——–
בספר "ליקוטי אנשי שם" מקשה:
איך יצווה הכתוב לבזות המצורע את עצמו, והלא התורה חסה על כבוד הבריות (ב"ק עט ע"ב), וגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה (ברכות יט ע"ב), שכתוב: "כי קבור תקברנו ביום ההוא", והגמ' בסנהדרין (דף מו ע"ב) אומרת שיש לקבור גם את העץ וגם את התלוי עליו כדי שלא יהא העץ למזכרת עוון, שלא יאמרו על עץ זה נתלה פלוני, וכן שם (נד ע"א) שיש להרוג את הבהמה הנרבעת כדי לא להזכיר עוונו של החוטא, ואפילו אתונו של בלעם איתא במדרש (מד"ר כ, יב) שהמיתה ה' כדי שלא יתבזה בלעם על שלא עמד בתוכחתה, וכמו כן אמרו חז"ל בברכות (לד ע"ב): חציף מאן דמפרש חטאיו, א"כ הרי שטוב יותר שלא לפרסם החטא, ואיך כאן לא חסה התורה על המצורע וציותהו לפרסם חטאיו ולהתבזות שהרי צרעת באה על חטא, עיי"ש מה שתירץ.
והקושיא לכאורה קשה יותר, אם התורה חסה על כבודן של המתים כאמור, על אחת כמה וכמה על כבודן של החיים, ובכלל, הרי לא מצינו בכל התורה כולה שתצווה לאיש מישראל להתבזות בפועל מצד עצמו, דהיינו לצוותו שיקום ויבזה את עצמו בעצמו.
ועוד יש להבין, מה התועלת יש בזה שבגדיו יהיו פרומים וטמא טמא יקרא, ומדוע תהא תועלת דוקא באופן כזה של בזיון לרפואת המצורע.
ועוד יש להבין, מדוע התייחסו חז"ל לעוון לשה"ר כחמור מע"ז ג"ע ש"ד, וכאילו עבר על כל חמישה חומשי תורה, וכפי שיובאו דבריהם לקמן.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…