ג. למה דומה המתכבד במעלותיו

——–

נסביר זאת בדרך משל, אדם עשיר ונדיב גדול מינה גבאי והפקידו על מתן צדקה לעניים, ומידי פעם היה נותן בידו של הגבאי סכומי כסף גדולים ומכובדים על מנת לחלקם לעניים, אותו גבאי אומנם היה נאמן בחלוקת הכסף אלא שהיה גונב דעת הבריות לחשוב שהוא העשיר והוא בעל המאה הנותן מכיסו צדקה ביד רחבה לעניים.

והנה באחד הימים שנזדמן העשיר לביתו של הגבאי ליתן בידו כסף לעניי העיר, בהיותם יושבים נכנס עני אחד שמתפרנס ממתת ידו של הגבאי, וכאמור מבלי לדעת שאותו גבאי מקבל כסף מהעשיר, וכמובן שכלל לא הכיר אותו עני את העשיר כלל, ומתוך שלא ידע שהכסף שניתן לו מהגבאי הוא דרך העשיר אלא חשב שהגבאי הוא הנדיב שתורם מעצמו, מיד פתח בדברי שבח ותהילה לרוב, ושיבח את הגבאי, באומרו לעשיר היושב לצידו: הנך יודע מי הוא זה האיש שהנך זוכה לישב בקרבתו ולשוחח עמו, הלא הוא הנדיב הגדול והדגול, יש לו לב רחב, מרחם הוא על הבריות, כמה ניזונים ממנו, ועוד שבחים לאין שיעור. הלא ודאי שאותו גבאי כששומע שבחים הללו, בוש ונכלם הוא, בהיותו יושב לצד העשיר שממנו כל הכסף ואילו הוא לא נותן משלו כלום, ולא עוד אלא גם שהוא מקבל משכורת מהעשיר על היותו מחלק כספי הצדקה, והוא עצמו ניזון מחסדיו של העשיר, והנה כל השבחים והתוארים עוברים אליו במקום לעשיר היושב לצידו, והנה עתה נתפס בקלקלתו להיות גונב דעת העניים שכאילו והוא הגביר המפרנסם, ומילא, אם היה יושב אותו גבאי לבדו ושומע שבחיו, אפשר עוד שהיה נהנה מהם ואף שאין מגיע לו שום שבח ותהילה, אולם כששומע הוא שבחו בפני העשיר בוש ונכלם הוא.

וכמו כן אם יבזהו עני אחר בפני העשיר על שאינו תומך בו – כמו כן לא ירגיש בזיון, אחר שאין הדבר תלוי בו כלל, וכי הוא תלוי לפי הוראות העשיר וכפי שהעשיר מקציב לו כך ביכולתו לחלק לנצרכים, וא"כ כל התלונות והבזיונות לא פוגעים בו אחר שהינו אינו אלא שליח.

ואפשר עוד לומר בדרך משל נוסף, למה דומה הדבר? לאדם שבא ומשבח תלמיד חכם בפני רבו, שאותו רבו הוא גדול הדור, ובפני אותו גדול – מתעלם הוא ממציאותו של הגדול ומשבח את התלמיד בשבחים ותוארים, הלא ודאי שאותו תלמיד יבוש ויכלם מאותו כבוד, אחר שרבו לפניו, וכל חכמתו מרבו.

ואם נעמיק ביותר, הרי שדומה המתכבד במעלותיו למקרה מביש ביותר, והוא לתלמיד חכם שנשאל שאלה מסובכת מצאן מרעיתו, הלך אותו ת"ח ושאל שאלה זו לרבו בהיות גדול בתורה למאד, רבו ענה לו תשובה חריפה ומפוכחת למאד, אותו תלמיד חכם השיב תשובה זו לצאן מרעיתו, כאילו והיא יצאה מחכמתו שלו, ולא אמר להם שהוא מרבו, לימים נזדמן אותו ת"ח לישב עם רבו בצוותא, ובאו מאותה קהילה כמה אנשים ושיבחו לאותו רב על אודות תלמידו כמה כוחו רב לו בתורה, וסיפרו לו ענין התירוץ החריף שהשיב להם על אותה קושיא, הלא ישפך דמו באותו רגע, אחר שתירוץ זה הוא מרבו היושב לפניו, והוא במקום לומר דבר בשם אומרו נטל הכבוד לעצמו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5