תשב"ץ קטן

א מהר"ם ז"ל היה רגיל לבצוע בסעודה ג' בב' לחמים. [מיהו נהגו העולם לבצוע לעולם בלחם אחד שלם. ע"כ]: ב אמנם אינו רגיל לברך בפה"ג קודם ברכת המוציא בסעודה ג'. וכן מוכח בערבי פסחים (דף קו) אין לי אלא בלילה פירוש שמברך על היין. ביום מנין תלמוד לומר את יום. וע"כ הוא אומר שמשוה היום … להמשך קריאה

א מהר"ם ז"ל כשהיה בוצע בשבת ברכת המוציא. נוטל הב' לחמים בב' ידיו ואינו חותך כ"א חתיכה אחת. וחותכה קודם שיברך ברכת המוציא. וחותך חתיכה גדולה שיעור אכילתו. ומביא ראיה ממס' שבת פרק כל כתבי (דף קיז) רב כהנא נקיט פיתא בב' ידיו ובצע אכולא שירותא. ואינו חותך כל כך הלחם בעומק שאם יחזיק הלחם … להמשך קריאה

א ואומר מי שהניח בע"ש פירות בתנור של בית החורף לצלות. רק שיהיה קודם תפלת המעריב. מותר ליקח אותם מן התנור מתי שירצה. לפי שנאכלין חיין: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א שתו לפניו יין בין השמשות בשבת ולא מיחה בידן. [מיהו זה ודאי אסור. דאי בין השמשות של ע"ש קודם קידוש. אסור. ואי בשל מוצאי שבת. אסור לשתות יין עד אחר הבדלה. ואם בין מנחה למעריב. אע"פ שנהגו לשתות מים כמו אדם שאין לו קרובים שמתו באותה שנה. מ"מ יין אסור לשתות לעולם בין השמשות … להמשך קריאה

א מהר"ם ז"ל היה רגיל ליטול ידיו אחר קידוש לעולם. וכן בשבת וי"ט לעולם נוטל ידיו בבקר אחר בורא פרי הגפן. כי סבור ליה שמזיגת כוס הוי הפסק כדאיתא בברכות (דף נ"א) מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים. [מיהו בערבי פסחים מוכח דלא צריך. גבי ההוא דקאמר זימנין דחביבא ליה רפתא מקדש אריפתא. ע"כ]: … להמשך קריאה

א נראה דהא דאמרינן (לעיל סי' ח') כשמדליקין הנר בע"ש יכול להתנות. היינו דוקא לבני הבית. אבל האשה עצמה המדלקת אסור לה לעשות שום מלאכה אחר שהדליקה. דכיון שברכה על הנר אין לך קבלה גדולה מזו. ואין מועיל להתנות. וכן איתא בפסקים דרבינו יודא: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר שאסור ליקח הפמוט או המנורה שמדליקין עליה נר של שעוה מעל השולחן בשבת שחרית וה"ה בלילה. ואפילו אם שם עליה ככר מבעוד יום כי לא אמרו ככר אלא למת בשבת: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר שצריך למחות לעבדו ולשפחתו גוים שלא להדליק את הנר בשבת בשבילו. ואם ידליקו שאסור להשתמש לאורו כדאיתא בפרק כל כתבי (דף קכב) נכרי שהדליק נר בשביל עצמו מותר לישראל להשתמש לאורו ואם בשביל הישראל אסור להשתמש לאורו. [מיהו הירושלמי אומר (שבת טו) דאין מטריחין אדם לצאת מביתו אם הדליק הגוי מדעתו בשביל הישראל. … להמשך קריאה

א ואומר שאם ירצה הגוי ליקח שמן מהנר בליל שבת שמותר לישראל למחות על ידו כדאיתא במסכת שבת (דף קכא) אין אומרים לגוי כבה ואל תכבה. וה"פ אין צריך לומר לגוי אל תכבה אבל אם רוצה ישראל יכול לומר אל תכבה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר שמותר מבעוד יום לתת מים בנר כי כן המסקנא בתוספות כל מה שעושין מבעוד יום אין בו משום גרם כיבוי: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר שאסור ליתן כלי בליל שבת תחת הנר כדי לקבל שמן הנוטף מן הנר ומבטל כלי מהיכנו. אבל מותר לתת אותו מבעוד יום ואסור לטלטלו משם: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר כשמדליקין הנר בערב שבת יכול להתנות שאין מקבלין עליהם שבת עדיין עד שיתחיל ש"צ להתפלל תפלת ערבית: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מהר"ם ז"ל היה עושה שתי פתילות בשבת אחת כנגד זכור ואחת כנגד שמור: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר אותם הבחורים ההולכים ללמוד ממקום למקום שלא אצל נשותיהם שצריכים להדליק בערב שבת נר ולברך עליו. משום דהדלקת נר בשבת חובה משום שלום בית. פי' שלא יכשל בעץ או באבן או בשום דבר. אבל מי שהוא אצל אשתו בעיר אינו צריך להדליק בחדרו מפני שאשתו מדלקת בשבילו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: … להמשך קריאה

א ואומר דכשנופל נר או פתילה על השולחן בליל שבת. התלמוד שלנו (שבת דף קכ) מתיר לנער את השולחן ואם כבתה כבתה. ואע"פ שבירושלמי אוסר אם לא שכבתה כבר. אנן סבירא לן כתלמוד דידן נגד הירושלמי. [ומיהו טוב ליזהר שלא לעשות כי אם על ידי נכרי]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר שאין צריך להבהב הפתילה לא בערב שבת ולא בערב יום טוב. דאין הלכה כר' אליעזר דאמר בפ' במה מדליקין (דף כח) פתילת הבגד וכו' אלא הלכה כר' עקיבא וכו': הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר שמותר להדליק הנר בערב שבת בביתו ולאכול בחצר או באיזה מקום שירצה. ואמר שאביו רבי ברוך אמר לו שרבינו שמחה משפיר"א היה רגיל לעשות כן בקיץ להדליק הנר בביתו ולאכול בחצר [מיהו היינו דוקא בארץ אשכנז שאוכלים מבעוד יום כל כך אבל כבר פסקו כל גדולי צרפת שאין אוכלים מבעוד יום כל כך … להמשך קריאה

א ואומר לאשתו בכל ערב שבת הפרשת חלה הדליקי את הנר ושים בנר של חלב שמן. כי אומר שאסור לישב אצל נר של חלב אפילו מהותך בלא שמן. וראה פ"א שלא היה לו שמן לתת בתוכו וסחט אגוז לתוכו. ואינו אומר עשרת. לפי שמעשר אינו נוהג בחוצה לארץ. וערבת ג"כ אינו אומר לפי שהוא בעצמו … להמשך קריאה

א מהר"ם ז"ל רגיל לעולם בליל שבת לאכול עם שקיעת החמה ואינו ממתין ממש עד הלילה. וגם אינו אוכל מיד כשבאים מבית הכנסת בעוד היום גדול כמו שרגילין לעשות בנשואין כשהולכין לבית הכנסת בעוד היום גדול. אלא אוכל עם שקיעת החמה. ואפילו כשהוא מתענה אוכל עם שקיעת החמה. כי אפילו זה קרוי השלמה מה שאומר … להמשך קריאה