——–
כתב הטור וכתבו בשם הרב רבי יונה שאמר בשם רבותיו שאם נכנס בשעה שש"צ מתחיל יוצר אור ואין לו שהות לומר אפילו תהלה לדוד טוב הוא שיקרא ק"ש בברכותיה ויתפלל עם הצבור ואח"כ יקרא פסוקי דזמרה עם הברכות שלפניהם ושל אחריהם לפי שהתפלה רצויה ומקובלת עם הצבור: וכתב הב"י ומה שכתב רב נטרונאי ולא יאמר אותם אחר תפלה כל עיקר היינו דוקא בברכה לפניהם ולאחריהם אבל בלא ברכות יכול לאמרם ולואי דלימרינהו כוליה יומא. וכן כתב הרשב"א בתשובה. ולא כדברי האגור שכתב שגם לרב נטרונאי אם לא אומר הזמירות כלל קודם התפילה יאמרם לאחר התפילה בברכות. וכתב הרשב"א אנו נוהגים כדברי הגאונים שקבלתם תורה. וכתב הב"י וכן ראוי לנהוג דכיון דספק במידי דברכות הוא יש לחוש דילמא קיימא לן כדברי הגאונים ונמצא מברך ברכה לבטלה: עוד כתב הב"י כתב מהר"י אבוהב דלדברי כולם הברכות שאנו מברכין בבקר יכול לאמרם אחר תפלתו: והרשב"א (חי' ברכות יא: ד"ה השכים) נסתפק אם יכול לברך ברכת התורה אחר אהבה רבה מאחר שאמרו שנפטר באהבה רבה מברכת התורה והנה לדעת רבותינו הצרפתים שכתבו שזו פוטרת כל היום מה שאין כן באהבה רבה יש לברך אותה עכ"ל. וכבר כתבתי זה בסימן מ"ז . (וע"ש בסעי' ח' מה שכתבנו שצדדי הספק אם מה שקורא ק"ש נחשב ללימוד. ומרן לא פשט ספק זה. ולדעת המ"ב אם לא למד תיכף חוזר ומברך ברכות התורה. ובבירור הלכה שם אות ט' כתב דאמרינן סב"ל).
וכ"פ מרן ואם כבר התחילו הצבור יוצר, ואין שהות לומר פסוקי דזמרה אפי' בדילוג, יקרא ק"ש וברכותיה עם הציבור ויתפלל עמהם, ואחר כך יקרא כל פסוקי דזמרה בלא ברכה שלפניהם ולא של אחריהם. {הגה: ומכל מקום יאמר כל הברכות שמחויב לברך בבקר (כל בו וב"י בשם מהרי"א כמו שנתבאר סימן מ"ו ומ"ז).}
וכתב המ"ב (ס"ק ו') ובתשובת משכנות יעקב האריך בזה והוכיח דברכת ב"ש וישתבח תקנה קדומה היא מימי התנאים, וע"כ מוטב להתפלל ביחידי משידלג לגמרי ברכת ב"ש וישתבח. (בהליכות עולם ח"א עמוד עד' ובהלכה ברורה אות ב' יתחיל יוצר אור ואחר תפילת שמונה עשרה יאמר כל פסוד"ז ולא יברך ברוך שאמר וישתבח בשם ומלכות).
עוד כתב (ס"ק ז') שאם איחר והגיע אחרי יוצר לא יתפלל הש"ע לבד עם הצבור דסמיכת גאולה לתפלה בשחרית עדיף מתפלה בצבור [ב"י וד"מ בסי' רל"ו]:
עוד כתב (ס"ק ט') אם לא אמר פסוד"ז קודם התפילה חייב לאומרם לאחר התפילה בלא ברכה. עוד כתב לענין ברכות התורה עיין בסימן מז' ס"ק יז' מה שכתבנו בשם הא"ר. (ושם כתב שלא יצא י"ח ברכות התורה אולם בבירור הלכה שם אות ט' כתב אם שכח לברך ברכות התורה וכבר התפלל שחרית ולא למד מיד אחר התפילה לא יברך שוב ברכות התורה, דסב"ל. ואם אפשר ישמע הברכות מאחר ויכוין לצאת י"ח). עוד כתב ואם לא ברך קודם והתחיל ברכת ק"ש יכוין בפירוש בברכת אהבה רבה לפטור ברכת התורה ויראה ללמוד תיכף לאחר התפלה ויצא בזה אליבא דכו"ע: ובביה"ל (ד"ה ומכל מקום) כתב שכונה נגדית דהיינו שלא לצאת י"ח ברכות התורה באהבת עולם לא יכול לכוין, שהרי ברכת אהבת עולם היא עצמה ברכת התורה, שנתקנה על ק"ש. עוד כתב במ"ב ולענין ברכת אלהי נשמה לדעת הפר"ח לא יברך כיון שיצא י"ח בברכת מחיה מתים. אבל לדעת הפמ"ג המאמ"ר השע"ת והגר"א, לא יצא וצריך לברך. (ובהלכה ברורה סימן מו אות כא' כתב דסב"ל ולא יברך). ומ"מ יותר טוב לכתחלה שיכוין בפירוש בברכת ונאמן אתה שאינו רוצה לפטור בזה ברכת אלוקי נשמה ואז לכו"ע יברכנה אחר התפלה. ובביה"ל (ד"ה ומכל מקום) כתב והרוצה לצאת ידי חובת שניהם נ"ל שיניח מעט לישן ביום ואז כשיתעורר משנתו יברך אלקי נשמה דהא הב"י בסימן רל"א כתב דהאגור בשם ר' יהודה משפירא כתב דהניעור משנתו של שינת היום צריך לברך אלקי נשמה וכ"כ בשיבולי לקט בשם רבינו שמחה והר"ר אביגדור כהן וכ"כ בספר התניא רק שהב"י סיים שם ע"ז ולא נהגו כן א"כ בכאן יש לעשות כן לכו"ע. וכ"כ בספר תורת אביגדור: (ולדידן נראה דעדיין אמרינן סב"ל).
עוד כתב (ס"ק י') שזמן ברכות השחר לכתחילה עד ארבע שעות, ובדיעבד עד חצות, והמיקל לסמוך על המאמ"ר והנהר שלום שזמנם הוא כל היום אם לא אמרם בבוקר, אין למחות בידו . (בהליכות עולם ח"א עמוד נה' ובהלכה ברורה סימן מו' אות יט' רשאי לברך ברכות השחר במשך כל שעות היום עד שקיעת החמה). ולדעת הגר"א אומרם אפילו בלילה וכתב המ"ב ונ"ל דאם חוטפתו שינה לכו"ע לא יכול תו לברך ברכת המעביר שינה. ובביה"ל (ד"ה כל הברכות) כתב שאם היה פטור מלברך בבוקר עד ארבע שעות כגון שהיה אונן לא יברך לאחר מכן ברכות השחר. חוץ משלא עשני גוי, עבד, ואשה, שמברך. (ובהלכה ברורה סימן מו' אות כב' כתב אפילו נמשך זמן אנינותו עד הלילה מברך ברכות השחר בלילה).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5