——–
כתב הטור מגמ' ברכות י: ולא לאכול ולא לשתות ואם עשה כן עליו הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גויך אל תקרי גויך אלא גאיך אחר שנתגאה זה מקבל עליו עול מלכות שמים. וכתב אבי העזרי שמותר לשתות מים דלא שייך בהו גאוה. וכתב הב"י מה שכתב שמותר לשתות מים כן כתבו הרא"ש והמרדכי והגהו"מ. וכתב בספר המצוות שאם הוא צמא הרבה שטוב יותר שישתה מים משיצטער בתפילתו. וכתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל דלדעת אבי העזרי מותר לאכול ולשתות אוכלין ומשקין לרפואה קודם שיתפלל דכיון דלרפואה הוא דאכיל ושתי להו ליכא משום גאוה. וכתב הכל בו (סי' ט) שיש אומרים דאף מים אסור כיון שרצונו ונפשו מלא ממה שהוא צריך ורבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל כתב כן בשם ארחות חיים (סי' טו) שאפילו מים או לרפואה אסור והוא ז"ל כתב שאין נראה בעיניו אלא כדברי אבי העזרי עיקר והכי נקטינן:
וכתב הטור דוקא בחול מותר לשתות מים אבל בשבת וי"ט כתב אבי העזרי דאסור משום הקידוש וא"א ז"ל היה שותה מים בשבת בבקר קודם תפלה שאין הקידוש אוסרו כיון שעדיין לא הגיע זמנו. וכתב הב"י ומצאתי כתוב בשם רבינו טוביה דוקא בחול אבל בשבת ויום טוב שצריך לברך [על הכוס] על שולחנו קודם אכילה אסור לשתות עכ"ל. וכן כתב בארחות חיים (סי' טו) בשם הר"מ (תשב"ץ קטן סי' רג) וזכורני שראיתי כתוב בספר אחד שמתיר לשתות אפילו בשבת ויום טוב ולא מיתסר מפני שלא קידש משום דכל שלא התפלל אכתי לא מטי זמן קידוש. [בדק הבית] והוא מ"ש רבינו שהיה נוהג הרא"ש [עד כאן]: וזה נראה עיקר וכל שכן שיש פוסקים שמתירים לשתות מים קודם קידוש כמו שיתבאר בסימן רע"א.
וכ"פ מרן ולא לאכול ולא לשתות, אבל מים מותר לשתות קודם תפלה, בין בחול ובין בשבת וי"ט. וכן אוכלים ומשקין לרפואה, מותר.
וכתב בביה"ל ד"ה (ולא לאכול) שחוץ ממה שהסמיכו חכמים דבריהם על הפסוק אותי השלכת אחרי גויך, הסמיכו גם על הפסוק לא תאכלו על הדם לא תאכלו עד שתתפללו על דמכם ולכן אפילו שקרא ק"ש כיון שעדיין לא התפלל אסור לאכול, ואם חייב לאכול לרפואה יקרא ק"ש קודם. וכתב המ"ב (ס"ק כא') אפילו טעימה בעלמא אסור.
עוד כתב (ס"ק כב') שדוקא מים מותר אבל שכר או בירה ודאי אסור. ותה או קפה בלי סוכר מותר ועם סוכר אין להקל אלא אם כן למי שיש לו חלישות הלב. (בהליכות עולם ח"א עמוד קנג' ובהלכה ברורה אות כג' כתב שיש להקל לשתותם עם סוכר ואפילו לכתחילה, ולתת חלב לתוך הקפה אם הוא רגיל בכך והוא אדם חלש יש לו על מה שיסמוך).
עוד כתב ואם נותן את הסוכר בפיו ושותה התה בלי סוכר אין זה דרך גאוה ומותר, וטוב שיאמר קודם פרשת שמע ישראל. ועכ"פ לא ישתה באסיפת חברים שלא יעבור זמן ק"ש ותפלה ע"י ריבוי שיחה.
עוד כתב (ס"ק כג') שבשבת קודם תפלת מוסף מותר לאכול אכילת עראי אחר שיקדש.
עוד כתב (ס"ק כד') שמותר לאכול אוכלים שהם לרפואה אפילו שהם אוכלים שהם גם מאכל בריאים, ואפילו הוא לא חולה גמור. וכתב בביה"ל (ד"ה וכן אוכלין) שאם אוכל לרפואה מותר לאכול קודם התפלה אפילו שיכול להמתין ולאכלם אחר התפלה. אבל אדם חלש שמותר לו לאכול קודם התפילה עדיף שיתפלל יחיד בביתו ואח"כ יאכל מעט וילך לבית הכנסת לשמוע קדיש וקדושה, וזה עדיף מאשר יאכל ואח"כ ילך להתפלל בציבור.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5