——–
כתב הב"י בגמ' לח: אסיקנא כל שתחילתו בורא פרי אדמה שלקו שהכל וכל שתחלתו שהכל שלקו בורא פרי האדמה. ופירש רש"י כל הירק הנאכל חי שתחלתו בורא פרי האדמה שלקו אפקיה ממילתיה לגריעותא ומברך שהכל, וכל ירק שאין דרכו ליאכל חי שמתחלתו אם אכלו חי הוא מברך שהכל שלקו והביאו לדרך אכילתו הוא עיקר פריו ומברך בורא פרי האדמה. וכתבו התוספות (שם ד"ה משכחת) והמרדכי (סי' קכב) ונראה שכל דבר שהוא כל כך טוב מבושל כמו חי וחי כמו מבושל כמו מיני קטנית וכן תפוחים יש להם ברכה [ה]ראשונה שכל כך שוים מבושלים כמו חיים וקרא וסלקא וכרוב וכיוצא בהם שטובים יותר מבושלים מחיים כשהם חיים מברך עליהם שהכל ומבושלים בורא פרי האדמה וכן אותם ערמוניות וחבושים שאינם ראויים לאכלם חיים כמו מבושלים בתחלה מברכים עליהם שהכל מבושלים בורא פרי העץ אך אותם ערמוניות שקורין לומבירדא"ש מברך עליהם בורא פרי העץ אפילו בתחלה וכן דעת הרמב"ם בפ"ח (ה"ג) וכן כתבו ה"ר יונה (כז. ד"ה ושלושה) והרא"ש (סי' טו) והרשב"א (לח: ד"ה ואני) אלא שהרשב"א כתב שהראב"ד סבור שאף על פי שאינו נפגם בשליקתו וראוי בחיותו ובשליקתו כיון דאשתני מפרי האדמה מברך עליה שהכל.
וכ"פ מרן כל הפירות שטובים חיים ומבושלים, כגון תפוחים ואגסים, בין חיים בין מבושלים מברך בפה"ע; ואם אין דרך לאוכלם חיים אלא מבושלים, אכלם כשהם חיים, מברך שהכל; כשהם מבושלים, בורא פרי העץ.
וכתב המ"ב (ס"ק סא') שאפילו טובים יותר כשהם מבושלים כיוון שכשהם חיים הם גם טובים והרבה בני אדם אוכלים אותם כך מברך עליהם העץ כשהם חיים.
עוד כתב (ס"ק סב') אם כשהם חיים הם חמוצים ולא נאכלים לרוב בני אדם רק ע"י בישול, כשהם חיים מברך שהכל.
עוד כתב (ס"ק סג') מש"כ מרן אם אין דרך לאוכלם חיים, רוצה לומר שרוב בני אדם אוכלים אותם כשהם מבושלים,
עוד כתב (ס"ק סד') שלדעת הא"ר והח"א שאפילו הפירות טובים גם כן לאוכלם חיים, ודרך רוב בני אדם לאכול אותם ע"י בישול דווקא מברך שהכל כשהם חיים. (וצ"ל מה שנאכלים ע"י בישול כיוון שטוב יותר לאוכלם כך, ולא מטעם אחר, כגון שאינו מצוי חי כמו פרי האננס בימינו).
עוד כתב (ס"ק סה') שהוא הדין להיפך שדרך אכילתם שהם חיים כמו אגוזים אם בישלם מברך שהכל וברכה אחרונה נפשות אפילו הם משבעת המינים. (קיצור הענין בהלכה זו אם איכא תרתי לריעותא שאין הפרי טוב כל כך לאוכלו בדרך זו היינו מבושל או שאינו מבושל, וגם אין דרך לאוכלו בדרך זו מברך עליו שהכל).
כתב בביה"ל (ד"ה ואם אין) לתרץ מדוע הכוסס את החיטה מברך אדמה לכאורה צריך לברך שהכל שהרי אין דרך לאכול החיטה על ידי כסיסה, כשהיא חיה. ותירץ שמיני דגן כיוון שהוא מוכן למזון חשוב יותר, עוד כתב בביה"ל (ד"ה לאוכלם חיים) שאם לא ראוי לאכול את הפרי אפילו על ידי הדחק לא מברך עליו כלל. עוד כתב (בד"ה מברך שהכל) לתרץ מה שאמרנו בסעיף ב' שכל אילן משיוציא הפרי ונאכל על ידי הדחק מברך עליו העץ אף שאין הדרך לאוכלו כך רק עד שיתבשל ויגמור בישולו א"כ מדוע לא יברך עליו שהכל, כדין פרי הטעון בישול. אלא שאני התם שנאכל הפרי כשיגדל ללא בישול לכן נקרא עליו שם פרי גם בקטנותו, משא"כ אם אינו נאכל רק על ידי בישול אף בגדלותו אין עליו שם עיקר פרי כלל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5