בהמשך – דברים הבאים בסעודה שלא מחמת הסעודה טעונים ברכה לפניהם ולא לאחריהם. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' שם ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם.

כתבו התוס' והרא"ש והטור דברים שלא באים מחמת הסעודה הם מיני פירות כגון תאנים וענבים, כיון שאינם כבשר ודגים ומיני מלוחים שבאים לעיקר הסעודה, צריכים ברכה לפניהם. אבל אין צריך לברך אחריהם שברכת המזון פוטרת כל מה שאכלו בתוך הסעודה.

וכ"פ מרן ואם הם דברים הבאים שלא מחמת הסעודה, דהיינו שאין דרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת, כגון: תאנים וענבים וכל מיני פירות, ( וע"ל סימן קס"ח סעיף ח'), אם אוכל אותם בלא פת, טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא אינה פוטרתן, דלאו מעיקר סעודה הם; ואינם טעונים ברכה לאחריהם, דכיון שבאו בתוך הסעודה ברהמ"ז פוטרתם.

וכתב המ"ב (ס"ק ד') שאם אוכל פירות מבושלים אם הוא לקינוח סעודה כמו קומפוט מברך עליהם. (ובילקו"י עמוד קצו' כתב שכן המנהג, ואם אפשר יברך על פרי אחר ויפטור פירות אלו). ואם הוא לא לקינוח אלא למזון וסעודה (כמו שמצוי בימינו באולמות שמבשלים פירות יבשים בסוכר, שנקרא טנזיה, והם מבושלים בפני עצמן ובאים כדי להניח על האורז להטעימו. ורוצה לאכול מהם מעט בלא אורז), נחלקו בזה האחרונים. ולכן לצאת ידי ספק יברך על פרי חי ויוציא את זה, ואם אין לו פרי חי, יאכל מעט מהם תחילה וסוף עם פת. (ובהלכה ברורה אות ז' כתב שאינו מברך עליהם אפילו אם אוכלם בלא פת ומכל מקום כדי לצאת ידי ספק טוב שיאכלם עם מעט פת). וכתב בביה"ל (ד"ה כגון תאנים) שנראה שאם בישל את הפירות עם תפוחי אדמה מסתברא שבא למזון ולהשביע ואין צריך להחמיר בזה לברך על פרי חי. (וקצת צ"ע מאי שנא ממה שמשמע במ"ב שאפילו נתבשל עם בשר להחמיר לברך על פרי חי. וכתב בהלכה ברורה אות ז' שאם נתבשל עם בשר אין לברך עליהם בתוך הסעודה).

כתב המ"ב (ס"ק ה') שאם אוכל בסעודה חזרת וקשואים ומלפפון חיים או צנון ובצל צריך לברך עליהם אם אוכלם בלא פת, ואם אוכלם עם בשר לא מברך עליהם שהם טפלים לבשר והבשר טפל ללחם. (וצ"ע קצת שהרי בימנו דברים אלו לא באים לקינוח אלא למזון ולשובע ומדוע יברך עליהם, חוץ ממלפפון חי שלפעמים בה לקינוח. שוב ראיתי בהלכה ברורה אות ה' שכתב שירקות שאין דרך לאוכלם בלא פת כמו בצל וכיוצא לא מברך עליהם. ושאר ירקות כמו מלפפון אם אוכלם בסוף הסעודה לתענוג מברך עליהם. ולענין הגלידה כתב באות יג' כיון שבאה לתענוג מברך עליה שאין ברכת המוציא פוטרתה, ורק אם ברך על היין לא יברך עליה ויניחנה עד אחר ברכת המזון, כיון שעל הצד שנחשבת שתיה ברכת הגפן פוטרת כל מיני משקים. ובילקו"י עמוד קצח כתב, שבכל אופן לא מברך על הגלידה שבתוך הסעודה, וראוי להניחה עד אחר ברכת המזון).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5