——–
כתב הטור בירך ואח"כ הביאוהו לפניו צריך לברך פעם אחרת אבל מי שבירך על פירות שלפניו ואח"כ הביאו לו יותר מאותו המין א"צ לברך אע"פ שלא היו לפניו כשבירך. וכתב הב"י שלאו דווקא הביאו לו אותו המין ממש אלא אפילו שלא מאותו המין אלא שהוא מאותו ברכה לא צריך לחזור ולברך. והמקור לדין זה ממה שכתב הרשב"א גבי דברים הבאים בסעודה בשם ה"ר זרחיה בעל המאור שלפרוש רש"י רב פפא שאמר שדברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אינם טעונים ברכה, בא לחדש שהייתי חושב שכל הדין של עיקר שפוטר את הטפל זה דווקא אם הטפל מונח לפניו, קמ"ל אפילו שהטפל אינו לפניו נפטר בברכת העיקר שהיא הפת. ומכאן לומד הב"י ראיה לכל דבר הנפטר בברכת חברו, אפילו שאינו נמצא לפניו נפטר בברכה, וכן כתב ה"ר מנוח שכן משמע מירושלמי באמת המים דבסמוך, וכדאמרינן בגמ' נא: כולה נבגא דברכתא היא. וכן כתב בספר אוהל מועד. (לכאורה יש לדחות הראיה מאמת המים כמו שחילק הב"י לעיל דשאני הכא שאפשר שלא יביאו לו אבל המים סופן לבא. וכן הראיה מנבגא דברכתא לכאורה שם מיירי בפשטות שהנבגא ששלח לילתא היתה מונחת לפניו, משא"כ הכא שבא ממקום אחר).
וכתב עוד הב"י ועיין במה שכתבתי בסימן קעט' בשם הכל בו, ושם כתב הכל בו שצריך לברך על כל פרי שמביאים לפניו מפני היסח הדעת, והגיה רבנו פרץ שהאורח לא צריך לחזור ולברך שתלוי בדעת בעל הבית ולא מסיח דעתו. ואחר זה הביא הב"י את דברי הטור בסימן זה שאין צריך לחזור ולברך וכתב וכבר כתבתי בסימן קעז' שנראים דברי רבנו, (ומשמע שבא לומר שגם בלא אורח לא הוי היסח הדעת ולא מברך על מה שמביאים שוב לפניו). עוד כתב הב"י לעיל סעי' ב' בשם הרשב"א שאם היה אוכל תפוחים ובירך עליהם ואחר כך הביאו לפניו אגוזים אם התפוחים חביבים לו יותר פוטר את האגוזים בגררת ברכת התפוחים אבל אם אינם חביבים אינם פוטרים את האגוזים אלא אם כן נתכוין להם מתחלה ע"כ:
וכ"פ מרן אבל מי שברך על פירות שלפניו ואחר כך הביאו לו יותר מאותו המין, או ממין אחר שברכתו כברכת הראשון, אינו צריך לברך. הגה: וטוב ליזהר לכתחלה להיות דעתו על כל מה שיביאו לו (בית יוסף טור י"ד סימן י"ט).
וכתב המ"ב (ס"ק כ') שאפילו אכל הפרי הראשון לא צריך לברך שנית על מה שיביאו לו. עוד כתב שאפילו לא היתה דעתו בשעת ברכה לאכול מה שיביאו לו לא חוזר ומברך שדרך האדם להכנס מאכילה קטנה לאכילה גדולה, רק אם הסכים בדעתו לא לאכול עוד או מתחילה היתה דעתו בהדיא רק על הפירות שהיו לפניו צריך לחזור ולברך.
עוד כתב (ס"ק כא') שאם ברך על דגים והביאו לו שכר שהוא מין אחר לגמרי צריך לברך שוב על השכר ולא נפטרים בסתמא אלא אם כן כיון דעתו עליהם בהדיא או שהיו מונחים לפניו. (אולם בחזו"ע עמוד קעט' כתב שגם בשני מינים שונים לגמרי כשכר ודגים לא חוזר ומברך. וכ"כ בהלכה ברורה אות כד').
עוד כתב (ס"ק כב') שיש אחרונים שחולקים על מרן ולדעתם רק אם הוא אותו מין ממש פוטר בסתמא, ואם הוא מין אחר אם עדיין יש לפניו המין הראשון שבירך עליו לא צריך לברך, ואם גמר המין הראשון צריך לחזור ולברך, אלא אם כן קבע עצמו לאכילת פירות אף שבירך בסתמא אינו מסיח דעתו ולא צריך לחזור ולברך. (ובחזו"ע עמוד קעח' כתב שאף שבירך בסתם ולא נשאר מהם לפניו והביאו לו מין פרי אחר מאותה ברכה לא יברך עליו, שסב"ל. וכ"כ בהלכה ברורה אות כד').
עוד כתב (ס"ק כג') על מה שכתב הרמ"א שטוב ליזהר לכתחילה שיהא דעתו על כל מה שיביאו לו, כיון שיש מן הפוסקים שסוברים דבסתמא לא מהני בכל גווני אא"כ היו לפניו בשעת ברכה אבל בלא"ה בעינן שיהיה דעתו על כל מה שיביאו לו אחר כך.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5