ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–
טעם הקריאה – היתה תקופה שגזרה מלכות הרשעה על ישראל שלא יקראו בתורה, וכדי שלא תשתכח תקנת קריאת התורה, תקנו חז"ל לקרוא עשרים ואחד פסוקים בנביא, כנגד שבעת העולים לתורה שקורא כל אחד לפחות שלשה פסוקים [ורק אם הסתיים הענין בפחות מעשרים ואחד פסוקים, אין צריך לקרוא יותר, כמסודר בחומשים]. ונקרא שמה "הפטרה", לפי שנפטרו על ידה מקריאת התורה. (אבודרהם. שבת א שח)
ספר הפטרות מקלף – מצוה להדר לקרוא את ההפטרה מתוך ספר נביא שלם הכתוב בכתב יד על קלף, וכן נהגו רבים מבני אשכנז. ובית הכנסת שאין ידם משגת, ישתדלו לקרוא בספר הפטרות הכתוב בכתב יד על קלף. ואם גם זה אין ידם משגת, יקראו בתנ"ך מודפס. ואם אין להם תנ"ך, יקראו בחומשים המודפסים. (א שנג)
קריאה נכונה – העולה מפטיר, עליו להיות בקי בדקדוק ובטעמי ההפטרה כהוגן. ובבתי כנסת מתוקנים נותנים את הדעת על זה, ולא כל הרוצה לעלות מפטיר, עולה. וכן המנהג בבית הכנסת של מרן הראשון לציון שליט"א, שהרוצה לעלות מפטיר, שומע אותו הגבאי קודם לכן – אם קורא כהוגן, עולה, ואם לאו, אינו עולה.
עילוי נשמה – עליית מפטיר, יש בה תועלת לנשמת הנפטר יותר מעליית משלים, ובלבד שיקרא את ההפטרה כהוגן. אבל אם אינו בקי, יעלה משלים ויאמר קדיש. וטוב שיכבד בעליית מפטיר אדם אחר שיקרא כהוגן לעילוי נשמת הנפטר. (בא"ח. כן הורה מרן הראשון לציון שליט"א)
עלייה פעמיים לתורה – כהן שקנה עליית מפטיר, ולא היה כהן אחר מלבדו, והעלוהו לעליית כהן, רשאי לעלות גם מפטיר. והוא הדין ללוי או לישראל שעלה עלייה וקראוהו לעלייה נוספת כשישי או מפטיר, שרשאי לעלות [וכגון שלא נמצא מי שיודע לקרוא את ההפטרה כהוגן אלא הוא.] והטעם בזה, מפני שאין איסור לעלות פעמיים באותו ספר תורה, ורק בשני ספרים אין לאדם אחד לעלות, שמא יוציאו לעז על הספר הראשון ויאמרו שהוא פסול ולכך עלה שנית. וכן עשה מעשה מהרי"ל שעלה לוי וגם מפטיר, וכן נהג הגאון רבי נתן אדלר לעלות עליית "כהן" ועליית "מפטיר" בכל שבת. (כן כתבו הריב"ש, אליה רבה ועוד. שבת ב שכז)
עניית אמן – ספרדי העולה מפטיר, עונה "אמן" בסיום הברכות, וחותם כך: "ברוך אתה ה', מקדש השבת, אמן". והוא הדין בשאר הפטרות המועדים. ואמן זו, כדין 'אמן' שהספרדים עונים אחר ברכת "ישתבח" בשחרית או "השכיבנו" בערבית או "יהללוך" שבקריאת ההלל וכיוצא. ובני אשכנז, אינם עונים אמן זו. (סימן רטו סעיף א)
הדיבור אסור – כתב השולחן ערוך (סימן קמו ס"ג): "אסור לדבר כשהמפטיר קורא בנביא, כמו בספר תורה". ויקראו הציבור את ההפטרה בלחש עם העולה, ולא בקול רם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…