הנאה ממלאכת גוי

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–

לצורך עצמו – גוי שעשה מלאכה לצורך עצמו, כגון שהדליק את האור, מותר לישראל ליהנות ולקרוא לאור זה, כיון שעשה לעצמו. ואולם בדברי מאכל, כגון שאפה פת לעצמו, אין לישראל לאכול מזה אלא רק לצורך מצוה כסעודת שבת. לפי שבדברי מאכל, אדם להוט יותר, ויש חשש שיאמר לגוי שיעשה כן בשבת אחרת. (סי' שכה ס"ד ומשנ"ב)

לצורך עצמו וישראל – גם אם עשה הגוי את המלאכה לצורכו ולצורך הישראל, מותר ליהנות ממנה. למשל: בית הארחה שהמלצרים בו הם גויים, וארע בו קצר חשמלי בליל שבת וכבו האורות, מותר ליהנות מהתיקון שנעשה על ידי המלצר הגוי, כיון שגם הוא נהנה מהאור, שלא נוח לו לאכול ולהגיש בחושך. (שבת ג תלד)

לצורך ישראל – גוי שעשה מעצמו מלאכה האסורה מן התורה לצורך ישראל, אסור ליהנות ממנה בשבת, מחשש שמא בפעם אחרת יאמר לגוי לעשות לו מלאכה. אבל אם עשה הגוי מעצמו מלאכה האסורה מדרבנן – אזי רק לאותו אדם שבשבילו נעשתה המלאכה, אסור ליהנות ממנה. אבל לאחרים, מותר. (שבת ג תלב)

במקום מצוה – אף שאם גוי הדליק אור לצורך ישראל, אסור ליהנות מאורו, מכל מקום לצורך מצוה, כתפילה ולימוד תורה, מותר. כיון שמצוות לא ניתנו כדי ליהנות בהם את הגוף. ואף שהלומד תורה ומקיים מצוות כהוגן, אי אפשר שלא יתמלא שמחה, כמו שנאמר (תהילים יט ט): "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב"? מכל מקום אין זו הנאת הגוף אלא שמחת הנפש. ואין לחשוש שמא יאמר פעם אחרת לגוי להדליק, כי לא חוששים שיעשה מצוה הבאה בעבירה. { אור זרוע, [העיטור], שם אריה, אמרי בינה, רב פעלים, השיב משה, עמודי אש, מהרש"ם, מהרש"ג, כתב סופר, הר"ן מרופשיץ, תרשיש שהם, כרם שלמה קוטלר, שמירת שבת כהלכתה, נשמת שבת. (שבת ג תלז)}

תוספת הנאה – גוי שעשה מלאכה לצורך ישראל, אך יכול היה הישראל להסתדר גם בלי מלאכת הגוי, מותר ליהנות ממלאכתו, אף אם היא מלאכה האסורה מן התורה. ובאופן שכזה, מותר אף לרמוז לגוי בעקיפין שיעשה את המלאכה, אך לא ברמז של ציווי. למשל: אם היה אור חלש בחדר ואפשר לקרוא לאורו בדוחק, מותר לרמוז לגוי שיבין מאליו להדליק אור נוסף, כגון שיאמר: "קשה לקרוא לאור זה", ויבין הגוי וידליק אור נוסף. (שבת ג תלה)

כתב בכנסת הגדולה: מורי ורבי המהרי"ט [רבנו יוסף טרני] כשהיה צריך לעיין בספר בליל שבת, ופעמים שהנר לא האיר יפה, היה אומר בפני שפחתו: "הנר הזה אינו מאיר", והשפחה היתה מבינה מה כוונתו, והיתה באה וחותכת את ראש הפתילה, ואז היה מעיין בספר במקום שהיה חפץ. ואף על פי שגוי שהדליק נר לצורך ישראל, אסור ליהנות מאורו? מכל מקום כיון שהיה יכול לקרוא לאור הנר בדוחק בלי הסרת הפחם, מותר לקרוא לאורו אף לאחר הסרת הפחם. ואולם אין לרמוז בדרך ציווי, כגון שיאמר לו: "קנח חוטמך", והוא יבין לקנח את הפתילה. { וכן פסקו יד אהרן, כסא אליהו ישראל, חיי אדם, פרי מגדים, תפארת ישראל, גדולות אלישע, ערוך השלחן, שמירת שבת כהלכתה ועוד. (שבת ג תלה)}

אם הדליק הגוי את האור בחדר מדרגות לצורך ישראל, כיון שאף לולא הדלקת הגוי יכול היה הישראל לעלות, מותר לו לעלות לאור זה. אך לא יעשה פעולות שלא יכול היה לעשותן בחושך, כגון לדלג במדרגות או לקרוא או להסתכל בשעון.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5