——–
כתב הטור אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ורבינו יהודה החסיד היה רגיל לומר אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והיה מכוין לצאת בו י"ח ק"ש. משום שפעמים כשעושין קרוב"ץ מתעכבים מק"ש עד אחר זמנה ואמר שהיה יוצא בזה כדאיתא בברכות שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד זו היא קריאת שמע של רבי יהודה הנשיא. וכתב הב"י כשאומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד נראה שהוא מכוין עכשיו ליחד ולא רק אומר ספור דברים. והקשה הב"י איך יתכן שיעשו קרובץ ויקראו ק"ש בשנית לאחר הזמן, שהרי מוכח מירושלמי שאין לעשות כן לקרא ק"ש אחר הזמן אע"פ שקראו בזמנה, ממה שרצה רב אחא למחות בציבור שקראו ק"ש אחרי שלוש שעות אפילו שקראו קודם, שלא ילמדו מהם ההדיוטות לקרא ק"ש אחרי הזמן. ותירץ שרצה למחות אבל לא מחה ולכן גם אנו כשקורה כזה מקרה לא מוחים. א"נ אע"פ שימחו בידם לא ישמעו להם . (משמע שלכתחילה אין לקבוע מנין לשעה כזו שחוזרים לקרא את הק"ש שלא בזמנה). ומ"ש הטור כדאיתא בברכות שמע ישראל וכו' זו היא ק"ש של רבי יהודה הנשיא. הוא בריש פרק היה קורא (יג:) והטעם לפי שהיה לומד עם תלמידיו וכשהיה מגיע זמן ק"ש לא היה רוצה להפסיק מלמודו אלא לקרות פסוק ראשון בלבד דהוי דאורייתא. וכתב הרא"ה שרבי היה חוזר וקורא את שמע בברכותיה אע"פ שיצא י"ח קריאת שמע מהתורה כשקרא פסוק ראשון, מ"מ היה חוזר וקורא קריאת שמע מדרבנן בברכות. וכתב שדוקא רבי שתורתו אומנותו ודחוק בגרסתו אבל הציבור עדיף שיקראו את הקריאת שמע שהיא דאורייתא עם ברכות ובתחילת התפילה יאמרו ומיחדים את שמך פעמים באהבה ואומרים ה' אלהינו ה' אחד, בלא שמע ישראל. וכן כתב באוהל מועד בשם הרמב"ן. וכתב הב"י שעכשיו נהגו העולם לומר פסוק ראשון של ק"ש כרבי יהודה הנשיא משום דק"ש בציבור הוי אחר הנץ החמה ולכך קורין אותו פסוק קודם שמא שעת קריאת אותו פסוק יהיה קודם הנץ החמה. ואפילו אם יהיה אחר הנץ מכל מקום טוב למהר ולהקדים ק"ש דאורייתא כל מה שאפשר. וגדולה מזו נראה מהירושלמי שכתבתי בסמוך שהיה מנהגם בציבור לקרות קריאת שמע בזמנה ואח"כ חוזרים וקורין אותה עם ברכותיה ואע"פ שבתחלה קראוה כולה. והטעם לפי שאינו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרוא את שמע אלא ברכות השבח הן. וגדולה מזו ומזו מצאתי להרשב"א בתשובה (ח"א סי' מז ושיט) וזה לשונו הא דתנן (שם.) היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא מסתברא דחוזר ואומר ברכות בפני עצמן ואע"פ שאינו קורא ק"ש שהברכות לא נתקנו על ק"ש תדע שהרי אינו מברך על ק"ש. וכן כתב בארחות חיים (הל' ק"ש סי' יג ויד) בשמו דהא דתנן (כב:) ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא דמסתברא שחוזר ואומר ברכות בפני עצמן מהטעם הנזכר. הילכך מנהג דידן מנהג ותיקין הוא.
וכ"פ הרמ"א וטוב לומר בשחרית אחר שמע ישראל וגו': בשכמל"ו, כי לפעמים שוהין עם קריאת שמע לקרותה שלא בזמנה ויוצא בזה (טור).
וכתב המ"ב (ס"ק ל') ואפי' המשכימים בבוקר קודם עמוד השחר ובאותו זמן בודאי אינו יוצא בזה ידי ק"ש, אעפ"כ אומרים שמע ואחריו ברוך שם וכו'.
עוד כתב (ס"ק לא') שיכוין שלא לצאת י"ח קריאת שמע, אלא אם כן ירא שהצבור יעברו זמן ק"ש, אבל כשלא יעברו מוטב לצאת ידי ק"ש עם הצבור שבצבור יקרא כל השלשה פרשיות ובברכותיה כמו שתקנו חז"ל לכתחלה. וכתב בביה"ל (ד"ה כי לפעמים) שהגר"א סובר כדעת הרא"ה שלא יאמר ק"ש בלא ברכות ולכן סובר שיש לומר ואומרים פעמים בכל יום ד' אלקינו ד' אחד, בלא שמע ישראל. וכתב הביה"ל שאם מכוין שלא לצאת אפשר שגם הוא יודה שאפשר לומר. (אולם מהב"י משמע שאפילו לא יעבור זמן ק"ש עדיף להקדים כל מה שאפשר, ולקרא פסוק ראשון של ק"ש ויכוין לצאת י"ח קריאת שמע דאוריתא. ובהליכות עולם ח"א עמוד קג' כתב נהגו לומר פסוק שמע ישראל, וברוך שם, באמירת הקורבנות. ומדבריו במקורות משמע שאם יודע שיספיק לקרא ק"ש בעונתה בברכותיה, לא מכוין לצאת י"ח בק"ש דקורבנות). עוד כתב המ"ב ובמקום שירא שהצבור יעברו זמן ק"ש יכוין לבו כדין ק"ש ויכוין לצאת בזה המצות עשה דק"ש, דבמצוה דאורייתא קי"ל בסימן ס' ס"ד דמצות צריכות כונה וי"א שיקרא כל הפרשה ראשונה ויותר טוב שאז יקרא כל השלשה פרשיות כמו שכתב הפר"ח כדי להזכיר יציאת מצרים בזמן ק"ש ובח"א בכלל ח' דין ז' הסכים להפר"ח: וכתב בביה"ל (ד"ה ויוצא בזה) ונ"ל דאפילו אם הוא ירא שיעברו זמן ק"ש לפי החשבון שמחשבין שלוש שעות מעמוד השחר שהוא זמן מוקדם יותר, יכוין לצאת עתה ידי ק"ש, דלא מיבעי לדעת הפוסקים דחושבין מעה"ש דשפיר עביד, ואפילו לדעת הפוסקים דחושבין מהנץ, ג"כ יש לסמוך על דעת הב"י והרמ"א, והא"ר מסכים עמהם דאפילו אם הצבור לא יעברו זמן ק"ש אעפ"כ מותר לכוין לצאת בזה עיין בב"י: (אולם בהלכה ברורה סימן נח' סעי' ד' כתב שאין נכון לכתחילה לקוראה בלי ברכותיה, ואם יש ספק אם יספיק לקוראה בברכותיה בזמנה, יקראנה קודם בלא ברכות ויעשה תנאי שאם יספיק לקוראה בזמנה בברכותיה תהא קריאתו עכשיו כקורא בתורה. ע"כ. ואין זה סותר לדעת הב"י הנ"ל שכתב שמצוה להזדרז ולקראת ק"ש כמה שיותר מוקדם שלכאורה כשעושה תנאי זה אומר שלא מכוין לצאת עכשיו כלל אם יגיע לקרא בזמן, והרי לדעת הב"י מצוה לקרא עכשיו כמה שיותר מוקדם, ועדיף שיקרא בלא שום תנאי, יש לומר שבאופן זה שקורא עתה את כל הקריאת שמע ולא משייר את הק"ש שהיא מדרבנן דהיינו שאר הפרשיות לקוראם בברכות גם מרן מודה שאין לעשות כן לכתחילה להשאיר הברכות ללא חיוב של ק"ש כלל אפילו מדרבנן. ומה שכתב שטוב להקדים ולקרא זה דוקא בפסוק ראשון שהוא מהתורה, ומשייר לברכות את ק"ש מדרבנן שהיא שלוש פרשיות. רק שלפי זה כשעושה תנאי יאמר, שאם יגיע לקרא ק"ש בברכותיה בזמן יצא עכשיו רק ידי חובת ק"ש דאוריתא בפסוק ראשון בלבד, ואם לא יגיע הוא מכוין לצאת עתה ידי חובת כל הפרשיות).
עוד כתב (ס"ק לב') אם הוא ירא שהצבור יעברו גם זמן ברכות ק"ש אין לו להמתין עליהם כלל כי יפסיד על ידם הברכות וגם הזמן תפלה שהוא ג"כ לכתחלה רק עד ארבע שעות כדלקמן בסימן פ"ט אלא יקרא בזמנה בברכותיה ויתפלל ביחידי:
עוד כתב (ס"ק לג') עיין בדגול מרבבה וכן בחידושי רע"א שכתבו דבחול לא יכוין לצאת אא"כ הניח תפילין מקודם דכל הקורא ק"ש בלי תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. ופשוט דאם א"א לו להניח תפילין עתה מאיזה ענין אל ימנע מחמת זה המ"ע דק"ש כי תפילין וק"ש שתי מצות הם ואין מעכבין זה את זה ואפילו איסורא ליכא דלא אמרו כל הקורא ק"ש וכו' רק במזיד ולא כשיש לו איזה אונס כמו שכתב הלבוש בסימן נ"ח עי"ש.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5