך לאשה, אמר לו יתרו, קבל עליך דבר אחד שאני אומר לך, ואני נותנה לך לאשה. אמר לו משה, מה הוא?, אמר לו: הבן שיהיה לך תחילה יהיה לעבודה זרה, מכאן ואילך לשם שמים. וקבל עליו, אמר לו השבע, וישבע לו וכו'.

ויש לתמוה, כיצד יתכן שהתפתה משה רבינו לתת מישהו לעבודה זרה, ועוד את אחד מבניו – יוצא חלציו?

ד. ויחד יתרו על כל הטובה (יח.ט)

איתא בסנהדרין (צ"ט) – "ויחד יתרו"- רב ושמואל. רב אמר: שהעביר חרב חדה על בשרו, (פירש רש"י – שמל עצמו ונתגייר). ושמואל אמר: שנעשו חדודים חדודים כל בשרו (פירש"י – חידודין חידודין, קמטין קמטין, שהיה מיצר מאד על מפלת מצרים). אמר רב: היינו דאמרי אינשי: גיורא, עד עשרה דרי לא תבזה ארמאי קמיה.

ויל"ע, דבהמשך הפרשה מצינו כי קלס ורומם יתרו את שם ה' באומרו: "ברוך ה' אשר הציל אתכם וכו'". ואחז"ל במכילתא – א"ר פפיס: בגנות ישראל הכתוב מדבר, שהיו שם ששים רבוא בנ"א ולא עמד אחד מהם לברך למקום עד שבא יתרו וברך למקום. שנאמר: "ויאמר יתרו ברוך ה'",

מבואר, כי היטיב יתרו להכיר טובה להקב"ה יותר מכל ישראל. כיצד א"כ יובנו דברי שמואל על יתרו, כי כביכול נצטער הוא על מפלת מצרים?

ה. עוד יש להבין, הרי פרעה ומצרים רשעים היו. ובדין היו צריכים להיענש על מה שהרשיעו נגד עם ה'. מדוע א"כ, הצטער יתרו על מפלתם – הרי מפלת הרשעים שמחה היא?

ו. כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל (יט.ג)

פירש רש"י – "ותגיד לבני ישראל"- עונשים ודקדוקין פרש לזכרים, וכו'.

ויש להבין, מדוע הזכרים נקראו דווקא "בני ישראל"? מדוע לא נקראו "עם" או "אנשי" ישראל?

ז. ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה (יט.ח)

מצינו, כי "כל העם" קיבלו על עצמם התורה, ואף בקבלת התורה עמדו הטף כאנשים במעמד הר סיני.

והדבר צ"ב, דמה העניין בצירוף הטף אשר כלל לא קבלו התורה [דאינם מצווים], להיות שווה בשווה בתוך כל עם ישראל?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגר"מ רובמן זצ"ל בספרו זכרון מאיר בעניין חשיבות הגירסא דינקותא. וז"ל – למרות כל ההתעלות הנפלאה שהיתה לו ליתרו, גילו לנו חז"ל שהיה מיצר על אבדן מצרים, וזה מה שאמרי אינשי – "גיורא עד עשרה דרי לא תבזה ארמאי קמיה"!

למדים אנו מזה, כי "גירסא דינקותא" נשמרת לכל החיים ואינה נעקרת מן הלב, בבחינת: "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנו" (משלי כ"ב). כי גירסא דינקותא היא השורש, ואם השורש רקוב ופגום, גם האילן המתפתח מן השורש הזה לא יגדל כראוי.

אשרי מי שזוכה להתחנך ולהתרגל בדרכי התורה בעודו נער וזוכה לשורשים חזקים ואיתנים, ממילא גדולים סיכוייו לגדול ולהתעלות ויהיה בבחינת "אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנתנו" (סוכה כג). עכ"ל.

א"כ מבואר – עד כמה חשובה היא "הגירסא דינקותא"- כי אם ידאגו ההורים שהשורש יגדל כראוי, ממילא כל העץ המתפתח יגדל היטב לתפארת. כי כמה מסוגל הוא חינוך הילדים בצעירותם, להתחיל לילדים סיכויים לגדול ולהתעלות למדרגות גבוהות ונעלות.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א' וב' מתורצות – בניו של משה אשר גדלו במדין הטמאה, ללא משה רבינו אביהם שידריכם ויחנכם. בכל זאת, גדלו הם להיות צדיקים גדולים – מכח הגירסא דינקותא אשר הנחיל בהם משה אביהם בצעירותם, חינוך אשר נשמר בליבם לכל חייהם, אשר סייעם להיות צדיקים גדולים.

וכפי שמבארת לנו התורה בשנית, כי כבר בקריאת שמם החדיר בהם משה את יסודות השמירה הרוחנית לחשוב "כי גר הייתי בארץ נוכריה"- להיבדל מטומאות העמים. "ואלקי אבי בעזרי"- האמונה בה', יסוד החינוך של משה רבינו – חינוך הגירסא דינקותא – זיכה את בניו להיות צדיקים גדולים.

לזה כפלה התורה שוב בפרשתנו את טעמי קריאת שמותיהם של בני משה. ללמדנו, כיצד התחנכו ילדיו של משה במדין הטמאה.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – הסכים משה רבינו לתנאו של יתרו, מפני שהיה הוא בטוח כי אף אם יתן את בנו גרשום להיות כומר לע"ז, לעולם לא יסכים הוא להיות כומר לע"ז.

כי פשוט לא ירצה הוא בכך כלל וכלל, כי מכח הגירסא דינקותא של משה – החינוך הראוי אשר יחנכו בעודו שתיל צעיר. יגרום שממילא לא יעלה גרשום בדעתו, להיות קשור אף במעט לע"ז. וכל תנאו של יתרו לא יחול מעיקרא כלל וכלל.

לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – אומר הגר"מ רובמן: כי על אף שהתקרב יתרו כ"כ אל ה', והשיג השגות רוחניות כ"כ נעלות ומרוממות, בכל זאת אותה "גירסא דינקותא" היתה חסרה לו, ולכן על אף שיש לשמוח במפלת הרשעים – נעשה בשרו חידודין חידודין והיה מיצר מאוד כששמע על מפלת מצרים, כי עדיין אותו עיצוב ערכי התורה בצעירותו היה חסר בקרבו.

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – נקראו הזכרים דווקא בשם "בני ישראל" ולא "עם" או "אנשי" ישראל. ללמדנו, עד כמה חינוך הילדים הכרחי כבר מקטנות – כאשר עוד הילדים בגדר "בנים"- אז הוא הזמן הראוי להחדיר בקרבם את ה"גירסא דינקותא" לגדול ולהתעלות בעתיד במעלות גבוהות כ"כ, ולא כאשר כבר העץ גדול ומבוגר – כאשר כבר הינם בבחינת "אנשי" או "עם" ישראל. כי הזמן הראוי ביותר ל"ותגיד" את דברי התורה, הינו דווקא כאשר הינם בבחינת "בני" ישראל – צעירים וקטנים.

ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – גם הטף הקטנים השתתפו באמירת "נעשה ונשמע" ובמעמד קבלת התורה בהר סיני. ללמדנו, כי החדרת ערכי התורה הכרחית כ"כ כבר מקטנות בעוד הטף קטנים, [על אף שאינם מצווים על המצוות,] כי אותה גירסא דינקותא הכרחית כ"כ להם, למען יזכו בשורשים חזקים ואיתנים, להמשך התעלותם הרוחנית בזקנותם.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5