תשב"ץ קטן

א אם שלח יין או בשר על ידי עכו"ם וישראל עמו והישראל הלך לעשות צרכיו ומניח הבשר או היין ביד העכו"ם יחידי ולא הודיעו שמפליג מותר: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומה שהמניקות עכו"ם נותנות יין נסך לתינוקות לשתות או שאר דברים של איסור אין למחות בידם. דקטן אוכל נבילות אין בית דין מצווין להפרישו. אך נראה דאף דאינו מצווה אמנם אסור לומר לעכו"ם להאכילו ולהשקותו דבר אסור דלא ספינן להו איסורא בידים כדאמרינן בפ' חרש (דף קנד): הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public … להמשך קריאה

א חבית של עכו"ם או לגינו אם ישראל רוצה להשתמש בתוכה צריכין הגעלה או עירוי ג' ימים ממים צוננים מעת לעת ובכל יום מים חדשים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וששאלת על משוך בערלתו אם מגעו משוי יין נסך. דבר פשוט הוא שאין מגעו יין נסך דאפי' לרב נחמן דאמר תינוק בן יומו עושה י"נ דלא פלוג רבנן בין עכו"ם בר כונה ללא בר כונה. אבל בר ישראל משוך בערלתו דהוא ואבותיו מעולם הוחזקו בקדושה. לא. ואיסור יין נסך אינו תלוי במילה אלא בעובד … להמשך קריאה

א מעשה באחד ששלח יין ע"י עכו"ם וישראל עמו ונתפס הישראל בדרך והיה ב' ימים במשמר. והוליך העכו"ם היין יחידי והתיר הר"ם ז"ל היין אם היה החבית מגוף: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מעשה היה שנפלו השוליים של חבית מצד אחד ונעץ העכו"ם סכין בין נסר לנסר והגביה השוליים מצד אחד ונגע הסכין ביין ואסר הר"ם ז"ל את היין בשתיה. דכל מגעו של עכו"ם ביין בדבר אחר בכוונה אסור בשתיה. אבל שלא בכוונה מחלוקת רש"י ור"ת ר"ת מתיר ורש"י אוסר. והר"ם ז"ל פוסק כרש"י לחומרא לאסור מגעו … להמשך קריאה

א עכו"ם שהוציא את הברזא ויצא מן היין קצת מעט טיפה בלא קילוח בעלמא חמרא אסור ולית דין צריך בשש. ואפילו לרש"י דפריש דעד הברזא חמרא אסור בשתיה מכאן ואילך שרי ואפילו בשתיה הרי הוא עצמו פסק דלית הלכתא כרב פפא דקים ליה כיחידאה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וששאלת אם יכול היהודי להשכיר מרתפו לעכו"ם להשים בתוכו יין נסך, אסור. כדתנן בפרק השוכר (דף סב) השוכר את החמור להביא עליו יין נסך שכרו אסור. ואין חילוק בין בזמן הזה לימי התלמוד. אלא לענין ליקח יין בחובו מותר מפני שהוא כמציל מידו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א למזוג לעכו"ם יין נסך אסור ואם ימחו לא יקבלו לכך מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. וכמה פעמים תמהתי איך פשט ההיתר. ומיין שלנו מותר למזוג ולמה לא: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א קילורא דיין נסך אסור בהנאה כי כן המסקנא דתוס' דאפילו סתם יינם של עכו"ם אסור בהנאה. אבל יינו של ישראל שנתנסך מותר בהנאה גם ליקח בחובו יין נסך מן הנכרי מתיר ר"ת: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אסור להניח לתפור בגדיו בבית העכו"ם אם לא שהישראל יושב אצלו דחיישינן שמא יתפור בפשתן: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואינו מכניס עור תחת בגד צמר אא"כ שנתפר בקנבוס ויש לו ראיה ממסכת כלאים (דף לג): הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הר"ם ז"ל אינו מתיר להכניס פשתן תחת קמלו"ט כי שמא הקמלו"ט עשוי מצמר של רחלים או שמא מעורב בו מחוט של צמר רחלים והוי כלאים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ירושלמי דכלאים גרסינן. הזאב והכלב והשועל והעזים והצביים והיעלים והרחלים והסוס והפרד והחמור והערוד אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה. ותו גרסינן התם איסי בן יהודה אומר אסור לרכוב על גבי פרדה מקל וחומר דכלאי בגדים ומה בגדים שמותרין זה על זה אסור בתערובות סוס וחמור שאוסרין זה על זה אינו דין שיהיו … להמשך קריאה

א לקוץ אילן המזיק לבית מותר. כדאיתא בפרק החובל (דף צב) שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי אמר ליה וכו' למחר אייתי לי מקורייהו כלומר הבא לי משרשם עקור אותם. וכן איתא שם אם היה מעולה בדמים מותר אלמא שמותר לקוץ אפילו נושא פרי: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וששאלת מה יעשה בפירות של ערלה. תנן בפרק בתרא דתמורה (דף לג) אלו הן הנשרפין הערלה וכלאי הכרם הראוי לישרף ישרף הראוי ליקבר יקבר. לישרף כמו פירות. ליקבר כמו משקין של פירות שאינן ראויין לישרף יקברו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וששאלת אם יכול היהודי להשכיר אותו כרם לגוי עד שיעברו שני ערלה ואח"כ יקח היהודי הכרם ברשותו. לא. כי פירות הערלה אסורים בהנאה ואסור הישראל לאכלם אף למכרם לגוי כי הפירות של ישראל הם דשכירות לא קניא. וכיון דבקרקע דידיה קיימי פירי דידיה הוו ואסירי בהנאה. ולא דמי להנך שתילי ערלה דסוף פ"ק דע"ז … להמשך קריאה

א וששאלת אם השכיר ישראל לגוי כרמו שנה אחת והגוי נטע בתוכו זמורות באותה שנה שהיה בידו אם מותר הישראל אחר כך בפירות שנטען בתוך ג' שנים ובשנה הרביעית בלא חלול. לא. כי ערלה נוהגת אף בשל גוים כמו שמוכיח ר"י מכמה ראיות בפ"ק דקדושין (דף ל"ו) כל שכן הכא דבקרקע ישראל קיימי דשכירות לא … להמשך קריאה

א וששאלת על יהודי שיש לו כרם אם יכול ליטע זמורות שלא נשאו פרי. אין חילוק בין נשאו פרי בין לא נשאו פרי דאפי' נשאו פרי ונטען במקום אחר חייבים בערלה ומונים להם משעת נטיעה. וכל פירות שגדלו בהם בתוך שלש שנים משעת נטיעה אסורין עולמית. וכשגדלין בו בכרם רבעי בשנה רביעית מחלל על פרוטה … להמשך קריאה

א אסור לאכול מפירות של ערלה במקום שהוא יודע שהם של ערלה אפילו הם של גוים. אבל אם אינו יודע שהם של ערלה כי אם מפי הגוי מותרים. כי אין הגוי נאמן לאמר פירות של ערלה הם. וספק מותר כדאמרינן בקדושין פ"ק (דף ל"ט) ספק לי ואנא איכול. אבל ודאי ערלה אסור כי ערלה נוהגת … להמשך קריאה

א וששאלתם על בית יד של עץ שבמחבת אם הוא חוצץ בטבילה. דבר פשוט הוא דכל ידות הכלים שאין עתידים לקוצצן ולהסירן לא חייצי כמו מוכני בזמן שאינה נשמטת דהויא חיבור: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומצריך לטבול רחיים של פלפלין משום דאזלינן בתר המעמיד: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א עוד אומר הר"ם ז"ל מותר להטביל כלים בתוך כלי בתוך הבאר. מדאמרינן בפרק חומר בקודש (דף כ"ב) מטבילין כלי בתוך כלי לתרומה אבל לא לקדש וכיון דמותר לתרומה כ"ש לחולין. ובלבד שיהיו המים שבבאר צפין על כל הכלי החיצון בשביל השקה שאז יהיו המים שבבאר ושבכלי הכל אחד: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: … להמשך קריאה

א סכין שקנה מגוי. בין גדול בין קטן בין שיש בו גומות בין שאין בו גומות. לחתוך בו רותח צריך ליבון ואח"כ טבילה. אבל לחתוך בו צונן די בנעיצת עשר פעמים בקרקע קשה. וא"צ טבילה אם הוא של גוי ולא קנאו ישראל. אבל אם קנאו הישראל אפילו לחתוך בו צונן צריך טבילה. ואם הוא מסופק … להמשך קריאה

א ועל ששאלתם אם אני מדמה כל דבר חריף לקורט של חלתית לאסור אפילו נחתך בסכין שאינו בן יומו. הרי בספר התרומות דימה כרישין ובצלים וצנון ושומין וכיוצא בהן לקורט של חלתית ואנו נוהגים כך הואיל ונפק מפומיה דרבינו. [ומיהו מורי הר' יחיאל מפרי"ש היה מחלק לקולא. ולא היה מדמה כרישין ובצלים וצנון ושומין וכיוצא … להמשך קריאה

א ואומר סכין ששחט בו אסור לחתוך בו רותח אחר כך עד שיגעילנה או על ידי עירוי: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il