ד. כדלים וכרשים דפקנו דלתיך

——–

זה מה שיש להתבונן במה ששייך לברכות ההודאה. וכמו כן יש להתבונן במה ששייך לברכות הבקשה כחונן הדעת, רפואה, פרנסה וכדומה.

נצייר לעצמנו אדם בריא ושלם, גיבור בכוחו כשמשון הגיבור, נכנס הוא לרופא ומבקש רפואה לעצמו, שואלו הרופא: מה כואב לך? עונה הוא: לא כואב לי כלום, שוב שואלו הרופא: אולי חש אתה באיזה צער נפשי מסויים ולכן באת אלי? אומר הוא: לא, אדוני הרופא, הנני בריא ושלם בגופי ובנפשי ובכ"ז רוצה אני רפואה. הרי אחד שכזה ייחשב לשוטה שנשתבשה עליו דעתו.

וכמו כן נצייר לעצמנו עשיר מופלג משופע בנכסים לרוב, ניגש הוא לגמ"ח ומבקש תמיכה. שואלו בעל הגמ"ח: הינך נצרך ונזקק? עונה לו: לא, ב"ה יש לי הכל בכל מכל, ובכ"ז מבקש הנני תמיכה. הלא לשוטה ייחשב.

נתבונן למי תיקנו אנשי כנסת הגדולה לומר בכל יום ג' פעמים ברכת "רפאנו", לחולה המוכה מכף רגלו ועד קודקודו בלבד?! והלא ברכה זו נתקנה גם לגיבור שבגיבורים כשמשון הגיבור, גם הוא מחוייב לעמוד כחולה ושבור ולבקש בלב נשבר: "והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו".

למי נתקנה ברכת הפרנסה "ברכנו בכל מעשה ידינו", לעני המחזר אחר פת לחם בלבד?! הלא גם לעשיר מופלג, גם הוא מחוייב לעמוד בתפילה לפני בורא עולם ולבקש על נפשו פרנסה ולחם לאכול.

למי נתקנה ברכת "חונן הדעת", וכי רק לטיפש שבטיפשים החסר דעה והשכל בלבד?! הלא גם לחכם כשלמה המלך ע"ה גם הוא חייב לעמוד כעני ולבקש "וחננו מאתך חכמה בינה ודעת".

והתשובה היא, כיון שאנו אין לנו משלנו כלום, כל מה שיש לנו: חכמה, גבורה, עושר, זה אינו אלא פקדון והשאלה שהשאילנו והפקיד הבורא אצלנו, א"כ אחר שאנו מצידנו חסרים וריקים מכל, וטובתו היא מתמדת בהשפעתה עלינו מחדש בכל רגע ורגע ממש, א"כ מחובתנו לבוא כעניים חסרי דעה, חסרי גבורה ופרנסה, ולבקש על נפשנו שימשיך הבורא לקיים אצלנו את חכמתנו, גבורתנו וממוננו כעבדים שאין להם משלהם כלום, הנושאים עיניהם לאדוניהם שיחונם לתת להם משלו בכל עת ובכל פרט ולו הזעיר ביותר. וזה פשוט, שהרי בהסרת הקב"ה השגחתו מהאדם, ברגע קטון תאבד חכמתו ושפיות דעתו, וברגע קטן תוסר שלוותו ותטרף עליו שעתו, וכמו כן בריאותו וקריסת מעמדו בתפקידו ובפרנסתו, א"כ הרי שהכל בהשאלה והפקדה אצלנו, ואיננו בעלים על כלום.

אדם המתפרנס באמצעות מלאכה שעושה, או ששכיר הוא אצל מעביד ובכך משיג את לחמו שהוא בעצם זה שיגע עליו להשיגו, הרי עבד וטרח הוא והרויח ממון בזיעת אפו ולבסוף קנה את צרכיו במאכל ובלבוש, חייב הוא לברך ולהודות לה' באותו נוסח ברכה כמו אחד שקיבל צרכיו בדרך נס, כישראל במדבר, ולהודות לה', באופן שיחוש שאין שום התערבות של שום גורם להשיג את מה שהשיג מלבד הקב"ה, והראיה "שכל האוכל בלא ברכה מעל", דהיינו גזל את הקב"ה, ואף שהלא הוא זה שעבד טרח והזיע להשיג את מאכלו, עם כל זה כשאינו מברך נחשב הוא לגזלן שגזל את הקב"ה, והטעם הוא היות ומחובתנו להאמין שאנו כעבדים שאין לנו משלנו כלום, וכל אשר לנו הוא אינו מכוחנו אלא מכוחו שהוא הנותן לנו כח לעשות חיל, והכל מתחיל ונגמר ממנו.

ואף שלעין נראה כאילו ואנו עשינו והשגנו, עלינו לזכור מאין ההתחלה והכח הראשוני להשגת המושג, הלא רק מחסדו וכוחו עלינו, וכן לאחר מכן בכל רגע ורגע השפעת חיותו יתברך עלינו, עצם הרצון בחיים, הרצון והחן באופני עסקינו שימצא חן בעינינו להשיג לחמנו באופן שרוצה הא-ל שנשיגהו, הלא הכל הוא בהשגחה תמידית.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5