תשב"ץ קטן

א סתם רחיצה שאסרו באבל לא אסרו אלא בחמין אבל בצונן מותר. וראיה מירושלמי אבל שבא מן הדרך ורגליו מטונפות מותר לרחוץ בצונן שאין רחיצת צונן רחיצה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מעשה שבאה גויה וספרה לפי תומה ליהודית שמתה אחותה. ושאלו לר' מוינא. והשיב שנאמין הגוי להחמיר דכיון שהגויה לא היה לה שום ריוח בדבר פשיטא דנאמנת וחייל עליה אבילות: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ירושלמי מעשה באחד ששלח את בנו מטבריא לצפורי ללמוד תורה שמע שעשה גמילות חסדים. פירוש מתעסק היה למתים שלח ליה המבלי אין קברים בטבריא שלחתיך לצפורי. מכאן ראיה לאותם ההולכים ללמוד תורה במקום אחר שאין צריכים לבטל תלמודם מפני קבורת המת: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ירושלמי דפרק מי שמתו פרשה ציון בידיה אין מנחם לה משמע הא יש לה מנחם לא פרשה בידיה מכאן ראיה שאין לאבל לבצוע לעצמו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ירושלמי דסוף מועד קטן ר' קריסטני דמך במועדא עבדו ליה הבראה וסברי דמדעת רבנן עבדי ובדקו ואשכחו דשלא מדעת היה. ותו גרסינן ר' פלוני דמך בראש חדש וכו'. מכאן משמע שאין לעשות הבראה לא בחול המועד ולא בראש חדש: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הרב ר' שמואל עמד מאבילותו ערב יום טוב מבעוד יום והלך לבית הכנסת ולא התפלל מנחה בבית האבל כמו שעושין בבית האבל בערב שבת. ונתן טעם לדבריו מפי הגאון אביו שיום טוב מפסיק ומבטל תורת ז' ול'. וכמו שמבטל ז' ול' ורוחץ ומסתפר כך ערב יום טוב מבטל גזירת ז' ועומד מאבלותו מבעוד יום … להמשך קריאה

א ומי שמת לו מת בחולו של מועד צריך לקרוע אבל לא לחלוץ ולא להתאבל. ושום אדם אינו יכול לתפור בח"ה. ולא לתקן מנעליו ולא לתקן מנעלים חדשים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ורבינו יואל הלוי פסק שמותר ליהודים לשאת את המת לבית הקברות ואפילו ביום טוב ראשון שמתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך רק שיהא צורך קצת. וכאן יש צורך מצוה. ומיהו יש מנהגים חלוקים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א בה"ג יש היכא דשכיב שיכבא ביום טוב האחרון מותר להתאבל דאתי אבילות דאורייתא ודחי יום טוב האחרון דרבנן. כדאיתא בפ"ק דביצה (דף ד) שלחו מתם הזהרו ביו"ט שני דילמא לגזרו שמדא ואתי לקלקולא. וזה אינו שהרי ז' ימי המשתה דרבנן ודחו ז' ימי אבילות דאורייתא. אלא רב יהודאי גאון מאור עינים היה וכתבו התלמידים … להמשך קריאה

א מעשה באחד ששמע שמועה קרובה לאחר שהתפללו הצבור תפלת מעריב ועדיין לא שקעה החמה ולבסוף ז' ימים רצה לצאת לחוץ כי אמר מקצת היום ככולו. והר"מ ז"ל אמר שזה אין לו לעשות שתי קולות בשעה אחת לעשותו לילה ולעשותו יום אי אפשר ביום אחד. אבל בשני ימים יכול להיות שעושה אותה שעה לילה ולמחר … להמשך קריאה

א ומתענה בכל שנה יום שמת בו אביו ואמו. ואומר קדיש לאמו בחיי אביו. אבל מהר"ם ז"ל אומר שאין אומרים קדיש לאם בחיי אביו אע"פ שאמו עשאה לו צואה לומר לה קדיש אם אביו מקפיד כי כבוד האב קודם לכבוד האם. [ומיהו נהגו העולם לומר לעולם קדיש אפילו בחיי האב. ע"כ]: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א ואדם שמתאבל על אביו ועל אמו אם יש לו בגדי שבת ישנים מותר ללבשם לאחר ד' שבועות. אבל אין לו לעשות בגדים חדשים בתוך שנתו אלא אם כן שמניח לאחרים ללבשם ב' ימים או ג' ימים קודם שילבשם. ומיהו הכל הוא מותר לאחר ד' שבועות הן ללבוש ישנים הן לעשות חדשים אלא שאינו מנהג: … להמשך קריאה

א ואסור לאכול תוך שנתו בנישואין ואפי' עם המשמשין. אם לא שהאבל אוכל בביתו על שולחנו. ולא עם שום חבורה אם לא שאורחים באו לו בביתו. ונ"ל כי יש במועד קטן (דף כב) סעודת מרעות יש אוסרין ויש מתירין ואין אנו יודעין באיזה מרעות מותר ובאיזה אסור לכך אסור לאכול עם שום חבורה אם לא … להמשך קריאה

א מהר"ם ז"ל מצריך קריעה על אביו ועל אמו אפי' על שמועה רחוקה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וששאלת על עור שעיבדו לכסות בו את הספר אם יכול לשנותו לתקן בו מנעלים. קיי"ל כרבא בפרק נגמר הדין (דף מח) גבי האורג בגד למת דהזמנה לאו מילתא הוא כמו סודרא דאזמני' למיצר ביה תפילין מותר למיצר ביה תכשיטין. אלא א"כ אזמני' וצר ביה ואפילו לרשב"ג דאמר גבי עור של תפילין הזמנה מילתא היא … להמשך קריאה

א ותפילין וכתבים שיש בהם שמות צריך שיתנם תיק בתוך תיק אם צריך לילך לבית הכסא. וצריך לקנות כלים של עור שקורין פוריי"ל שיש להם שני עורות: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואינו קורא שם של ד' אותיות בתלמוד כ"א השם: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואינו כותב שלום שלם בכתבים לפי שהוא שם כדאיתא בפ"ק דשבת (דף י) ויקרא לו ה' שלום פי' השם שהוא שלום. והטעם מפני שהעולם משליכין אותן ואינם חוששין לשמרן: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר שאם רצה לכתוב אלהים וכתב אל וכתר למעלה וכגון אל' ודעתו היה לכתבו במקום שם, שאסור למחקו כדאיתא בפרק שבועת העדות (דף לה) (שד משדי) אל מאלהים אינו נמחק. (ופירש הוא שם) כמו במסכת שבת בפרק הזורק (דף נז) כתב שמ משמעון נח מנחור חייב לפי שהוא שם במקום אחר. וגם זה היה … להמשך קריאה

א ואומר שאסור לכתוב על העוגה שנותנים לנערים משום פתיחת הלב משמות של הקב"ה שאינם נמחקים: ב אבל משמות של מלאכים מותר: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מהר"ם ז"ל אומר כשהאדם גומר בדעתו לקדש השם וימסור נפשו על קידוש השם כל מה שעושין לו הן סקילה הן שריפה הן קבורת חיים הן תליה אינו כואב לו כלום. והביא ראיה מן המסורת הכוני ב' במסורת הכוני פצעוני. הכוני בל חליתי. כלומר כשהם הכוני ופצעוני בל חליתי כלומר לא היה כואב לי. ומביא … להמשך קריאה

א לענות ב' במסורת בתרי לישני בפרשת נדרים לענות נפש ואידך בשיר על מחלת לענות. פסק הר"ם ז"ל מכאן אשה שנדרה שלא לילך במחול או שלא לשורר או שלא לשמוע קול שיר שבעלה מפר לה ביום שמעו לפי שהבעל מפר לה נדרי עינוי נפש וזה קרוי עינוי נפש. כדאיתא בפרק קמא דמועד קטן (דף ט) … להמשך קריאה

א כתב רבינו ברוך ז"ל בשם הר"ר אליעזר ממיץ הא דאמרי' צדקה מחייב עלה לאלתר. הכי משמע כשמאחרה מחמת צרות עין. אבל אם מאחרה כדי ליתן להגון אינו עובר בבל תאחר: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וכתב שאם נדר אדם לגרש אשתו יגרשנה ואח"כ יחזור וישאנה ובשביל שעברו כבר ימים רבים שלא למדו מסכת נדרים בישיבה החמיר בשבועות ובנדרים. אמנם ר"ח פסק בספר חפץ שעשה שלדבר מצוה יש לו התרה. כי מה שכתב רבינו האי גאון אם נדר לגרשה יגרשנה שמא דוקא ר"ל באשת ישראל שיכול לעשות לה בטחון להחזירה … להמשך קריאה

א ואדם שנשבע בשום דבר או בשולחן אין זו שבועה כי אפילו מי שנשבע על הספר או משים ידו עליו אין זו שבועה. כדאמרינן בנדרים (דף יד) הנודר בתורה לא אמר כלום והוא דמנחא על גבי ארעא כלומר שאינה נטולה בידו. והש"ס מוקי חילוק בין תלמיד חכם לעם הארץ. ואין לפרסם הדבר. ורבינו האי גאון … להמשך קריאה

א בנזיר אמרינן סתם נזירות שלשים יום דגלי קרא יהיה יהי"ה בגימטריא ל' יום. ולא אמרינן סתם נדרים שלשים יום. [וראיה מפ"ק דנדרים (דף ד) דקאמר נזירות אית ליה קיצותא אבל נדרים לית ליה קיצותא. ומוכח שם דהא דקאמר דנדרים לית ליה קיצותא לחומרא קאמר כלומר דמסתמא הוי לעולם. ע"כ]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ … להמשך קריאה