——–
כתב הטור כל אלו הברכות צריך שלא יפסיק בין ברכה לאכילה וצריך להשמיע לאזניו ואם לא השמיע לאזניו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו. וכתב הב"י שלא יפסיק בין ברכה לאכילה נלמד מגמ' מ'. דטול ברוך או גביל לתורי לא נחשב להפסק בין ברכה לאכילה. משמע שאם דיבר שאר דברים שאינם מצרכי סעודה נחשב להפסק וצריך לחזור ולברך: ובסוף הסימן הביא הב"י דברי שיבולי הלקט שאם התעכב כדי שאילת שלום דהיינו שלום עליך רבי ומורי צריך לחזור ולברך בין אם ברך על הדבר ולא עלה בידו, ובין ברכה שנתחייב בה ולא יכול לברך אותה לפי שעה כמו אם ראה ברקים והוא בבית הכיסא. (ובהלכה ברורה אות יד' כתב בדיעבד אם הפסיק בשתיקה אפילו הרבה יותר מכדי דיבור אינו חוזר ומברך). לענין שצריך להשמיע לאוזנו ניתבאר בסימן קפה'.
וכ"פ מרן כל אלו הברכות צריך שלא יפסיק בין ברכה לאכילה. הגה: יותר מכדי דבור (ב"י בשם שיבולי לקט); וצריך להשמיע לאזניו, ואם לא השמיע לאזניו, יצא ובלבד שיוציא בשפתיו; ונאמרים בכל לשון;
וכתב המ"ב (ס"ק יא') שכן הדין בברכת המצוות שלא יפסיק בין ברכה למצווה.
עוד כתב (ס"ק יב') כדי דיבור הוא שאלת תלמיד לרב שלום עליך רבי. ויותר מזה חשיב הפסק, וכל זה בשתיקה. אבל אם דיבר אפילו מילה אחת נחשב הפסק וצריך לחזור ולברך משא"כ בשתיקה בדיעבד אם שהה יותר מכדי דיבור לא חוזר ומברך, אם לא הסיח דעתו. כתבו האחרונים דאפילו מפני הכבוד והיראה אסור להפסיק אחר הברכה ואם הפסיק חוזר ומברך ואפילו לעניית אמן או לקדיש וקדושה וברכו ג"כ לא יפסיק. לא יברך על מאכל או משקה שהוא חם או קר ביותר משום חשש הפסק. ומי שבירך על מאכל ולאחר שבירך נמאס בעיניו יש לו לאכול קצת שלא יהיה הברכה לבטלה. הרוצה לשתות מים ששופך קצת ממנו ישפוך תחלה ואח"כ יברך דתרווייהו איתנהו משום הפסק ומשום ביזוי ברכה כ"כ בשערי תשובה בסי' ר"ב בשם אחרונים. כשאוכל אגוז ישברנה ואח"כ יברך דאין כדאי להפסיק הרבה בין הברכה לאכילה ועוד שמא לא ימצאנה יפה ואינה ראויה לברכה ולענין שאר פירות עיין לעיל בסימן ר"ב בשערי תשובה: וכתב שם באות א' דאפילו תימא דלאו הפסקה היא כ"כ אין לעשות כך לכתחילה.
עוד כתב המ"ב (ס"ק יג') שאם הרהר את הברכה בליבו לא יצא.
עוד כתב (ס"ק יד') שמברך בכל לשון ב סימן קפה ' סעי' א' מבואר במ"ב שצריך שיבין את הלשון שמברך אם הוא לא לשון הקודש.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5