——–
ח. וגדולה מכך כתב המכתב מאליהו (ח"ג עמ' 52) דברים המבהילים על הרעיון, ונביאו בסגנונו המיוחד, עובדה יסודית היא שאין מחשבה בלי התענינות קודמת. כלומר השכל אינו פועל חושב ומנתח דברים, ללא שהלב חפץ בדבר ומעונין בו. ואת יסודו זה העמיד על ראיות, כי הקורא עתון במה עיניו עוצרות לקרוא את הכותרת בלבד, ובמה קורא הוא את התוכן לכל פרטיו, ובמה רואה רק את התמונות, הכל תלוי בנטית ליבו והתעניינותו, כי מה שהלב שלו בוחר להתעניין, מורה לשכל להתעמק שם ולחקור ולדעת את כל פרטיו ופרטי פרטיו. ומה שהלב שלו לא מתעניין, הרי שמדלג הוא והופך את הדף. וכן למשל מי שאינו מתענין באסיפת בולי דאר, לא יעלה על דעתו לחשוב בפרטיהם, ואילו אחרים כתבו ספרים שלמים אודותיהם. ומהו מקור ההתענינות, אין ספק היא תולדת הרצון [דהיינו החשק] ולהתעניינות ליבו יש שני צדדים, רצון חיובי, הוא יצר הטוב להטיב לעזור ולסייע. ומאידך רצון שלילי, הוא היצר הרע לעשות את ההיפך. נמצא שכל ענין שאדם דן עליו, הוא שאלה שהגיש הרצון אל השכל להחליט עליה, והשכל מעבד את הנתונים. ולא השכל הוא שמתעניין בדברים, ושוב מעבד את הנתונים.
והנה יש סוג של שאלות "טכניות", כלומר שכבר החלטנו על התכלית המבוקשת, ואנו דנים עתה רק על האמצעים שעל ידם נשיג אותה. כגון החלטנו לרכוש מוצר מסויים, בזה הרצון או הלב דורש מהשכל שיחפש רק את הפתרון היותר יעיל למעשה, ומניח את הדיונים לשכל לבחור את הנכון ביותר לפי שכלו. סוג זה כולל את רוב חשבונותינו המעשיים היום יומיים. וכל השאלות השייכות לטכניקה גרידא, שאלות של איך לעשות דבר זה, או איך להשיג דבר אחר, יוכל האדם לפתור בנקל, עליו רק לפתח את שכלו די צרכו.
אבל השאלות הקשות באמת הן בענינים שבהם עדיין האדם מסופק על עצם הענין אם טוב עבורו הוא או לא. ושאלות אלו קשות, מפני שההתענינות שהיא מגישה את השאלה, כבר נוטה לצד אחר. כגון המחפש בשלחן ערוך אם מותר לו לשחק שחמט בשבת, מסתמא רוצה לשחק. החוקר בדעתו אם מחוייב להתבזות ולפייס שוב את חברו העקשן, כבר נדע באיזה צד הוא רוצה יותר. וזהו הפשט השוחד יעור עיני חכמים, וכפי שאמרה הגמרא במסכת כתובות (קה ע"ב) אמר רבא מאי טעמא דשוחדא. [פירש"י, למה אסור ליטלו, לזכות את הזכאי.] כיון דקביל ליה שוחדא מיניה, איקרבא ליה דעתיה לגביה, והוי כגופיה, ואין אדם רואה חובה לעצמו. [כיון שקיבל שוחד ממנו, התקרבה דעתו לגביו, והוא כגופו, ואין אדם רואה חובה לעצמו.] עד כאן לשונו הגמרא. והרי לפנינו שהנגיעה והרצון הטבעי של האדם לצד אחד, מקלקלת את כושר שיפוט השכל, באופן שהשכל אינו מעלה על דעתו סברא הסותרת את נטייתו. והם הדברים האמורים, כי ההתענינות מעוררת את המחשבה, והיות והתעניינותו היא חס סטרית וחפצה בדבר מסויים, הרי שהשכל יחפש רק ראיות לצד זה, ואם יתקל בראיות הפוכות, לא ישים דעתו אליהם, ולא ירגיש בהם. ומעתה מובן שהרצון הטבעי לא יעורר סברא הסותרת את הרצון, אלא אדרבא תעלים אותה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5