——–
כתב הטור ובשבת מוסיפין וביום השבת שני כבשים וגו' ונוהגין באשכנז לקרות בר"ח ובראשי חדשיכם ובעל המנהיג השיב על המנהג מפני שאין נכון להזכיר קרבן מוסף עם תמיד של שחר. ואינו קשה שמוסף זמנו כל היום: וכתב ב"י זה לשון המנהיג (דיני תפלה סי' טו) ואשר כתב רב עמרם לשבת וביום השבת לראש חודש ובראשי חדשיכם וכן מנהג פרובינצה וספרד, לא יתכן דהיאך נזכיר קרבן המוספין קודם לתמיד השחר ועל מקומן הן נזכרין במוסף וצא ולמד משעירי הרגלים שאינן נזכרין כי אם בתפלת המוסף בלבד עכ"ל. ורבינו טען עליו על הטעם הראשון שמוסף זמנו כל היום ואינה טענה שאע"פ שזמנו כל היום מכל מקום לכתחלה צריך להקדים של שחר למוספין ועל מה שכתב המנהיג וצא ולמד משעירי הרגלים יש לומר דשאני מוספי הרגלים שגם בתפלת המוספין אין אומרים אותן מפני שאין רגילים בהם ויבואו לטעות. (כוונתו שהמנהיג הוכיח כמו שברגלים לא מוסיפים בבוקר לפרשת התמיד את פרשת קורבנות החג והטעם כיון שאומרים אותם בתפילת מוסף כך גם לא נאמר מוספי שבת ור"ח כיון שאנו אומרים אותם בתפילת מוסף, וזה דחה הב"י מה שאין אומרים ברגלים את פסוקי המוספים לא משום שאומרים אותם במוסף שגם במוסף לא אומרים אותם והטעם כיון שלא רגילים בהם ויבואו לטעות בהם, אבל בשבת ור"ח שרגילים בהם אומרים אותם גם אחר התמיד וגם בתפילת מוסף). ובכלבו (סי' ב) כתוב שאין מוסיפין בראש חודש פרשת ובראשי חדשיכם ולא במועד פרשת המועד לפי שקורין אותה בתורה אבל פרשת התמיד שאין קורין אותה בתורה שאין בכל יום ספר תורה ולא מוסף שבת לפי שאין בו אלא שני פסוקים לכך נהגו לאמרם בכל יום ופרשת שבת בכל שבת עכ"ל וכן נהגו:
וכ"פ מרן בשבת אומרים אצל פרשת התמיד (במדבר כח, א – ח) פסוקי מוסף דשבת (במדבר כח, ט – י) אבל לא בר"ח וי"ט, מפני שקורין בתורה בפסוקי מוסף. {הגה: וי"א שמזכירין גם מוסף ר"ח, (במדבר כח, יא – טו) וכן נוהגין, כדי לפרסם שהוא ראש חודש וכן הוא לקמן סי' תכ"א (טור)} .
(ובהלכה ברורה אות ב' מנהג הספרדים שלא מזכירים פסוקי קרבן מוסף לא בשבת ולא בראש חודש ומועדים).
וכתב המ"ב (ס"ק ו') מה שכתב הרמ"א כדי לפרסם שהוא ר"ח מזכירים אצל פרשת התמיד פסוקי ר"ח, אבל יו"ט אין צריכין לפרסם שכבר הוא מפורסם מאתמול. אבל שבת אע"פ שהוא מפורסם אומרים אותה בשחרית שהרי אין יכולין לקרותה בתורה מפני שאין בה אלא שני פסוקים כמו שיתבאר בסימן רפ"ג:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5