תשב"ץ קטן

א מהר"ם אמר דתקיעת כף לא הוי כקנין ואין כופין. וראיה מהכותב (דף פו) דאין כופין אותו על מצות לא תעשה הכא נמי מתי יכפוהו. קודם הזמן אין לכופו ואחריו אין לכופו כיון שעבר הזמן עבר על לא תעשה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אדם שקבל עליו שבועה או חרם או נדר סתם שלא פירש בו שום זמן החרם או השבועה או הנדר קיימין עליו לעולם אם לא התירו לו. כי בפירוש דוקא אמרינן (נזיר דף ה) סתם נזירות שלשים יום אבל בשבועות וחרמים ונדרים לא אמרי' סתם שבועות וחרמים ונדרים ל' יום: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ … להמשך קריאה

א נדר שום דבר לצדקה אחת. יכול לשנותה. פירוש יכול להלוותה כדאיתא בפרק קמא דערכין (דף ו) והני מילי קודם שבא ליד הגבאי אבל משבא ליד הגבאי אסור להלוותה ולשנותה. אבל אם נתן נכרי שום דבר לצדקה אין הגבאי רשאי לשנותה לפי שאם היו משנים היה הנכרי צועק ששינו. ואם נדר צדקה בעיר אחת. אם … להמשך קריאה

א ואדם שנדר דבר לצדקה אחת אינו יכול ליתנה לצדקה אחרת אבל הגבאי יכול לשנותה כדאיתא בפ' קמא דערכין (דף ו) ישראל המתנדב מנורה או נר בבית הכנסת אסור לשנותה ואמרינן התם לא שנו אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מותר לשנותה. ומדעת הגבאים ומדעת הקהל מותרים לשנותה. [מיהו כשפירש שם העני למי יתן. אסור … להמשך קריאה

א אם נדר אדם מעות לצדקה יכול ליתנם אפי' לקרוביו. וכן המעשר כולו יכול ליתן לקרוביו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ירושלמי דנדרים ההוא דאתא לקמיה דר' יהושע בן לוי להתיר לו נדרו א"ל מה נדרת אמר לו נדרנא דלא קא מרווחנא אמר ליה מאן נדר כי האי גוונא אמר ליה קוביוסטוס הייתי. פי' שחקן בקוביאות אמר ליה ברוך שבחר בדברי חכמים שאמרו שצריך לפרט הנדר כי מעתה איני רוצה להתיר לך. מכאן ראיה שאין … להמשך קריאה

א מי שנדר בקנס שלא לשחק ועבר הנדר צריך לפרוע הקנס: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואמר שמי שנשבע שלא לשחוק בשום שחוק שבעולם עבור מעות. אסור לו להפיל גורלות ולא שום אדם בשבילו. דאיתא במסכת שבת (דף קמט) אין מטילין חלשים בשבת משום קוביא. ונראה דוקא מנה קטנה כנגד מנה גדולה כדמוכח בפרק השואל (דף קמט): הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הר"ם ז"ל אומר האומר שני פעמים לא אוכל לא אוכל או לא אעשה לא אעשה אסור לאכול או לעשות. ומביא ראיה ממסכת נדרים (דף י) ומשבועות (דף לו) האומר ב' פעמים הן הן או לאו לאו הרי זו שבועה. [ומיהו דוקא נראה כגון שהזכיר שבועה קודם שאמר לאו לאו או הן הן דקרא דומיא … להמשך קריאה

א זה חברנו הר"ר שמשון אמר לי שנדר על דעת רבינו ה"ר פרץ ועל דעת הר"ם ז"ל ועל דעתי שלא יעשה שום קיום ושום הבטחה לחמיו ולזוגתו שלא לבגוד בהם ועל דעת שלא יוכלו להתירו אלא אם כן נתיר לו שלשתנו יחדו. אם יתחרט חלקי אני מתיר לו. ומדעתי הוא שכל מי שרוצה להתיר לו … להמשך קריאה

א ואדם שנהג איסורא בדבר אחד מחמת חומרא ויודע שהוא מותר ואינו תלמיד חכם אלא מבני המדינה. אי אתה רשאי להתירו בפניו ואם נאנס מלקיים צריך ג' הדיוטות להתירו כמו נדר. אבל נהג איסור מחמת טעות שסבור שהוא אסור והוא מותר מתירין אפילו בפניו במקום שנהגו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מהר"ם אמר אדם הנודר לחבירו ליתן לו בנו למול או להיות בעל ברית שצריך לקיים לו. ואע"ג דאמרינן דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם בכאן שהוא מנהג בני אדם שנודרין בניהם זה לזה למול או להיות בעל ברית ומקיימין. גם בכאן יש לקיים. כדאיתא בבבא מציעא (דף עד) האי סיטומתא קני פי' רושם … להמשך קריאה

א אינו נראה לי כלל מנהג כשר שנוהגין ברוב מקומות שהאשה יושבת בבית הכנסת עם האנשים ומלין התינוק בחיקה ואפילו אם בעלה מוהל או אביה או בנה דלאו אורחא ליכנס אשה מקושטת בין האנשים ובפני השכינה. וכי האי גוונא פרכינן בפ' האיש מקדש (דף נב) אשה בעזרה מנין פן יתגרו בה פרחי כהונה. ועוד דאפילו … להמשך קריאה

א ועומד בשעה שמלין את התינוק ומביא ראיה מויעמוד כל העם בברית. ומן התלמוד כדאמרינן בפרק ר' אליעזר דמילה (דף קלז) המל מברך בא"י אמ"ה אקב"ו על המילה והעומדים שם אומרים כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר תינוק שנולד ספק לח' חדשים ספק לז' חדשים מלין אותו אפילו בשבת. כדאיתא בפרק רבי אליעזר דמילה (דף קלד) ערלתו ודאי ולא ערלתו ספק כלומר דאין מחללין עליה את השבת. ומקשה התם ואמאי נמהלי ממה נפשך אי בר שבעה הוא שפיר קא מהיל ואי לא בשרא בעלמא קא חתיך ומשני לא נצרכא אלא … להמשך קריאה

א ספירת העומר מברך בלילה ואח"כ אומר יהי רצון וכו' [ומותר לברך בין השמשות על ספירת העומר משום דספיקא דרבנן לקולא וספירת העומר בזמן הזה דרבנן. ע"כ]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אבל בפסח אם אין שם כהן לא יקרא לה שם עד שתאפה וישרפנה לאחר יום טוב כי אין שורפין קדשים ביום טוב. ומה שהש"ס אומר שאין מגביהין תרומות ומעשרות ביו"ט. משום דאין מירוח ביו"ט אבל לישה יש ביו"ט לפיכך מפרישין חלה ביום טוב: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א בימים טובים של כל השנה מפריש חלה וקורא לה שם ותאפה ויתננה לכהן קטן או לכהן גדול שטבל מקריו או אפי' לא טבל כדאמרינן שם רבה בטלה ברוב ואכיל לה בימי טומאתו. כמו כן י"ל לפרר אותה לפירורין עם פת של חולין. אבל אם אין שם כהן לא תאפה ביום טוב משום דליכא מאן … להמשך קריאה

א מי שקנה עיסה מן הגוי ולש עמה קצת משלו. אם של ישראל פחות מכשיעור חלה אע"פ שיש משל גוי הרבה פטור מן החלה אבל אם בשל ישראל כשיעור חלה ובשל גוי פחות מכשיעור חלה חייב בחלה. אבל אין ליטול מיניה וביה דקיימא לן כשמואל דקאמר בפ"ק דר"ה (דף י"ג) לכל אין בילה חוץ משמן … להמשך קריאה

א בבראשית רבה יש אמר ר' שמעון ב"ר צדוק יש לו לאדם להטפל עם בנו עד י"ג שנה לאחר מכאן צריך לומר בא"י אמ"ה שפטרני מענשו של זה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א על פדיון הבן צריך שתי ברכות על פדיון הבן ושהחיינו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הר"ם ז"ל אומר מה שקורא הש"ס (ב"ב דף קכו) בוכרא סכלא בכור לאם ואינו בכור לאב. לפי שהוא מפסיד ממונו ואינו מרויח שצריך ליתן ה' סלעים לכהן ואינו מרויח כנגד זה ליטול כפלים מפשוט בשביל בכורתו. אבל בכור לאב ולאם אם הוא מפסיד שצריך ליתן ה' סלעים לכהן כנגד זה הוא מרויח שנוטל כפלים … להמשך קריאה

א הזרוע מצריך ליתן לכהן אפילו בזמן הזה. [ומיהו א"צ ליתן כרש"י במסכת שבת בפ"א גבי ההיא דרב חסדא דהוה נקיט מתנתא דתורתא בידיה. ופ"ה דהשתא נהוג כר' יאשיה גם במתנות דאין נוהגין אלא בארץ אך בימי רב חסדא לא נהוג כי אם בראשית הגז ולא במתנות. אבל עכשיו נהוג כר' יאשיה גם במתנות. וכי … להמשך קריאה

א ספק בכור שנולד מפרה זקנה שהיתה חולבת מכבר וקיימא לן דחלב אינו פוטר אם מת אותו ספק בכור בלא מום טעון קבורה עם עורו כמו ודאי בכור שמת כדאיתא בפרק טבול יום (דף קד): הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ועל ששאלת אם כהן עני שנולד לו בכור אם יכול לתנו לכהן עשיר. רשאי הוא. אמנם אם לא ירצה לקבלו הרשות בידו דמצי אמר ליה הואיל ולא חייבתך תורה מתנה הוא דקא יהבת לי ולא בעינא דכתיב ושונא מתנות יחיה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א כהן שנולד לו בכור מבהמה לא יאכלהו בלא מום וכשיפול בו מום יכול לעכבו לעצמו ויאכלנו. דכהנים חייבים בבכור בהמה טהורה דלא נפטרו כהנים ולוים אלא מפטר חמור ומפדיון הבן כדאיתא בפ"ב דבכורות (דף יג): הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il