זמן הנטילה והברכה

——–

מותר ללבוש בגדים קודם שנוטל ידיו. (א שפד)

כמבואר בגמרא (ברכות ס ע"ב), וכן כתבו רבים מהפוסקים. (הרשב"א, הרא"ש, ארחות חיים, כל בו, הטור, מרן השלחן ערוך (ס"ס ד וסימן מו), מגן אברהם, מקור חיים, רבנו זלמן, כפי אהרון ועוד.) ויש מתחסדים על פי הזוהר הקדוש שלא להתלבש לפני הנטילה. והנה גאון עוזנו רבנו יוסף חיים זיע"א, החמיר בזה בספרו בן איש חי, אבל בספרו עוד יוסף חי (תולדות אות י) חזר בו, וזה תוכן דבריו: "כתב במנחת אהרן, קודם נטילת ידים לא יגע במלבושיו, כדי שלא תשרה רוח רעה על בגדיו בנגעו בהם. עכ"ל המנחת אהרן. והנה אנו רואים שאין העולם נזהרים בזה, ובאמת שקשה להיזהר בכך, ונראה לי שאין לחוש לזה, יען כי הרוח רעה לא תשרה על כלי צמר ופשתן או כלי עץ וברזל, שאינה קופצת ממקומה שהיא בידים אלא על מאכל ומשקה, אבל אינה נעתקת לשרות על בגדים וכלים, שאם לא כן, תקשה לך איך לוקח הכלי עם מים לערות על ידיו, והלא כיון שנגעה ידו בכלי, שרתה עליו רוח רעה וגם המים שבתוכו נטמאו, ואיך מטהר בהם ידיו בנטילה? ועוד קשה, הלא בעל כורחו צריך האדם לגעת בכר ובשמיכה במיטתו, ולפי המנחת אהרן הרי רוח רעה שורה עליהם ויצטרכו רחיצה בכל יום. אלא ודאי שאין רוח רעה שורה על כלים ובגדים, ולכן אין העולם נזהרים בזה". (שו"ת יביע אומר ח"ה סימן א)

אשה הקמה בבוקר וצריכה להכין בדחיפות דייסה לתינוקה, ואי אפשר לה להמתין עד שתיטול ידיה, רשאית להכין את הדייסה קודם שתיטול ידיה, ובלבד שתקפיד שלא לגעת באוכל עצמו בשום אופן אלא בכף ובבקבוק וכיוצא.

הנכון לילך לבית הכסא קודם שיטול ידיו. ואם הוצרך לצרכים גדולים, יקנח במים כרגיל. ובצאתו מבית הכסא, יטול ידיו ויברך על נטילת ידים. כמבואר במגן אברהם (סימן ד סק"א). וכן נוהג מרן הראשון לציון שליט"א ליטול ידיו לאחר לבישת הבגדים והליכה לבית הכסא. (א שפה, שפז)

יש הנוהגים להכין מהערב מים בכלי על יד המיטה, כדי שמיד בקומם משנתם בבוקר יטלו את ידיהם, ואינם מברכים על נטילה זו, מאחר ואין גופם נקי וצריכים ללכת לבית הכסא, ולאחר שיוצאים מבית הכסא, נוטלים ידיהם שוב ומברכים על נטילת ידים. ויש מערערים על זה, מאחר ובשעה שנטל את ידיו בתחילה יצא ידי חובת הנטילה. ואף שלא ברך, אין זה גורע ממעשה המצוה, כי ברכות אינן מעכבות, נמצא שאינו יכול לברך על הנטילה השניה, שהרי פטור הוא בכלל מהנטילה. אלא אם כן נסמוך על הפוסקים שאינו חייב לברך על הנטילה מיד, אלא יכול לברכה בבית הכנסת יחד עם כל ברכות השחר כדלהלן, אבל כבר נשאל על מנהג זה הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סימן קד), וזה תוכן דבריו: אותן מדינות שהשליח צבור פותח בברכות השחר בבית הכנסת בברכת על נטילת ידים, אם יש בזה ברכה לבטלה. והשיב להם, בודאי ברכה לבטלה היא בלי ספק, ואף על פי שכבר נהגו, יש לבטל מנהגם, כי אין מנהג בדבר איסור. וכן כתבו בתשובות הגאונים, ספר המקצועות, רבנו חננאל, רבנו אברהם בן הרמב"ם ועוד. נמצא אפוא שחומרה זו אינה מומלצת לכל הדעות, ואדרבה עדיף להחמיר בספק ברכה לבטלה, מאשר להחמיר שלא להתלבש או ללכת לבית הכסא קודם נטילת ידים. וכן דעת המגן אברהם שכתב: ולי נראה שטוב לעשות צרכיו תחילה, כדי לברך אשר יצר תיכף לאחר השינה, כדי לצאת מן הספק, שיש אומרים שמברך אשר יצר על השינה, אף שלא עשה צרכיו, וכל שכן אם צריך לנקביו שאסור לו לברך. ע"כ. (א שמא, שפד)

לאחר שנטל ידיו וברך על הנטילה, יברך אשר יצר. ואת שאר ברכות השחר מאלוקי נשמה והלאה, רשאי לברך אחר כך בבית הכנסת (בית יוסף ס"ס ו). ואם אפשר, טוב שיהדר להסמיך את ברכת אלוקי נשמה לברכת אשר יצר. (משנ"ב ס"ק יב)

כתב מרן בשלחן ערוך (סימן ו סעיף ב): יש נוהגים להמתין לברך על נטילת ידיים עד בואם לבית הכנסת, ומסדרים אותו עם שאר הברכות. ובני ספרד לא נהגו כן. ע"כ. וכתב הרמ"א בדרכי משה (אות ד): "ואני בעצמי נוהג כמנהג בני ספרד".

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5