המלך המשפט

——–

בברכת 'השיבה שופטינו' שבעמידה, תקנו רבותינו בעשרת ימי תשובה שלא לחתום 'מלך אוהב צדקה ומשפט', אלא 'המלך המשפט'. ואם טעה וחתם 'מלך אוהב צדקה ומשפט', אם נזכר בתוך כדי דיבור ותיקן מיד 'המלך המשפט', יצא ידי חובתו. אבל אם נזכר לאחר כדי דבור, חוזר לתחילת ברכת 'השיבה שופטינו' וחותם 'המלך המשפט' וממשיך משם והלאה על הסדר. ואפילו אם נזכר בהמשך התפלה, כגון באמצע 'אלוקי נצור', חוזר לתחילת ברכת 'השיבה', וממשיך משם והלאה על הסדר. ומכל מקום אם סיים לומר 'אלוקי נצור' ובא לפסוע שלוש פסיעות של 'עושה שלום', ונזכר שלא חתם כהוגן, חוזר לראש התפילה ומתפלל שוב. והוא הדין כשהוא מסופק אם חתם 'המלך המשפט' או לא, שאנו אומרים שמסתמא אמר כהרגל לשונו בכל השנה ולא חתם 'המלך המשפט'. ואולם טוב שבכל מקרה שהוא חוזר להתפלל, שיעשה תנאי של נדבה קודם שיתחיל להתפלל, ויאמר כך: "אם אני חייב לחזור ולהתפלל, תהא תפלה זו תפלת חובה. ואם אינני חייב לחזור ולהתפלל, תהא תפלה זו תפלת נדבה". והנכון שגם בני אשכנז ינהגו כן לחזור בתנאי של נדבה.

ואע"פ שגם עתה שטעה ואמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט', הרי הזכיר 'מלך', מכל מקום הבדל משמעותי יש ביניהם, כי 'מלך אוהב צדקה ומשפט', משמעותו שהוא אוהב שברואיו יתנהגו בצדק ומשפט, אבל 'המלך המשפט' משמע שה' יתברך בעצמו שופט את העולם. (רבנו מנוח, שיבולי הלקט) וכן פסקו רוב הראשונים שצריך לחזור, ומהם: הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, רבנו סעדיה גאון, מחזור ויטרי, המאירי, הרמב"ן, הרא"ה, הריטב"א, מהר"ם מרוטנבורג, ארחות חיים, הכל בו, מהר"ם ריקאנטי, ועוד. וכן פסקו מרן השלחן ערוך (סימן תקפב סעיף א) ורוב רבותינו האחרונים, ומהם: הפרי חדש, מטה יהודה עייאש, החיד"א בברכי יוסף, נהר שלום, מאמר מרדכי, תפלה לדוד, הראשל"צ פרי האדמה, שלמי ציבור, מעשה רוקח, בית דוד, מכתב שלמה, זכור לאברהם, בני חיי, בן ידיד, קדשי דוד, הגאון רבי משה זכות, זכור ליצחק הררי, מחזה אברהם די בוטון, משחא דרבוותא, פתח הדביר, קמח סולת, בית עובד, ארץ חיים, פקודת אלעזר, רבי חיים פלאג'י, שדי חמד, מכתב לחזקיהו, ישיב משה, ועוד. וכן פשט המנהג בארץ ישראל כמו שהעידו בגודלם שער המִפְקד, ברכת יוסף ידיד, ברית כהונה, ועוד. והגאון בעל שו"ת זרע דוד כשנודע לו שאחד מתלמידיו הורה שלא לחזור מטעם ספק ברכות להקל, גער בו ומיחה בידו והודיעו שכבר פשט המנהג להורות כדעת מרן, ובמקום מנהג לא אומרים ספק ברכות להקל. ובלאו הכי, הרי מבואר בירושלמי וכן נפסק להלכה, שהמסופק באיזו ברכה הוא נמצא בעמידה, צריך לחזור לאותה ברכה שברור לו שאמרה וממשיך משם והלאה על הסדר. ומבואר שלא אומרים ספק ברכות להקל בעמידה. והטעם בזה, מכיון שהרי אם חיסר אפילו ברכה אחת בעמידה, לא יצא ידי חובת התפילה, וכל ברכותיו לבטלה, לכן עדיף לחזור מספק, ואז יוכל להמשיך בברכות התפילה ללא חשש, וגם יצא ידי חובת תפילה, מאשר שימשיך להתפלל וכל הברכות כולם ספק ברכות לבטלה, ושמא לא יצא ידי חובת התפלה. וכמו שכתבו הגאונים הנודע ביהודה, רבי אריה צבי פרומר, מנחת יצחק ועוד. ולפי זה נמצא שגם מי שלא אמר 'המלך המשפט', כיון שלפי סברת רוב הראשונים ומרן השלחן ערוך, כל ברכותיו שיאמר מברכת 'מלך אוהב צדקה ומשפט' והלאה הם ברכות לבטלה, וגם כל הברכות שאמר קודם לכן, הם ברכות לבטלה למפרע, אם כן לא שייך לומר כאן ספק ברכות להקל. ומעתה אף לבני אשכנז שפסק הרמ"א (סימן קיח) שאינו חוזר, הנכון הוא שיחזרו בתנאי של נדבה. וכן כתב הט"ז (שם) שכיון שבמקום ספק, אנו פוסקים שחוזר ומתפלל בתנאי של נדבה, כל שכן במקרה זה שדעת רוב ככל הפוסקים שצריך לחזור ולהתפלל, שיש לפסוק שיחזור בתנאי של נדבה. וכן פסקו כמה מגאוני אשכנז ומהם: הגאון יעב"ץ במור וקציעה, הגאון ישועות יעקב, הגאון רבנו זלמן, שו"ת מים רבים, ועוד. וגדולה מזו כתב הגאון באר משה (ח"ז דף שיג עמוד ד), שהאשכנזים תושבי ארץ ישראל שטעו לומר 'מלך אוהב צדקה ומשפט', "חייבים" לחזור לתחילת ברכת 'השיבה'. עי"ש. לכן הטוב ביותר לחזור בתנאי של נדבה ויוצאים יד"ח לכל הדעות. (קצג)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
ארבע התעניות ובין המצרים

בהלכה ובאגדה
שער האגדה תמוז התש"ע, שער ההלכה סיוון תשע"ג

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5