——–
כט. חובת גמילות חסדים היא אף עם נשים, ולכן כל הדינים האמורים לעיל אמורים אף בנשים. ומצוי הדבר שאשה עולה לאוטובוס ואינה מסתדרת עם עגלת התינוק, או שנושאת סלים כבדים, וחובה לסייעה.
אולם אדם שאין דרכו כלל להתעסק עם נשים ברחוב, יש עליו פטור של זקן ואינה לפי כבודו. ודנים כל מקרה לגופו, וכגון אדם שאינו משוחח עם נשים ברחוב, ועם אמו ואשתו כן מדבר, יפטר. ואדם שמדבר עם נשים צנועות, אך עם שאינן צנועות, או מודרניות, אינו מדבר, יפטר מלסייע לאלו שאינו מדבר עמהן. במה דברים אמורים שאף אם הוא היה נמצא במצב זהה למצב האשה, לא היה מסכים לקבל סיוע מאשה [משום שאין דרכו להתעסק עם נשים, ולא מסיבה אחרת]. וכגון שאף אם היה רכבו נתקע, והיתה אשה עוזרת לו, היה דוחה את עזרתה, משום שאין כבודו להתעסק עם אשה ברחוב. אך אם לא היה נמנע מלקבל את עזרתה, הרי שמחוייב לעזור לאשה שנתקעה עם רכבה ברחוב, ואין לו פטור משום שאינה לפי כבודו.
{(((חסד לאשה ברחוב)))
כט. א. לאור הדברים הנזכרים לעיל (סימן ב סעיף א) דיש חיוב ואהבת לרעך כמוך אף עם נשים, וממילא חיוב עשיית חסד הרי הוא אף לעזור לנשים, הרי שברור ופשוט שאם אשה נתקעה עם רכבה ברחוב, או בכל אופן אחר שאשה זקוקה לעזרה, הרי שיש חיוב דבר תורה לעשות חסד ולסייע עמה.
(((כשאין דרכו להתעסק עם נשים)))
כתב בשו"ת אבני ישפה (ח"ב חו"מ סימן קי ענף ג) שיש חיוב לעצור לעזור לתקן רכב מקולקל. ברם סייג דבר זה שאם היא נהגת שנתקעה, ואין דרכו להתעסק עם אשה ברחוב, שוב אינו צריך לעזור לה. וסיוע לדבריו ניתן להביא מדברי השיטמ"ק (ב"מ דף ל ע"א ד"ה קרא) בשם הרא"ש דכתב, דעשה דהשבת אבידה אינו שוה בכל, דאינו נוהג בזקן ואינה פי כבודו, ולא בנשים, דכל כבודה בת מלך פנימה. ע"כ. וכ"כ גם תוס' שאנ"ץ הביאו השיטמ"ק (הנ"ל בסמוך). וחזי הוית בשו"ת פרי יצחק (בלאזר סי' נב ד"ה גם הנה) דביאר את דברי הרא"ש הנ"ל, דכוונתו היא דגם בנשים אינה לפי כבודם, משום כל כבודה בת מלך פנימה. דהיינו שפטור נשים אלו הוא משום פטור של זקן ואינה לפי כבודו. [ומכח כן הקשה הרב פרי יצחק סתירה בדברי הרא"ש בהלכות (ב"מ פ"ב סי' כא, וע' לעיל סימן ג סעיף ט) שפטר זקן דוקא שהוא ת"ח, וכאן חזינן דפוטר אף מי שאינו ת"ח שהרי פוטר אשה.] וחזינן א"כ דצניעות אשה עושה שאינו כבודה להשיב אבידה ברחוב, וה"ה והוא הטעם הכא שצניעות גבר שלא להתעסק עם אשה ברחוב, פוטרתו משום כבודו. וכמו שכתב הרמב"ם (דעות פ"ה סוף הלכה ז) גבי התנהגות תלמיד חכם ו"זל, ואל יספר עם אשה בשוק, ואפילו היא אשתו או אחותו או בתו. עכ"ל. ומקורו טהור מברכות (דף מג ע"ב).
(((גדר אין דרכו להתעסק עמהן)))
ב. אולם זאת בתנאי שהוא אין דרכו לדבר עם נשים ברחוב כלל, אפילו בשעה שהוא נקלע למצב דומה. וכפי שסיימו הרא"ש ותוס' שאנ"ץ הנ"ל, ו"זל, ולאו מילתא היא [אלא עשה דהשבה כן נוהג בכל, אף בזקן ונשים] דבין בזקן ובין בנשים נוהג, שכל דבר שבשלו דרכו ליטול, בשל חבירו חייב להחזיר. ע"כ. והרי שאם אשה מחזירה ברחוב את אבידתה, לא מבעי אם היא אשה אשר גם מה שאינו אבידתה נוטלת ברחוב, אלא אף אם היא צנועה, שאינה נוטלת דברים ברחוב, רק באופן שאבד לה דבר, משום הפסד ממון כן נוטלתו ברחוב, הרי שמחוייבת להשיב את האבידה. ורק אם גם בעת הפסד ממונה לא נוטלת ברחוב פטורה. וה"ה הכא, שפטור מלסייע לאשה ברחוב אם אינו מדבר כלל עם נשים ברחוב. וכפי שראינו לעיל דאף אם אין הוא נוטל דברים שכאלו ברחוב, אילו איתרע לפניו שאבד לו, ואם לא יטלו ברחוב יפסיד ממונו, באופן כזה שהוא חד פעמי ומניעת הפסד ממונו כן נוטל, הרי שמחוייב בהשבת אבידה, ומינה להכא, אי באופן שהיה רכבו נתקע והיתה אשה עוזרת לו, לא היה נמנע מלקבל עזרתה, הרי שמחוייב לעזור לאשה ברחוב, ואין לו פטור משום שאינה לפי כבודו וכמבואר.
ועל כן אם היה מקבל סיוע מאשה כשרכבו נתקע, אך לא היה מסכים לקבל סיוע על ידי אשה בנטילת סליו, הרי שפטור מעזרה לאשה בסחיבת סלים. ודנים כל אשה לפי התנהגותו עמה, כאשר חזינן במקור הדין באבידה, שכל אבידה נידונת לגופה, אם אותה היה מחזיר. ועל כן אף אדם שעם אמו ואשתו כן מדבר ברחוב, כיון שעם נשים אחרות אינו מדבר ברחוב יפטר מחיוב חסד לנשים אחרות. [אם לא היה מקבל מהם סיוע כהנ"ל.] ויתר על כן, אף אם עם נשים אחרות כן מדבר, אך אם לבושות שלא בצניעות, או אפילו בבגדים צנועים מסוג המראים על פתיחות לא היה מדבר עמהן, הרי שפטור מלסייע להן ברחוב. וכן על זה הדרך.}
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5