"בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–

מלאכה שדרוש זמן לעשותה כאפיה ובישול, ועשאה הגוי בשבת לצורך ישראל, אסור לישראל ליהנות מהפת [אף באופן שאין בעיה של פת גויים] והתבשיל [אף באופן שאין בעיה של בישולי גויים] עד מוצאי שבת לאחר שיעבור זמן שבו ניתן לאפות הפת ולבשל התבשיל. ושיעור זמן זה נקרא בלשון חז"ל: "בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ", דהיינו שימתין כדי הזמן שעושים דבר זה. והטעם שהחמירו כן, כדי שלא יתרגל לומר לגוי שיעשה לו מלאכות בשבת כדי לחסוך זמן למוצאי שבת, לכן קנסוהו שלא יהנה מהם מיד בצאת השבת, כך שלא הרוויח כלום ממעשיו של הגוי בשבת. (ב שא)

"אבוא עימך רק אם תצטרף אלי ברגל… ולא תסע אפילו עם נהג גוי!"

באחת ממסעותיו של רבי משה פרדו זצ"ל לביסוס מוסדות "אור החיים", הגיע לברזיל. אחד מגדולי התורמים הפציר בו שיתארח בביתו לסעודות השבת, והסכים. נדברו שיפגשו בבית הכנסת, לאחר התפילה. ברם לאחרי התפילה נעלם המארח. נבוך רבי משה ויצא מבית הכנסת. פתאום עצרה על ידו מכונית הדורה, והעשיר קרא לו מירכתיה: "הרב פרדו, בכבוד"… החוויר רבי משה: "שבת היום!". והעשיר ענה בזחיחות: "זה בסדר, הנהג גוי"… "אסור באיסור חמור!" קבע רבי משה נחרצות. "עשה כרצונך", הסכים העשיר ברוחב לב. "אבל הדרך רגלי רחוקה. נחכה לך"… "אל תחכו", אמר רבי משה, "איני בא!". "אבל אשתי טרחה והכינה, אסור לפגוע בה!" מחה העשיר. אמר לו רבי משה: "אבוא עימך רק אם תצטרף אלי ברגל, ותבטיחני שמעתה ואילך תשמור שבת כהלכתה ולא תסע אפילו עם נהג גוי!" העשיר לא הסכים, ורבי משה פנה לצד שכנגד לשוב לחדרו החשוך באכסניה. תמיד היו עמו בקבוק יין, מצות ושימורי דגים, לכל מקרה. עתה ינצלם לסעודת השבת.

כצפוי, היה החדר חשוך. לפתע הואר: שכן יצא גוי מחדרו הסמוך למרפסת, והדליק להנאתו את האור. מיד קידש רבי משה בשמחה עצומה, אכל ושר זמירות שבת. כשסיים את ברכת המזון, בו בזמן כיבה הגוי את האור ופנה לשוב לחדרו.

לאחר השבת התקשר העשיר. הביע את הערכתו לעמידתו של רבי משה על עקרונותיו, וביקש לפצותו בתרומה ביד רחבה על שמחת השבת שהופרה. אמר לו רבי משה: "שמחת השבת שלי היתה מושלמת. בביתך אין השבת שמחה, מצטערת היא על חילולה… ואינך צריך לפצותני. גם אם תרצה לא אקח, כי אינני נוטל כסף להחזקת המוסד הקדוש ממחללי שבת!" עתה הבטיח העשיר לשמור את השבת כהלכתה, כדי שיוכל להמשיך לזכות ולתרום. (מעיין השבוע שמות תקנב) {

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5